באחד מקיבוצי העמק נתגלה "מעין" נסתר מעשה ידי אדם. זה מה שקורה כאשר רשות המים  ממשיכה  להפלות בין אזרחים במדינה והממשלה מסבסדת במשך שנים את המים במגזר החקלאי על חשבון תושבי הערים, הנאנקים תחת עול מחירי המים הגבוהים .

נפש יהודי הומיה אבל נפש יהודי הגר בקיבוץ או במושב הומיה יותר . זה אולי ההסבר היחיד שבמגזר ההתישבות נקבעה מכסת מים של 12.5 מ"ק לנפש לחודש במחיר הנמוך  ואילו במגזר העירוני הוא עומד היום על 2.5 מ"ק לנפש לחודש ואילו לפי ההצעה החדשה של רשות המים הוא יעלה ל 3.5 מ"ק לנפש לחודש.

כשלמעלה מ 80%  מתושבי הקיבוצים והמושבים כבר אינם חקלאיים, זו נראית מתנה מוגזמת ביותר מה עוד שבזבוז המים במגזר החקלאי כנראה  נמשך ועל כך יעיד הסיפור הבא .

התגלגל לידי עלון של אחד הקיבוצים הוותיקים , שהיה פעם קיבוץ דגל לתפארת מדינת ישראל. הקיבוץ התקין מוני מים לדירות החברים רק בחודשים האחרונים של שנת 2010 . בעלון הקיבוץ שהתפרסם בינואר 2011, יותר משנתיים אחרי שתושבי המדינה נאנקים תחת מחירי מים גבוהים, היטל בצורת ועוד...  כתוב:

"גילינו כמה נזילות שטופלו. השיא היה גילוי "מעיין" שנבע מעל הבריכה שמעל המלון, ממנו זרמו 6000 קוב כל חודש.וזה כנראה עוד לא הכל.

נזילות מים של 6000 קוב לחודש מבריכת המים בקיבוץ.  בתמונה מגדל המים המחורר של קיבוץ נגבה לאחר מלחמת השחרור. אין קשר בין קיבוץ  נגבה ל "מעיין" שנתגלה בקיבוץ המוזכר בכתבה.

בעלון של חודש פברואר 2011 מציינים האחראים על נושא המים בקיבוץ , שפרויקט מוני המים התחיל בעקבות דרישות דרקוניות של רשות המים. לאחר ביטול מס הבצורת קיבלו החקלאים פרס בדמות ביטול החובה להתקין מוני מים. ואכן בקיבוץ  האמור היה ויכוח על הנושא, אך התבונה ניצחה והמונים

הותקנו. גם לאחר סגירת "מעין" הנזילות הגדול  על 6000 הקוב לחודש ונזילות נוספות שתוקנו, נשארו בצנרת שבין בתי החברים בקיבוץ, נזילות מים בלתי מוסברות של כ 2000 קוב לחודש .

כך ביזבז הקיבוץ כ 15 מ"ק מים לנפש לחודש במשך שנים ולמרות זאת נקבעה  לו ולמגזר ההתישבות  מכסה של 12.5 מ"ק לנפש לחודש, וזאת  כאשר אזרחי ישראל  אליבא דרשות המים, צריכים להסתפק ב 2.5 מ"ק מים לנפש לחודש בלבד ועכשיו 3.5 מ"ק מים לנפש לחודש . אכן לעג לרש. 

כשלא מודדים לא יודעים מהו הפחת ובזבוזי המים . בקיבוץ האמור זה הגיע לשליש מהכמות. המענין הוא שלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקב ב2008 היה פחת המים הממוצע בעיריות כ 9.4 אחוזים ,  אבל כשרשות המים  רוצה להצדיק את מחירי המים הגבוהים ואת עבודתם הטובה של תאגידי המים, הם מספרים לוועדת הכלכלה של הכנסת שהפחת ירד מ 20 אחוזים ל עשרה אחוזים, שזה עדיין לא מגיע לפחת הממוצע ב 2008 .

