אחת הרעות החולות שמתפשטת כשדה קוצים זאת בעיית השקים החוזרים,כמעט כל עסק שני חווה את החוויה הלא נעימה ,לספק מוצר או שירות ולקבל בתמורה שיק ללא כיסוי.
עפ"י הערכות מידי יום כ 500,000 שקים נסחרים ועוברים מיד ליד.
רוב השקים החוזרים והבעתיים ביותר , מכונים בהגהה הבנקאית א.כ.מ
"אין כיסוי מספיק", אחריהם סיבה טכנית (טעות סופר, טעות מכוונת) , חשבון
מעוקל, חשבון לא פעיל.
הבעיה קשה יותר כאשר נותן ההמחאה הוא חברה בע"מ ,או אז הסיכוי לגבות את
הכסף שואף לאפס , מהניסיון שלי כיועץ הבית של מפעל תעשייתי, מסרנו שקים חוזרים ל 2 משרדי עריכת דין שמתמחים בתחום, כ 25 שקים בהיקף של כמיליון ₪ , במשך כ 3 שנים "המקצוענים" לא הצליחו לגבות אפילו שיק אחד לרפואה.
לאחר הפעלת מערכת משולבת של פעילויות מניעה , בשנת 2010 כמעט ולא סבלנו מהתופעה של שקים חוזרים, לטובת הגורמים היצרנים וההגונים במשק אני מציג
את הדרכים שיסיעו לנו להתמודד בהצלחה עם הרעה , ההמלצות מתייחסות ללקוחות עסקיים :
10 צעדי הזהירות :
1. הצעד הראשון והאפקטיבי , חיפוש מידע בגוגל על הלקוח , תתפלאו כמה מידע
יש על כל אחד ואחד: נמצא מידע על תביעות משפטיות, עסקאות , דווחי עיתונות
וכן מידע מבנק ישראל על לקוחות מוגבלים ( 10 שקים חוזרים),תיקי הוצל"פ .
2. להגיע לבית העסק אם ניתן , לראות שהעסק קיים ופעיל, להעריך את טיב העסק
לפי היגיון כלכלי בסיסי ,במקרה מסוים לקוח חדש ביצע הזמנה גדולה לא
התעצלנו הגענו לעסק וגילינו חוסר סבירות לגבי הקיף ההזמנה, במקרה זה
ניצלנו מנפילה.
3. לשאול קולגות לגבי טיב הלקוח , ניתן אפילו לשאול מתחרים , נופתע כמה
מידע חשוב יש להם להציע לנו.
4 . להיזהר מאד ממלכודות שם העסק,שמשלב שמות של משפחות מכובדות
מיקום העסק וכד': נתקלנו בעסקים שבשם העסק משולב שם של קיבוץ
/מושב/ ישוב , דבר שנתן לעסק תדמית אמינה , בפועל לעסק אין כל קשר
לקיבוץ למעט שכירת מבנה והעסק נכשל. כמו כן פגשנו עסקים עם שמות
משפחה שנתפסים כמשפחות בעלי ממון ואמצעים שבפועל אין בינם לבין
המשפחות הידועות דבר.
לא להתפתות ולתת אשראי ללא בדיקה לבעלי תפקידים ציבוריים, סיפקנו
סחורה ללא בדיקה לבעלים של עסק, שעסק בפעילות ציבורית התנדבותית של
ארגון מוכר ומילא תפקיד של יו"ר , לאחר כשבוע מקבלת הסחורה הנ"ל סגר
את שערי העסק.
5. מידע ממאגרי מידע בתשלום כגון: בי.די.אי או דן אנד ברדסטריט או אחרים
המידע כולל : מידע משפטי, מידע פיננסי והתראות על פיגור בתשלומים, שקים
חוזרים, מוסר תשלומים, קשיי נזילות, וכל מידע רלוונטי שמסייע להעריך את
מצבו של הכספי העסק, עלות בין 5000-10000 ₪ לשנה.
הבעיה שלפעמים המידע לקבל הקשיים של הלקוח שלנו מתקבל לאחר הנפילה.
6. בחינת מצב החשבון הפרטי של בעלי החברה : נתוני אשראי בחשבון הבנק
הפרטי שכולל מידע שלילי על פשיטות רגל, צווי הוצאה לפועל, שיקים
חוזרים,חשבונות מוגבלים, חובות שלא שולמו במועד.
מידע חיובי : מסגרות אשראי שהוקצו ללקוח, הלוואות ששולמו במועד.
עלות עשרות ₪ בלבד לשאילתא.
7. ללקוח חדש : להציע הנחה משמעותי ב 3 העסקאות הראשונות בתשלום
במזומן. עסק שלא מסכים לתנאים הנ"ל צריך להיבדק שבעתיים.
8. החתמת לקוח חדש על הרשאה לקבל מידע מהבנק :בד"כ הפקיד יענה על השאלות האם היו שקים חוזרים בחשבון הנ"ל, האם הסכום של השיק סביר, האם
החשבון ותיק.
9. החתמה על ערבות אישית של נותן השיק או/ו מנהלי החברה, או על שטר בטחון .
במעמד זה לבקש צילום שיק של החברה להמשך בדיקה .
10. בקבלת השיק יש לבדוק : כתובת סניף הבנק לא תואמת לכתובת העסק ,
ח.פ של החברה תואם למזמין הסחורה/שירות, , מספר הטלפון (האם פעיל).
ישנם כלים נוספים שמתאימים יותר לארגונים גדולים כגון ביטוח אשראי , חסרונות עלויות גבוהות וכן נאלצים לבטח גם את הלקוחות האיכותיים.
הכותב ,אבי אסייג בעלים של : תובנות יעוץ עסקי
יועץ בפרויקט חונכות עסקית של משרד התמ"ת
http://www.facebook.com/pages/twbnwt-ywz-sqy/174820839206425?ref=ts
http://tovanota.blogspot.com/
052-5654671
הוספת תגובה על "עצות מעשיות – כללי זהירות משקים חוזרים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה