מדובר במסורת נפלאה של שירה בציבור המשותפת ללקויי שמיעה ולשומעים, שהתקיימה בשבוע שעבר בפעם ה - 11 ברציפות.

אין זו שירה בציבור בלבד, אלא מסר לשילוב חברתי, למודעות, לתחושת שייכות, לקבלת האדם את עצמו.

את רשמיי מן הערב, שבעבורי ככבדת שמיעה הוא מרגש כל פעם מחדש, העליתי בבלוגי:

http://cafe.themarker.com/post/2038953/

וכולם מוזמנים - לקרוא ולהתרשם, ואם יעלה רצון מלפניכם - גם להבטיח לעצמכם כי תבואו לשיר בכל לב אתנו בשנה הבאה!

(למיטב ידיעתי, דואגים להנגשות לכסאות גלגלים בכל מקום בו מתקיים האירוע השנתי הזה.)

תודה.