אומר לוועדת הכלכלה ישראל עינב , ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב:

התשתיות במדינת ישראל גרמו לכך שאנחנו נמצאים היום בפיגור של מיליארדים בהשקעות, הן במים והן בביוב. פחת המים, כאשר התאגידים החלו לפעול, היה מעל 20 אחוז. פחת המים היום, אחרי שכ-30-40 תאגידים הוקמו רק בשנתיים האחרונות, ירד לפחות מ-15 אחוז. אני מעריך שבסביבות אפריל-מאי, כשיהיו לי הנתונים הבדוקים והמבוקרים, גם אוכל להראות שפחת המים מתקרב יותר ל-10 אחוזים.

האם רשות המים דיווחה אמת לוועדת הכלכלה בישיבה שהתקימה ביום רביעי ה16  לפברואר 2011?

הוראות המעבר להקצאת מים ביתית על פי צריכה בישוב מתוכנן שפורסמו

החודש ברשומות על ידי רשות המים,  עשויות אולי להביא במהלך 2011 

להשלמת התקנת מוני המים ולהפרדה בין צריכה פרטית  לצריכה משקית

בהתישבות החקלאית שטרם עשתה זאת , ועמה ביטול העיוותים והאפליה. הכל כמובן תלוי בכך שהלובי החקלאי לא יצליח גם הפעם לדחות את ביצוע התקנות.  

המים שהקיבוץ הזה בזבז בחודש יכלו להספיק לצריכה ממוצעת של כ 4000 נפש במגזר העירוני,  על פי תחשיבי רשות המים. והקיבוץ הזה הוא כנראה לא היה היחיד במגזר הקיבוצים והמושבים שביזבז מים כתוצאה מאי התקנת מוני מים בבתי החברים, מחירי מים  נמוכים לצריכה פרטית במגזר החקלאי וסבסוד עמוק על חשבון האזרחים בערים.

אכן פרס לבזבזנים ויד רכה כלפי בזבוזי  מים כבדים, הכל תוצאה של העבודה הנהדרת של הלובי החקלאי במשך שנים .

בתוך כך חוק מים אפורים הגיע לקריאה ראשונה רק החודש וגם זה בזכות עבודתם

הבלתי נלאה של החכים דב חנין וניצן הורוביץ. הממשלה ורשות המים לא ממהרים לחסוך 145 מיליון מ"ק לשנה. כי מה שיחסך במגזר העירוני  כנראה יחסר בחקלאות  ומה שעושים במדינות שיש בהם שפע של מים אינו מטריד את הרשויות בארץ. 

כי אנחנו מאמינים בשיטת "הסופר טנקר" של ביבי. והשיטה אומרת : אל תעשה כלום כשצריך וכשכבר לא צריך, תביא "סופר טנקר". ובינתיים אפשר להקים וועדות. וראש הממשלה מוסיף : "הועדה היא הסופר טנקר נגד הביוקרטיה והיא תכבה את כל להבות הביוקרטיה", אמר ולא יסף.

 נתניהו- "הועדה היא הסופר טנקר נגד הביוקרטיה והיא תכבה את כל להבות הביוקרטיה".

אז מה הפתרון. הגיע הזמן לעסוק בצד המשוואה החקלאי. להחליט לווסת את הפעילות החקלאית בהתאם למחירי המים הריאליים, להפסיק לסבסד את תושבי אירופה דרך היצוא החקלאי מישראל, ולהפסיק להסתיר את העובדות מאזרחי ישראל, תוך שימוש במגזר העירוני כפרה חולבת למחדלי הממשלה והחקלאות.

יכול להיות שזה קשור לשאלת העלויות של החלפת הצנרת הישנה - ועכשיו הקיבוץ בעצמו כבר לא יכול להתמודד עם זה.

זה כנראה הרבה צנרת ישנה על מעט מדי תושבים [והכנסות].

אתה הרי לא טוען שהם עקפו בכוונה תחילה את מוני המים.

צטט: pbhba 2011-03-19 21:03:38

יכול להיות שזה קשור לשאלת העלויות של החלפת הצנרת הישנה - ועכשיו הקיבוץ בעצמו כבר לא יכול להתמודד עם זה.

זה כנראה הרבה צנרת ישנה על מעט מדי תושבים [והכנסות].

אתה הרי לא טוען שהם עקפו בכוונה תחילה את מוני המים.

