גל ושי. לאחרונה התפתחה בארץ תופעה של "פסבדו חברתיים". אנשים שהולכים וטוענים טענות "חברתיות" מגוונות בכל פורום אפשרי, פעמים רבות תוך סילוף עובדות (ואף שקרים בוטים) ובצורה דמגוגית, ומתוך רצון לפרסום אישי ושאיפות קרייריסטיות צרות.
אותם האנשים תופסים "טרמפ" על מטרות ראויות, וצועקים חמאס על בכל פתח אפשרי. דוגמא מצויינת לכך היא עו"ד בראשי ועל זה כתבתי בפוסט שלי. הנזק שגרמה עו"ד בראשי לנפגעות תקיפה מינית הוא אדיר ולא ניתן לכימות.
דוגמא נוספת היא דיון שנפתח בפורום פה בנוגע לחוק שהציעה ח"כ יחימוביץ' לגבי הגבלת שכר מנהלים בחברות ציבוריות. באותו הדיון נזרקו כל מילות המפתח האפשריות ("רעבים", "עניים", "מובטלים" וכו'), ללא שום קשר לתוכן החוק וללא שום טיפת מחשבה. מי שטוען שהחוק הזה נוגע לעניים ומובטלים שם את עצמו ואת כל האג'נדה החברתית ללעג, מסווג אותה כלא רצינית
וגורם נזק לאלו שבאמת ובתמים מאמנים בה.
מדינת ישראל הפכה למדינת קיצורי הדרך. כולם מחפשים את קיצור הדרך לתהילה ולפרסום והיום הטרנד הוא לקפוץ על מטרות חברתיות. בתור מישהי שפעילה שנים רבות בנושאים חברתיים, אני חשה צער גדול שהתחום הפך מקור משיכה לטרמפיסטים וכל הדיון הופך לדמגוגי ולא רציני.
יש בעיות חמורות במדינת ישראל בנושאי סחר בנשים, תקיפות מיניות, ופערים חברתיים, ויש הרבה מה לעשות בנושא. חבל רק שרמת הדיון יורדת בשל כניסתם של "טרמפיסטים" המחפשים פרסום אינסטנט ואין להם את הזמן, הרצון, הנסיון והיכולת ללמוד ברצינות את התחום ולתרום.
הנזק שנגרם למטרות ראויות מגורמים בעלי אינטרסים פרסומיים צרים ומטענות דמגוגיות, לעיתים שקריות, ולא רציניות הוא גדול. הפתרון הפשוט הוא להוקיע את אותם הטרמפיסטים ואת אלו הטוענים טענות דמגוגיות שרק גורמות נזק.
הוספת תגובה על "השד והבקבוק"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה