הסולטאן העות'מאני ביאזיד השני (Bayezid II 1447-1512) וחשיבותו בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה העולמית

 הקדמה

כאשר כתבתי את ספרי ברשת האינטרנט "מהפכות המידע" נתקלתי לראשונה בשמו של הסולטאן ביאזיד השני אשר שלט בין השנים 1481-1512 באימפריה העות'מאנית בהקשר של התפתחות (או, למען האמת, חוסר ההתפתחות) של עולם הדפוס בארצות האסלאם.

אבל לביאזיד השני ישנה חשיבות רבה, שבד"כ היא בלתי ידועה בתולדות עם ישראל, במיוחד בזמן גירוש ספרד  בשנת 1492. אסקור אם כן תחילה את חשיבותו של ביאזיד השני לעם ישראל ותולדותיו, ואח"כ אסקור את חשיבותו להיסטוריה של האסלאם ולהיסטוריה העולמית.

חשיבות ביאזיד השני להיסטוריה היהודית

ביאזיד השני זכור לטוב בתולדות היהודים. ב1492 (עם התחלת גירוש ספרד ע"י פרננדו השני מלך אראגון  ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה שבספרד) הוא שלח את אוניות הצי העות'מני לספרד כדי להציל ערבים ויהודים ספרדיים רבים אשר ברחו מהאינקויזיציה הספרדית ובזמן גירוש ספרד. הוא הרשה ליהודים להתיישב באימפריה העות'מנית כאזרחים. בכך הוא הציל למעלה מ150 אלף יהודים מספרד ואח"כ מפורטוגל מרדיפות.

ביאזיד השני פתח את ארצו בפני יהודים מאיטליה, ספרד ופורטוגל. הוא מביע פליאה איך יכולים מלכי ספרד פרדיננד ואיזבלה לוותר על "גורם כה חיובי". הרעיון של ביאזיד השני היה לישב את היהודים ברחבי האמפריה העות'מנית ולתת להם לעבוד בצורה חופשית באיזה עבודה שיבחרו, ולתת להם לפתח רשתות מסחר, כך שגם תושבי האימפריה העות'מנית יפיקו מנוכחות היהודים תועלת רבה, וכך אומנם היה.

הרבה ממגורשי ספרד שהגיעו לנמלי הים הותקפו על ידי שודדי ים או נרצחו על ידי ההמון. צי קטן התארגן בפיקודו של אחד מרבי החובלים של ביאזיד השני בשם קמאל ראיס, הציל מאות פליטים בין השנים 1490-1492 והובילם לאימפריה העות'מנית.

מדובר על  150,000 יהודים מספרד ובהמשך אלפים מפורטוגל. פליטי ספרד ופורטוגל הפכו לקהילה הגדולה ביותר. ביאזיד השני יישב אותם במקומות שהם היום: ארצות הבלקן (יוון, בולגריה ויוגוסלביה לשעבר) וכמובן טורקיה של ימינו.

היהודים התקבלו בברכה באופן רשמי באימפריה העות'מנית והתיישבו באיסטנבול, אידרנה, בורסה ובעוד ערים אחרות. הם קיבלו אדמה, שחרור ממסים ועידוד מהממשלה. ביאזיד השני טען כי המלך הקתולי פרדיננד טעה בכך שרדף את היהודים ואמר כי היהודים העשירו את ארצו.

היהודים עסקו בכל מלאכה. היו יהודים שסיפקו לצבא נשק, מדים ומזון. בעידודם של הסולטאנים הם עסקו בענפי מסחר חובקי עולם. הותר להם להיות בעלי בתים וחשוב מכך הם נהנו מחופש דת. בשל היותם משכילים ובעלי קשרים רבים הם תפסו עמדות מפתח בחצר הסולטאנים (בין היתר דון יוסף ודונה גרציה המפורסמת והרופאים משה חמון ואברהם דה קסטרו, רופאי הסולטאן).

לאורך כל שנות האימפריה שימשו יהודים בחצר הארמון בתפקידים משמעותיים כגון רופאים דיפלומטים ויועצים. שתי מגבלות: אסור היה ליהודים לשרת בצבא ומוטל היה עליהם (אחרי מותו של ביאזיד השני שפטר אותם ממיסים) מס גולגולת כמו על יתר המיעוטים באימפריה העות'מנית.

התפתחות הדפוס בארצות האסלאם

בשנת 1485 הוציא הסולטאן העותמני ביאזיד השני צו (פתווה) האוסרת כתיבת אותיות ערביות באמצעות מכונות דפוס. האיסור נשמר בכל רחבי העולם המוסלמי. לעומת זאת התיר ביאזיד השני ליהודים להדפיס את ספרי הקודש שלהם או ספרות אחרת באותיות עבריות (שכאמור אותן הוא לא החשיב לאותיות קדושות כמו האותיות הערביות).  

היהודים פתחו באיסטנבול את בית הדפוס הראשון באיסטנבול ב1493. כמובן שהם שמרו על הפתווה שלו לא להדפיס באותיות ערביות במכונת הדפוס שלהם.

רק בשנת 1727 ניתן האישור הראשון לבנות בית דפוס המדפיס אותיות ערביות באימפריה העות'מנית, תחת פיקוח ריכוזי הדוק, שלא אפשר הדפסת ספרי דת.

ההתנגדות להנהגת דפוס למוסלמים בערבית היו מטעמים דתיים ואסתטיים והתנגדות מאורגנת של הסופרים המקצועיים. כמו כן היה הרצון למנוע הפצת דעות, שאינן מקובלות. בית הדפוס האיסלאמי הראשון הדפיס רק 17 ספרים והפסיק את עבודתו.

למעשה, רק מאמצע המאה ה19, כאשר גברה התנועה למודרניזציה, נכנס השימוש הדפוס בעולם המוסלמי במתכונת אירופאית. עיתון תורכי ראשון יצא לאור רק ב1831. בית הדפוס הראשון במצרים הוקם ב1822. ספר פרסי ראשון הודפס רק ב1874.

החלטת הסולטאן באזיד השני היא החלטה היסטורית גורלית, מסוג ההחלטות המשנות את פני ההיסטוריה. כל התמורות, שהאיץ הדפוס באירופה, לא התרחשו כלל, או התרחשו בקצב איטי מאד בעולם המוסלמי.

לדעתי, החלטה זו היא אחד ההסברים החשובים ביותר לעובדה, שבעולם האסלאם מצא את עצמו מן העת החדשה (1500 ואילך) בפיגור ניכר ובעמדת חולשה בהשוואה לדינמיות ההולכת וגוברת של תרבות המערב. ראו דעה דומה של אבי בליזובסקי (המסתמך על מירי אליאב-פלדון   בספרה "מהפכת הדפוס") בנושא חשוב זה.

אפילו במאה ה20 עדיין חלק גדול מהעולם המוסלמי היה אנאלפאבתי. גם בתחילת המאה ה21 ישנן הרבה הרבה ארצות מוסלמיות באסיה ואפריקה בהן ישנו אחוז גבוה של אנאלפבתיות. בעולם האסלאם ישנו גם פער גדול בין השפה הדבורה לשפה הכתובה (הערבית הספרותית) מה שגורם קושי נוסף לאוריינות בעולם האיסלאם.

יש לציין שמהמאה השביעית עד למאה ה15 היה העולם המוסלמי מצוי בתנופת כיבושים מתמדת (כיבושיו השתרעו על פני אפריקה בעיקר צפון אפריקה ובאירופה ואסיה, מספרד במערב ועד הודו במזרח). היו בתרבות האסלאם התפתחויות מדעיות חשובות בתחום המתמטיקה, האסטרונומיה והרפואה.

באופן כללי גם רמת החיים בעולם האסלאם הייתה גבוהה מזו של אירופה בימי הביניים. רק בעת החדשה מ1500 ואילך השתפרו תנאי המחיה באירופה עקב העושר שזרם לאירופה מן הקולוניות שבעולם החדש באפריקה ובאסיה. 

