ככה היום ישבתי וכתבתי....

כשאני יושב כאן בשבת בצהריים בתחילת נובמבר אני חושב לעצמי על החורף שכבר התחיל באירופה.

 אני חושב על הגשם שלא בא ואיתו גם החוסר בכלכלה בריאה.

על מסך הטלוויזיה מחנטרש לו איזה מומחה בקרן מצליחה

שמדבר על בורסה ומראה הצלחות ונסיקה.

 ואני אומר שצריך להתעורר. אני אומן, יוצר...

זו בורגנות... זה מותרות.... וגם לנו מותר לחיות...

ובארץ שאפילו הגשם לא מגיע

ובחצי המדינה הקאסם מפתיע...

 כשראש ממשלה ברחמים מתערטל

ונשיא אחד אונס והשני נופל

איך אפשר בכלל במהומה כו רבה

לצאת ביצירה שיש לה אמירה.

כשהעיתונות יכולה לרסק כל מנהיג בשניה

וכשהמשטרה לא מצליחה להשתלט על הפשיעה

אני אומר לכם חברים יקרים

לפעמים אני אומר תודה שהמופע שלי הוא ללא מילים.

ואם מילה אחת צריך לומר.... לי עוד לא נשבר...

המהפכה בדרך והדברים קורים...

יהודים הם פריירים עד שהם נשברים.

 ואני מאמין שגג בתוך שנה

נזכה פה למהפכה חברתית בעלת תוצאה.

שיקומו כמה אנשים שיש להם חוצפה

ויעירו את כולנו מהלחי השניה.

ובזמן שאתם קוראים זאת את אלו המילים

אני אחזור לעשות קיר בפנטומימה כי את זאת כולם מכירים.

מימו זה פשוט יפה וגם מרגש !

אשרך, עדיין מאמין במהפכה.

בבחירות האחרונות הצבעתי חברתי, וקיבלתי בטחוני.

אני לא מאמינה להם עוד, לא נותר לי אלא פתק לבן.