| המחסור החמור במי שתייה בעולם יצר תעשיה ענקית של מיחזור וטיהור מים שמגלגלת מיליארדים, חלקה מוטת טכנולוגיה. אך לא הכל בתחום המים ראוי להשקעה ויש להבחין בין ענפים מבטיחים ובעלי פוטנציאל לבין ענפים אחרים העולם שרוי במצוקת מים. כן, מדובר במצוקת מים חריפה. למי שרגיל להרוות את צימאונו מהקולר במשרד או מבקבוק המים המינרליים, הזמין תמיד, אולי לא מודע לכך, אבל בעולם נוצר והולך מחסור חמור במי שתייה. למעשה, פחות מ-1% מהמים על פני כדור הארץ נגישים לשימוש ורובם מזוהמים. לא, זו לא טעות דפוס. זאת ועוד, מצוקת המים, בעיה שפעם הטרידה רק את המדינות המתפתחות, מחלחלת אט-אט גם למדינות המפותחות, כולל באירופה. הידלדלות מקורות המים תושבי כדור הארץ תלויים במים - מי נחלים, מי אגמים, מי תהום ומי גשמים. אלא שתהליכים אקלימיים (שנגרמים בין השאר מפעולת האדם על כדור הארץ) הביאו להתחממות כדור הארץ. כתוצאה מכך יש באזורים רבים בעולם מחסור גובר והולך בגשמים ובעקבות כך התדלדלו מקורות המים במדינות רבות. מים יהוו בעתיד הקרוב בעיה גדולה בהרבה מאנרגיה, ולא רק בגלל החוסר כמו בגלל בעיית הזיהום שמתפשט במהירות. גם המים שישנם אינם במצב טוב. מפעלים מזרימים שפכים תעשייתיים לנחלים ומזהמים אותם, לעיתים באופן בלתי הפיך. כיום מזוהמים יותר ממחצית מהנחלים וכמוהם גם אגמים רבים. גם מי התהום במדינות רבות הולכים ומתמעטים עם השינויים באקלים והתחממות כדור הארץ. כיסוי הערים בבטון ובאספלט מונע אף הוא ספיגת מים בקרקע ומצמצם את מאגרי מי התהום באזורים העירוניים המיושבים בצפיפות. ריבוי הפסולת בעולם וחוסר ההקפדה על הטיפול בה גורם לחלחול חומרים מזהמים למי התהום. תחנות כוח ממוקמות ליד מקורות מים שמשמשים לקירור הטורבינות. הדבר גורם ל"זיהום טרמי", כלומר, לחימום המים ולשינוי המערכת האקולוגית במקורות המים האלה. ואם חשבנו שמי גשמים הם טהורים ונקיים, הרי שתוצרי הבעירה של הדלקים שמניעים את המנועים על פני כדור הארץ עולים לאטמוספירה ומתחברים עם אדי המים. התוצאה - בענני הגשם נוצרות חומצות וגשם חומצי יורד על כדור הארץ, מה שפוגע בחי ובצומח על כדור הארץ. קצב גידול האוכלוסייה על פני כדור הארץ הצורך הגובר והולך במזון מחריפים את המצוקה. אם המגמות העכשוויות יימשכו הרי עד לשנת 2050 שניים מכל שלושה תושבים על כדור הארץ יחיו באזור בעל מצוקת מים. מה נאמר? תמונת מצב עגומה מאוד. להגדיל את כמות המים הזמינים אך עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שמצוקת המים המחריפה יצרה טריגר להתפתחות תעשייה ענפה ומתקדמת. תעשיית המים העולמית כוללת תחומים כמו טיהור, התפלה, השבחת מים, צנרת, משאבות, מסננים, ציוד הנדסי ועוד. לתעשיית המים יש פוטנציאל צמיחה של כ-15% בשנה במדינות המתפתחות, וכ-7% בשנה במדינות מפותחות תעשיה זו נועדה להגדיל את כמות המים הזמינים ע"י שימוש בטכניקות שונות של התפלה, השבת מי קולחין, טיהור שפכים ועוד. שוק המים העולמי הוא אחד מחמשת השווקים הגדולים בעולם. היקף הפעילות השנתית של שוק זה מוערך בכ- 350 מיליארד דולר, כאשר היקף ההשקעות בתשתיות ובטכנולוגיות מים מוערכות במעל ל- 50 מיליארד דולר. שיעור הגידול השנתי של שוק המים העולמי הוא שבעה אחוזים, הגדול ביותר מבין שאר שוקי הענק. בבורסת ה-AMEX האמריקנית הושק לפני שנה מדד מיוחד, שתפקידו לעקוב אחרי 37 מניות של חברות הפועלות בתחום. ישראל, כך נראה, הופכת לשחקן חשוב בתחום. אחרי הכל, בדומה למדינות שונות בעולם, כמו הנסיכויות במפרץ הפרסי, היא סובלת מכורח אקלימי וגיאוגרפי שמחייב אותה לפתח מקורות מים חדשים, תוך ניצול ההכרח למינוף כלכלי. כבר בשנת 2006 עמד יצוא תעשיות המים הישראליות על כמיליארד דולר. הממשלה מעונינת להגדיל את הנתח הישראלי בשוק זה וקבעה תוכנית סיוע לתעשיית המים שמיועדת להביא להכפלת הייצוא הישראלי בתחום עד שנת 2010. בממשלה סבורים, כי תעשיות המים נושאות איתן פוטנציאל להוות את מנוע הצמיחה הבא של היצוא הישראלי. ממש כשם שיצוא ההיי-טק נשען על הניסיון שנולד בארץ במסגרות צבאיות ואחרות, כך גם תעשיית המים הישראלית ממנפת את הידע, הכישורים האנושיים והניסיון המקומי, על-מנת לפרוץ לשווקים חדשים. לסיכום: איך שלא מסתכלים על זה בעיית המים נהיית יותר ויותר אקוטית, מה נותר לנו אם לא לשמור ולא לזהם את המים, ולהשקיע בתחום הצומח הזה . | 
הוספת תגובה על "מלחמת העולם ה-3 תפרוץ על נושא של מים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה