המשביר החדש לצרכן, ארח בין כתליו את האמן מנשה קדישמן שצייר עבור הקונים קריקטורה אישית, ואף נראה יושב ומצייר במקום תמונה הנראית דומה להפליא לתמונה ידועה שלו  כבשה [אלא מה] עם עיטורים צבעוניים על מצחה.

 

קדישמן עצמו הסביר את נוכחותו ופעילותו במקום בזה שגנבו אותו [או ממנו] והוא במצב כספי קשה.

 

בין השאלות שעלו במוחי בעת הצפיה בראיון הטלביזיוני עמו, היו שאלת השיבוט החוזר [או ציור חוזר הנושא עמו דמיון בולט ביותר] של תמונה מוכרת , על ידי היוצר המקורי, ומשמעויותיה.

הרי ברור שאם הוא יצייר הרבה העתקים או גרסאות של אותה תמונה ממש - הוא מקליש את ערכה של התמונה המקורית - ולא רק משום שהתמונות החדשות מצויירות בבית כלבו בין הקונים..

האם הוא עושה את זה ללא מודעות? האם הוא עושה את זה בכוונה  - ואם כן מהי הכוונה הזו?

האם זו נקמה במי שלדבריו "גנבו אותו"? האם זו תמונה ספציפית שנגנבה ממנו?

האם הקונה המקורי הראשון של הכבשה הספציפית הזו יכול לנסות למנוע את האמן המקורי מלשכפל אותה - או שכל דולי חדשה שמשובטת שם היא כבשה מקורית, ויצירת אמנות בפני עצמה?

 

צטט: pbhba 2011-02-04 21:30:48

קדישמן והכבשה המשובטת

המשביר החדש לצרכן, ארח בין כתליו את האמן מנשה קדישמן שצייר עבור הקונים קריקטורה אישית, ואף נראה יושב ומצייר במקום תמונה הנראית דומה להפליא לתמונה ידועה שלו  כבשה [אלא מה] עם עיטורים צבעוניים על מצחה.

 

קדישמן עצמו הסביר את נוכחותו ופעילותו במקום בזה שגנבו אותו [או ממנו] והוא במצב כספי קשה.

 

בין השאלות שעלו במוחי בעת הצפיה בראיון הטלביזיוני עמו, היו שאלת השיבוט החוזר [או ציור חוזר הנושא עמו דמיון בולט ביותר] של תמונה מוכרת , על ידי היוצר המקורי, ומשמעויותיה.

הרי ברור שאם הוא יצייר הרבה העתקים או גרסאות של אותה תמונה ממש - הוא מקליש את ערכה של התמונה המקורית - ולא רק משום שהתמונות החדשות מצויירות בבית כלבו בין הקונים..

האם הוא עושה את זה ללא מודעות? האם הוא עושה את זה בכוונה  - ואם כן מהי הכוונה הזו?

האם זו נקמה במי שלדבריו "גנבו אותו"? האם זו תמונה ספציפית שנגנבה ממנו?

האם הקונה המקורי הראשון של הכבשה הספציפית הזו יכול לנסות למנוע את האמן המקורי מלשכפל אותה - או שכל דולי חדשה שמשובטת שם היא כבשה מקורית, ויצירת אמנות בפני עצמה?

הי,

האמנות שולטת :-)

כתבתי בזמנו על זכויות יוצרים באמנות הסייברספייס "כאן".

אגב אני מאפשר  (ומעודד) להוריד ולהשתמש ביצירות שלי ברשת, ואף לשנות אותן...

אחד הפרויקטים הראשונים היה FREE ART (1999)

 

לדעתי, הלא מלומדת, כל יצירה שלו היא יצירה מקורית. לא צריך לחפש רחוק במניעיו, הוא אמר שהוא זקוק לכסף. במצב כזה, לא ממש אכפת לו, שזה מפחית מערך התמונה המקורית, אם בכלל.

צטט: עו"ד יעל גיל 2011-02-05 12:23:54

לדעתי, הלא מלומדת, כל יצירה שלו היא יצירה מקורית. לא צריך לחפש רחוק במניעיו, הוא אמר שהוא זקוק לכסף. במצב כזה, לא ממש אכפת לו, שזה מפחית מערך התמונה המקורית, אם בכלל.

 

 

את זה גם אני הבנתי.

 

השאלה היא האם לקונה המקורי יש זכות תביעה נגדו על ההקלשה שהוא עושה לתמונה שכבר מכר לו פעם?

[או על ההצהרה שזו לא אמנות בכלל אלא מסחר - שכנראה לא היתה ההצהרה לאורה נמכרה התמונה המקורית]..

