התשואות הנמוכות עד כדי גיחוך בשוק האג"ח שולחות את המשקיעים לחפש תחליפים לאיגרות החוב.

ההשקעה במניות שתשואת הדיבידנד שלהן גבוהה מהתשואה לפדיון בה נסחרות איגרות החוב שלהן נראית אטרקטיבית לכאורה והלוגיקה נשמעת משכנעת.

אולם, משקיע שמשנה את הקצאת הנכסים בתיק ההשקעות שלו מאיגרות חוב בתשואה נמוכה למניות שיש להן מדיניות חלוקת דיבידנד, חייב לקחת בחשבון שתשואת הדיבידנד היא לא יותר מאשר תחפושת לריבית האג"ח.

  

מדוע?

1. תזרים (לא) מובטח

איגרת חוב מהווה התחייבות של המנפיק לשלם את הריבית ולפרוע את קרן האג"ח במועדים שנקבעו מראש. אי עמידה בלוח הסילוקין של האג"ח מהווה עילה לפירעון מידי ואף מסכנת את המנפיק באיבוד השליטה החברה.

מדיניות חלוקת דיבידנדים, לעומת זאת, ניתנת לשינוי ללא צורך באישור של בעלי המניות. חברות המאמצות מדיניות חלוקת דיבידנדים מצרפות מדיניות הבהרה ביחס ליכולתן לשנות אותה ואף לסגת ממנה לחלוטין.

על כן, התזרים הצפוי מחלוקת הדיבידנד אינו מובטח.

 

בינואר 2009 הודיע המפקח על הבנקים שבנק המעוניין לחלק דיבידנד בגין נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2008 צריך לפנות למפקח לקבלת אישור. מהלך זה מנע בפועל חלוקת דיבידנד במערכת הבנקאית לשנת 2008 חרף מדיניות הדיבידנדים של הבנקים.

  

2. הפסדי הון

השקעה במניה מאפשרת למשקיע ליהנות משני סוגים של רווחים:
א. תשואת דיבידנד - מחושבת על פי היחס בין הדיבידנד שחולק לכל מניה לשער המניה בשוק.
ב. רווחי הון - רווח שנוצר בעקבות עלייה בשער המניה מעבר למחיר שבו נרכשה.

בשנת 2008 חילקה אפריקה ישראל לבעלי מניותיה דיבידנדים בהיקף של 400 מיליון ₪. סכום זה היווה 7.93 ₪ למניה ושיקף תשואת דיבידנד נאה של כ- 4%. באותה שנה צנחה מניית אפריקה בעשרות אחוזים. כלומר, משקיע שרכש את מניית אפריקה נהנה מתשואת דיבידנד, אך מן הצד האחר סבל מהפסדי הון כבדים. יצא שכרו בהפסדו.

 

3. סדר קדימות נושים

חברה הנקלעת לחדלות פירעון ונמצאת בתהליכי פירוק מחלקת את נכסיה בין הנושים השונים. חלוקת הנכסים מתבצעת בהתאם למעמדם של הנושים. על פי סדר קדימות נושים, בעלי איגרות החוב קודמים לבעלי המניות.

כלומר, בתרחיש של פשיטת רגל, משקיעים המחזיקים במניות של חברה נמצאים בעמדת נחיתות ביחס לאלו המחזיקים באיגרות החוב שלה.

(המאמר המלא "כיפה אדומה בשוק האג"ח" מפורסם בבלוג www.agach.co.il)


_________________________________________________

אין לראות באמור משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך המתוארים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על אחריותו בלבד. כותב הסקירה עשוי להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים לעיל עבור עצמם ו/או עבור אחרים. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995.

בעיקרון מסכים עם הדברים, אחת הבעיות הינה שהנפקות בתשואות נמוכות נרכשות כאילו אין מחר, רכישות בתשואות נמוכות היום יביאו להפסדי הון בעתיד לעת תעלה הרבית, המסר יעבור רק לאחר שמספר הנפקות יכשלו כי לא ימצאו קונים, לעת עתה לעניות דעתי עושה רושם שדווקא המוסדיים הם אלו שמבטיחים את ההנפקות החדשות בתשואות נמוכות ו..חבל.

צטט: eliyahu55 2011-02-05 18:40:52

בעיקרון מסכים עם הדברים, אחת הבעיות הינה שהנפקות בתשואות נמוכות נרכשות כאילו אין מחר, רכישות בתשואות נמוכות היום יביאו להפסדי הון בעתיד לעת תעלה הרבית, המסר יעבור רק לאחר שמספר הנפקות יכשלו כי לא ימצאו קונים, לעת עתה לעניות דעתי עושה רושם שדווקא המוסדיים הם אלו שמבטיחים את ההנפקות החדשות בתשואות נמוכות ו..חבל.

 

אלי שלום,

אכן, אין ספק שהתשואות הנמוכות היא מצוקה של ממש.

הנקודה היא שעדיפה תשואה נמוכה על תשואה שלילית.