העולם המוסלמי גם תירגם את הכתבים הקלאסיים של היוונים לערבית ובאמצעותם התוודעה אירופה הנוצרית למדע לפילוסופיה היוונית הקדומה. יש לציין שגם בהתפתחויות הללו היו היהודים שותפים למפעל המדעי הערבי של תרגום הספרות היוונית והרומית הקדומה לערבית ומשם ללטינית.

המצאת הדפוס והדפוס העברי

בדור הראשון של הדפוס העברי במאה ה15 היו יהודים, שנרתעו מההמצאה החדשה של הדפוס, ששינתה את הצורה המקובלת והמסורתית של הספרים ושל אופן כתיבתם. נמצאו אף קולות, שפסלו את הדפוס מהבחינה הדתית לגבי ספרות הקודש.

המאה ה16 הביאה לחיזוק והרחבת הדפוס העברי, והמצאת הדפוס התקבלה בקרב היהודים. היהודים התרגלו אליה כאל דבר המובן מאליו. יש לציין שהעברית הייתה אחת מארבע השפות הראשונות, שבהן יצאו ספרי דפוס.

עוד על פועלו של ביאזיד השני

ביאזיד השני כבש את בוסניה הרצגובינה והפך אותה למוסלמית. מאז שחרורה של בוסניה מיוגוסלביה, היא ואלבניה הינן הארצות המוסלמית היחידות באירופה. הוא גם חיזק את כיבוש רמת אנטוליה ונלחם נגד העיר-מדינה ונציה וניצח אותה וכבש כמה מהקולוניות שלה באירופה. באזיד השני חיזק את צבאו ע"י חימוש מאסיבי ברובים וחיזק את הצי העות'מאני בים התיכון, שהפך לגורם צבאי חשוב שם.

בזמנו התייצבה איסטנבול כעיר מסחר שוקקת חיים המחברת את מסחרה של אסיה עם אירופה. הוא יצר מערכת חוקים אחידה לאימפריה וקבע בין היתר שמות אחידים לגבינות כמו גבינת הפטה והקשקבל הידועות עד היום. הוא החל במפעל ענק של כתיבת דברי ימי האימפריה העות'מאנית. הוא בנה מסגדים, קולג'ים, בתי חולים, גשרים ותמך במלומדים ובמשוררים. חודש לפני מותו הוא העביר את שלטונו לבנו סלים הראשון.

ווביוגרפיה

עברית

ביאזיד השני בויקיפדיה

מהפכות המידע

תחילת עידן תקשורת ההמונים : מהפכת הדפוס

אנגלית

ביאזיד השני בויקיפדיה

ביאזיד השני באנציקלופדיה בריטניקה

ביאזיד השני באנציקלופדיה הקלאסית

ביאזיד השני בNNDB

עוד מקור על חייו של ביאזיד השני

תמונות

פורטרטים של ביאזיד השני

ביבליוגרפיה

אליאב-פלדון מ, (2000), מהפכת הדפוס, משרד הביטחון, ירושלים.

דיימונד ג'. (2002), רובים חיידקים ופלדה, גורלותיהן של חברות אדם, עם עובד, ת"א.

לואיס ברנרד (2004), עליית המערב ותגובת האיסלאם, מה השתבש?, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, ת"א.

לואיס ברנרד (2006), משבר האסלאם, ממלחמת קודש לטרור רצחני, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, ת"א.

תיבון א. התרבות בהתחדשותה, פרקים בתולדות אירופה בימי הביינים, עמיחי, ת"א.

הבעת תודה

אני מודה לצבי מסיני על הערותיו הנבונות לרשימה זו.

שאלה

אשמח לשמוע את דעתכם על ביאזיד השני ופועלו בקרב היהודים והאסלאם.

ראו גם: קישור לרשימותי בנושא העת החדשה,  קישור לרשימותי בנושאים שונים.

בברכה, דר' אמנון טיל 

תודה !

טוב שהבאת לנו.