פנינה שלום דעתי היא שזכות לתבוע קיימת תמיד השאלה היא מה סיכויי התביעה להתקבל. התשובה היא שזה תלוי... בכוונת הצדדים. כאשר אמן יוצר יצירה והוא מתכונן מראש לשכפל אותה הוא בדרך כלל מצרף כיתוב בפורמט XXX/YYY כלומר ציור מספר מתוך ציורים מופי בעיפרון או בצבע שחור. רק המצב הצהרתי של האומן סיכויי התביעה להתקבל אחרת סיכוייה אינם גבוהים.

אין לי מושג בדיני זכויות יוצרים, אבל לא זה מה שיעצור אותי.

כאשר אדם קונה ציור כלשהו, ולא תדפיס, הנחתו היא כי לא ייווצר עוד "מקור" כציור זה. אבל הנחה זו, אין מקורה בהתחייבות הצייר, אלא בטכניקת הציור המקובלת.

מה שמצייר הא' קדישמן במשביר, הוא ציור אחר, החוזר על המוטיב של הציור המקורי. הוא אינו זהה לו, מעצם העובדה שהוא מצוייר ביד, בנפרד.

ככל שיהיה דומה - לא יהיה זהה.

להבדיל, למשל, מפסל מתכת, שתדמית הגבס שלו נשמרת, ואז ניתן לצקת פסל זהה לו לחלוטין. מה יקרה לתביעה של רוכש פסל מקורי כשיסתבר לו שהפסל יוצק פסלים מקוריים נוספים? - החוק כמובן לא נותן לכך תשובה, שאם לא כן לא היה הדיון מתעורר. לדעתי, אם אין התחייבות מפורשת של האמן בעת המכירה כי לא ייצוק פסלים נוספים - התביעה תידחה.

אני חושבת שביציקות מתכת יש [בדומה להדפסים] נוהג כמה יציקות מותר לעשות - וממספרים אותן. 

השאלה היא כמובן מה קורה כשחורגים מהנוהג.

 

האם יכול להיות שזאת תחשב פגיעה במוניטין של הפסל [שני סגולים אם זה מבוצע על ידי היוצר המקורי, וקמץ אם היציקה נעשית שלא בהסכמתו על ידי בית המלאכה שביצע] ?

צטט: ofer309 2011-02-05 22:51:52

פנינה שלום דעתי היא שזכות לתבוע קיימת תמיד השאלה היא מה סיכויי התביעה להתקבל. התשובה היא שזה תלוי... בכוונת הצדדים. כאשר אמן יוצר יצירה והוא מתכונן מראש לשכפל אותה הוא בדרך כלל מצרף כיתוב בפורמט XXX/YYY כלומר ציור מספר מתוך ציורים מופי בעיפרון או בצבע שחור. רק המצב הצהרתי של האומן סיכויי התביעה להתקבל אחרת סיכוייה אינם גבוהים.

 

זכות לתבוע אינה קיימת מקום שאין לך עילה חוקית לתבוע.

השאלה פה היא אם קיימת? למי קיימת?  ומכח איזו הוראת חוק? [זה לא כמו לקחת ממתק בכח מהילד השכן].

למיטב זכרוני קיים גם סייג בחוק המאפשר לאמן שהעביר זכויות יוצרים ביצירה שלו להוסיף וליצור יצירות מקוריות חדשות, דומות, עם אותו קו מאפיין. ההעברה מתייחסצת אך ורק ליצירה המקורית בלבד, ויש בכך הגיון - לא ניתן למנוע מאמן לפתח קו יצירתי כזה או אחר. העובדה שבעתיד יצירת הרוכש המקורי תהיה שווה פחות כי נוצרו רבות אחרות, זו סוגיה שאני לא בטוח שדי בה כדי למנוע מהאמן להוסיף וליצור, מסיבותיו הוא.

ואם הוא מצייר באותו קו יצירתי ממש, כפי שאתה קורא לזה - ומצהיר שזאת לא אומנות. מה אז? 

האם זה מקרין על היצירות הקודמות, הדומות בעיקרן, שנמכרו כאומנות גבוהה?

 

אני יכולה לראות פה כמה עוולות נזיקיות [לפחות חלופיות זל"ז] - כל זה אם לא יוצאים מהנחה שהוא שינה את דעתו האומנותית ולא רק עושה הצגה בקרקס המסחרי לשם רווח עכשוי..

נדמה לי שאנחנו לוקחים את המקרה לנסיבות יותר ספציפיות ופחות כלליות. תמיד אפשר לתפור סצנריו שמלמד על הפרת חובת זהירות או מצג שווא.

אתה צודק.

חשבתי לרגע שהבעיה גדולה יותר אם זה לא מצג שוא אלא הצהרת אמת. אבל אחת מקצות "התמונה הגדולה" - חייבת להיות "שווא" [או הקודמת או הנוכחית - אלא אם כן לאמן מותר לשנות את דעתו.].