לשכן ממול

מסכים עם רוב הניתוח שלך

א. העליתי פוסט עם ניתוח עומק על הקטבטרופה של החינוך בישראל

http://cafe.themarker.com/view.php?t=207080

ב. ההתרחשויות שאתה מתאר ידרדרו את ישראל מבחינה כלכלית ביחס לעולם, כי זהו "עולם שטוח זנב".

הם גם ידרדרו את ישראל מבחינה פוליטית-חברתית.

בסופו של דבר, רוב מפקדי צה"ל יהיו דרוזים ורוב החיילים הלוחמים יהיו לגיון זרים פלסטיני שכירי חרב בשירות מדינת ישראל.

אשר,

כרגיל מרתק לקרוא את הניתוחים שלך - יש לי תחושה שיש בהם הקצנה מכוונת, כדי להעביר את המסר.

מה שחסר לי בעולם העתידי שלך הוא - מודל עסקי. נכון להיום, הוויקי מייצר ערך, אבל לא מייצר הכנסות. איך אתה רואה את המודל העסקי העתידי?

לי נראה שבעתיד - במידה מסויימת, כבר היום - הצרכנים לא יסכימו לשלם עבור תוכן, אבל יסכימו לשלם עבור כלים לצריכת התוכן - תוכנות, תקשורת, חומרה וכו'. ספקי הכלים ייאלצו לממן את התוכן, כדי להבטיח את השימוש במוצריהם.

שאלות מאד רלוונטיות בתהליכי ייעוץ שונים שאני מבצע.

הי אבנר

לפני שאציג את המודלים העסקיים, אני מזמין אתכם (בתיאום מראש) לערב שלי ושל מנכ"ל גוגל שיעסוק במודלים העסקיים החדשים. הערב יתקיים בלה"ב בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ת"א ביום שני 12.11.2007 בערב.

יש שלושה מודלים עסקיים:

א. באינטרא-נט, זה מגדיל את פריון העבודה של העובדים בעשרות אחוזים.

ב. באקסטר-נט, זה מגדיל את שביעות הרצון של הלקוחות ואת המכירות ללקוחות.

ג. באינטרנט, הפרסום המקוון הוא פחות מ10% מכלל הפרסום בסך 450 מיליארד דולר בשנה. לכן פוטנציאל הפרסום המקוון  הוא כמעט אינסופי

אבנר,

הרשה לי לא להסכים עמך בעניין המשך קיומם של גופים לא רווחיים כמו וויקיפדיה.

אם תיאוריות מהסוג שהוצג בפוסט למעלה אכן הולכות להתממש גופי ידע כמו וויקיפדיה יהיו הכרחיים מדי ע"מ להיות תלויים ברכישת תכנה.

הדבר יהיה כמו נסיגה לאחור במגמת הביזור, הדמוקרטיזציה וה- "2.0" אותה אנו חווים.

לדעתי עתיד גופים כמו וויקיפדיה להיהפך לגרסה משוכללת ועצומה יותר של מה שהם היום, כשגופים ציבוריים, מדעיים, ועסקיים שיהיו תלויים באותם מאגרים יאלצו לאכסן "אצלהם בבית" חלק מן השרתים ולאפשר גישה חופשית אליהם, בגומלין לגישה חופשית לאחרים, כמובן...

קצת כמו תוכנות לשיתוף קבצים או טורנטים למיניהם, לצורך העניין...

אני לא מאמין שהמשתמשים יחזרו אחורנית...

לדעתי זוהי דווקא המגמה, אפרופו רוחות של אחריות חברתית הנושבות לאחרונה בעולם העסקי והפכו למין בון- טון שכזה...

אבל אולי אני סתם אופטימי מידי...

אשר,

לא הבנתי את הקישור האסוציאטיבי והאבסטרקטי ביותר לעניין צבא שכירי החרב הפלסטינאי, אשמח להבהרות...

ואגב, יכול להיות שדווקא זהו המפתח לשלום באיזור...