זוהי את המסקנות המרכזיות מסקר שבוצע בקרב 250 נשאלים, במסגרת מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על ידי המסטרנטית רוית רובינשטיין, בהנחיית ד"ר חיים קידר-לוי ופרופ' אורי בן-ציון.

 

סיכום העבודה באתר של אוניברסיטת בן-גוריון

 

אפילו בהנחה שהסקר מעט מחמיר, עדיין מדובר בנתון שהוא לא פחות מאסון עתידי על כולנו.

 

הינה ציטוטם מעניין מהמחקר:

"ההחלטה שיש לקבל בכל הנוגע לחיסכון לגיל פרישה היא החלטה המורכבת ממספר רב של תתי החלטות, אשר קיימות ביניהן השפעות הדדיות והיא מחייבת בנוסף, שקלול של גורמים רבים ומגוונים. מדובר בהחלטה שמצריכה רמות גבוהות יותר מאי פעם של תחכום פיננסי, היכרות עם שיקולי מיסוי, תחיקה ועוד. מחקרים מצביעים על קשר חיובי חזק בין "אוריינות פיננסית" (ידע בתחום הפיננסי) ותכנון הפרישה, אולם מאחר ורוב הפרטים חסרי כישורים פיננסיים מתאימים הם אינם מסוגלים להתמודד עם קבלת החלטה זו."

 

התחום הפנסיוני הוא תחום מורכב מאוד ובהחלט יש להתחשב בהמון פרמטרים, בנוסף לנתונים האישיים יש להתחשב בחיבור עם נתוני בן/בת הזוג, לדאוג גם להגנות פיננסיות מפני אסונות בעזרת ביטוחים כמו אובדן כושר עבודה ועוד. לכן גם אם אתם אנשים מאוד משכילים ואפילו בתחומים פיננסים, טוב תעשו אם תפנו לסיוע למקצוענים ואלו הם היועצים הפנסיונים, גם אם זה לא נאמר במחקר באופן ישיר, זו נראית מסקנה די טבעית מציטוט זה ואחרים.

 

הינה עוד כמה נתונים שמתפרסמים בסקר ונראים מדאיגים:

 

• * כ- 86% מבעלי החיסכון הפנסיוני העידו כי הם מאמינים כי קרובי משפחה אחרים אחראים לשמירה בעבורם על רמת חיים סבירה עם פרישתם לגמלאות, כ- 75% העידו כי לדעתם אחריות בני המשפחה האחרים לנושא זה היא רבה עד רבה מאוד.
• * כ- 49% ממחוסרי החיסכון הפנסיוני העידו כי כלל לא הקדישו מחשבה לנושא הפרישה לגמלאות.

 

בסיכום של המחקר ישנן גם הצעות אופרטיביות שונות לתיקון המצב שאני יכול להסכים רק עם חלקן.

 

המסקנות שלי מקריאת סיכום המחקר, הוא שרמת המודעות לחיסכון הפנסיוני עדיין נמוכה מאוד בישראל, עד שבקושי קיימת.

 

חברו את זה לעליה בתוחלת החיים ועוד שינויים שכולם רק מעלים את כמות הכסף שנצטרך לתקופת הפנסיה שלנו. רק מדגיש את הבעייתיות עוד יותר.

 

ישנה חשיבות רבה להתחיל לחסוך בצורה מספקת ומתאימה מוקדם בשנים שאנו עובדים,

חשוב שבעיקר המדינה תבנה תוכנית רצינית לעליה במודעות ואולי תמצא דרכים רגולטוריות נוספות בכדי לעודד את הכדאיות לחסוך והרבה לפנסיה.

בוודאי שגם אנחנו כעוסקים בייעוץ פנסיוני יחד עם עמיתנו למקצוע, כולל משווקים פנסיונים, סוכני ביטוח ועוד, צריכים לתרום גם לעליית המודעות ולא רק בגלל שזו הפרנסה שלנו, אלה בגלל שזו שליחות של ממש.

 

ואתם הקוראים שורות אלו, אם אתם בגיל העבודה, בדקו עכשיו, לא מחר, לא בשבוע הבא, עד כמה אתם חוסכים לפנסיה והאם זה באמת יספיק לכם לשמור על רמת חיים סבירה לאחר הפרישה.

 

אני קורא לכם לפנות היום לאחד מעשרות היועצים הפנסיונים האובייקטיבים ולבדוק את מצבכם !

 

גילוי נאות: RDVC עוסקת במתן ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.

 

איציק וילק

סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי

RDVC | ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי | ייעוץ השקעות פרטי

אנשים מתקשים לסגור את החודש היום, כך שקשה להם לחשוב בנוסף גם על מחר. ומה הם יחסכו למחר, כשאין להם להיום? מה גם, שבמצב שאנחנו כל הזמן בפתח מלחמה נוספת או רעידת האדמה באופן טבעי נוטים לדאוג להיום אז מה אתה רוצה מאנשים?

יעל תודה על תגובתך.

 

מאוד נכון מה שאת אומרת בהתייחס לחלק גדול של האוכלוסיה. אוכלוסיה זו שבאמת מתקיימת בקושי ביום יום, קשה לחשוב על המחר. לאוכלוסיות אלו, המדינה צריכה לדאוג בכמה דרכים.

 

ראשית לדאוג שיהיה להם בשוק עבודות בשכר סביר וללכת ולעלות לאט ובטוח את שכר המינימום ובסופו של דבר כאוכלוסיה שיקשה עליה לחסוך לפניסה, לתת להם קצבת זקנה משמעותית יותר. אך בכדי שלמדינה יהיה את הכסף לכך והחלקות של הקצבאות תיהיה יותר דיפרנציאלית.

 

אבל בכל זאת, יש לא מעט אנשים בארץ שמרוויחים טוב ויוצאים כל שנה לנופש ולחו"ל ומחליפים דירות ועושים בר-מצוות שלא מביישות חתונה מלכותית וכאשר מגיעים לפרישה מגלים שלא חסכו מספיק.

 

לפח זה באוכלסיה אני קורא לחשוב על הפנסיה, להתחיל לחסוך בגיל צעיר. להתנהל קצת פחות בהרגשה שאלו ימי פומפי האחרונים וכן לחסוך.

 

אין מה לעשות מי שרוצה לחסוך בצורה רצינית לעתיד, זה בא קצת על חשבון הווה.