החיים על כפות המאזניים, פעם למעלה ופעם למטה.

הם הכירו כילדים ונפגשו שוב כבוגרים. שניהם גרושים.

הסקרנות שוב לפגוש היתה רבה, לשניהם חוויות רבות משותפות. הקליק לא אחר להגיע.

שניהם רצו לבחון את הקשר, דיברו על שיתוף, כנות ואותנטיות.

הוא שיתף כי הסיבה לגרושיו היתה בגידה שלו בה. הוא טוען שכל הגברים בוגדים אך לא מודים באמת, ובכלל מחוץ לגבולות המדינה הכל כשר, היא לא חושבת כמוהו בנושא הבגידות.

הוא מעוניין בקשר זוגי, גם היא - אך כשהאמת נוכחת הכף מוטה כלפי מטה.

היא חוששת.

האם אנחנו מעניינים באמת כמות שהיא, או כשהיא נוכחת אנו בוחנים אותה שוב ומייחלים שתעלם.

דעתכם?

עדיף לשמוע את כל האמת, ישר בהתחלה.

לדברים יש נטיה לצוץ ואז זה נראה הרבה יותר גרוע ממה שזה.

יש פה כמה דברים שונים (עניות דעתי בלבד):

 

1. מדוע צריך לחפור לפני הקשר לגלות ולחקור הכל? לפעמים עדיף לא

    לשאול ולא לדעת, כדי לא ליפול שבויים למסקנות חפוזות.

2. כמובן שעדיף אמת על שקר. אם כבר נשאלה השאלה (בטעות?) וניתנה

    התשובה, עדיף שהתשובה תהיה נכונה. 

3. ברגע שדברים ידועים, זאת התמודדות לא קטנה. שהרי מעטים האנשים

    שבעיניהם בגידתם הם לא היתה מוצדקת. עכשיו קשה יותר לנתח מה היה

    שם, איך זה יכול להשפיע, אבל התקדים כבר עומד באויר והקשר נמצא

    בצילו (דבר שמחזיר אותנו לנקודה 1.).

הוא אומר לה שהוא רוצה אותה כ"פאק באדי"(יזיזה).

פשוט מכין את הקרקע האדיאולוגית רוחנית(תירוץ נוח בשבילו ובשבילה)

שעליה יבעל אותה פיזית.

האמת לצורך העניין כאן היא חשיפה למה שהיה.

היא לא פרומו לעתיד

אין הבטחות למה שיהיה

ואם לא מנסים, לא יודעים

והחששות....לכל מקרה ולגופן נבדקות

חבל ש"חפרה". עכשיו הידיעה הזאת תשב לה בראש כל הזמן, כמו עכשיו.

היא כל הזמן תחשוד ולא תתן לא צ'אנס.

הבן-אדם בגד, בהחלט יכול להיות שהוא יבגוד גם בה

אבל לפעמים עדיף "למות טיפשים" ולא לדעת את כל האמת.

כי מצד שני זו היתה יכולה להיות אהבת חייה.

אני באופן אישי, אם בת-זוג היתה בוגדת בי (לא אהבה, אלה סטוץ) לא הייתי רוצה לדעת.

אני יודע שהידיעה הרסה את אימי לגמרי.

במקרה שלה, היא לא היתה צריכה לגלות, אבי הטמבל סיפר לה את זה בעצמו.

על זה בחיים לא אסלח לו.

הוא חי חיים של דבש והיא מתה. עולם הפוך.

תלוי בני כמה הם ועד כמה הם מותשים... מכירה כמה בוגדים סדרתיים שגיל העמידה מיתן את המרץ שלהם לכלל נאמנות...

צוחק... אותנטיות לא טובה לזוגיות. [די כבר]

מין קונפליקט מובנה שבו הגברים רוצים חופש מול דרישת נשים לאמון מוחלט כתנאי ליחסים.

והגברים חיים על התפר הזה של איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

ומי אמר שקל להיות גברים?

והמתכון המנצח לזוגיות ארוכת טווח... גברים שיודעים לשקר ונשים שמאמינות.

צטט: Mr Darcy 2011-03-07 19:05:20

הוא אומר לה שהוא רוצה אותה כ"פאק באדי"(יזיזה).

פשוט מכין את הקרקע האדיאולוגית רוחנית(תירוץ נוח בשבילו ובשבילה)

שעליה יבעל אותה פיזית.

 

תרשה לי לעדכן אותך.

יזיזה זה אאוט ו...חבערה זה אין.  [חברה+ערה?]

אני מאמינה שפעם בוגד תמיד בוגד,

כשהמחסום  הפסיכולוגי נשבר,  הדרך לבגידה השנייה קצרה יותר, 

אבל,

אם יש בסיס טוב  וכימיה טובה ביניהם ורצון משותף כן להכיר ,

חבל לפספס,

וכדי שזה לא יתפרש כאור ירוק לבגידות שלו,

פשוט להבהיר בצורה חד משמעית  שאם וכאשר יהיו בהמשך בגידות-

היא לא תישאר שם.

אפשר לתת הזדמנות, להתקדם לאט ולבדוק את ההמשך. 

בתכלס הוא צודק, כולם בוגדים, 

וכן, בחו"ל זה מאד כשר ולגיטימי, שמעתי  כבר כ"כ הרבה סיפורים...

אבל אי אפשר  לחיות כל הזמן בתחושה של חשדנות .

צטט: רביטל@@ 2011-03-07 19:46:53

אני מאמינה שפעם בוגד תמיד בוגד,

כשהמחסום  הפסיכולוגי נשבר,  הדרך לבגידה השנייה קצרה יותר, 

אבל,

אם יש בסיס טוב  וכימיה טובה ביניהם ורצון משותף כן להכיר ,

חבל לפספס,

וכדי שזה לא יתפרש כאור ירוק לבגידות שלו,

פשוט להבהיר בצורה חד משמעית  שאם וכאשר יהיו בהמשך בגידות-

היא לא תישאר שם.

אפשר לתת הזדמנות, להתקדם לאט ולבדוק את ההמשך. 

בתכלס הוא צודק, כולם בוגדים, 

וכן, בחו"ל זה מאד כשר ולגיטימי, שמעתי  כבר כ"כ הרבה סיפורים...

אבל אי אפשר  לחיות כל הזמן בתחושה של חשדנות .

 

 

 

 

סליחה על השאלה אבל איך את חיה עם התחושה או הידיעה שכולם בוגדים? (מה שלדעתי רחוק מהאמת).