לא היו מונים אז הם לא ידעו שיש נזילות . כך במשך שנים. מכיוון שהם שילמו על המים לצריכה פרטית ולשימוש חקלאי אותו דבר ומעט ,אז זה גם לא הדאיג אותם כנראה. גם התקנת המונים נעשית שלש שנים אחרי שעם ישראל סובל ומספרים לנו על קטסטרופה. זה מה שקורה שהלובי החקלאי בכנסת תמיד מנצח. אבל המדינה בדרך כלל מפסידה .

לא היה להם שום טעם להתקין מונים  לפני ההפרטות של חשבונות החברים - כי הקיבוץ הוא גם המערכת המשלמת.

זה לא קשור ללובי חקלאי בכלל.

מרגע שכל אחד משלם בעד עצמן - זה נהיה סיפור אחר.

עכשיו נשארו להם הנזילות הציבוריות שהם צריכים להשיג כסף כדי לאתר ולתקן. אם הנזילה היא קטנה ולא נראית - זה לא סיפור קל, במקום שיש הרבה צנרת מפושטת וקבורה באדמה, ותמיד יש מנזילות במערכת גדולה דיה - קיבוצית או עירונית.

השאלה היא איתור ועלות התיקון.; האם יש לך מספיק תושבים שמשלמים ארנונה ומספיק כסף בקופה - או שאתה לא מצליח לסתום גם חורים אחרים בתקציב קיומך.

ברמת אפעל להבדיל - יש צנרת אזבסט ידועה וסדוקה, עם סטטיסטיקה סרטנית שמלווה אותה  [ובהכרח גם נזילות מים אם יש סדקים] - ובכ"ז לא התפנו לתקציב החלפה מידי. בלי להיות קיבוץ.

צטט: pbhba 2011-03-20 09:18:31

 

לא היה להם שום טעם להתקין מונים  לפני ההפרטות של חשבונות החברים - כי הקיבוץ הוא גם המערכת המשלמת.

זה לא קשור ללובי חקלאי בכלל.

מרגע שכל אחד משלם בעד עצמן - זה נהיה סיפור אחר.

עכשיו נשארו להם הנזילות הציבוריות שהם צריכים להשיג כסף כדי לאתר ולתקן. אם הנזילה היא קטנה ולא נראית - זה לא סיפור קל, במקום שיש הרבה צנרת מפושטת וקבורה באדמה, ותמיד יש מנזילות במערכת גדולה דיה - קיבוצית או עירונית.

השאלה היא איתור ועלות התיקון.; האם יש לך מספיק תושבים שמשלמים ארנונה ומספיק כסף בקופה - או שאתה לא מצליח לסתום גם חורים אחרים בתקציב קיומך.

ברמת אפעל להבדיל - יש צנרת אזבסט ידועה וסדוקה, עם סטטיסטיקה סרטנית שמלווה אותה  [ובהכרח גם נזילות מים אם יש סדקים] - ובכ"ז לא התפנו לתקציב החלפה מידי. בלי להיות קיבוץ.

ההפרטה התחילה כבר לפני משבר המים ובחוק היטל הבצורת היה סעיף שחיבים להתקין מונים ולעשות הפרדה בין הצריכה הפרטית לחקלאית. בערים  בכל מקרה כדאי לתקן צנרת כי עלות הנזילות עולה על עלויות התיקון.

צטט: mottyk 2011-03-20 10:29:05

חוק מים אפורים? באמת... קודם שהציבור במדינה לא יעשה צרכים במקלחות וינקה תינוקות בכיורים. זה עוד יונה לבנה שמתקשטים בה. כמו תחנות רוח שהורגות ציפורים נודדות ולוחות סולרים שהסיבסוד שלהם עולה לנו המון כסף והיעילות שלהם ביחד לא מגיעה לתחנת כח סולרית אחת (בטח שלא פחמית, חלילה וחס). רוצים חוק? תעשו הסברה קודם. לפני שהנהיגו אגרת גודש בלונדון, הוסיפו אוטובוסים והוסיפו מצלמות על נתיבים מהירים. רק אחרי זה ולאחר שהציבור ידע על התכנית(ולא רק לובשי חליפות שחושבים שהם יודעים את האינטרס הציבורי) הוחלט מה שהוחלט. הבזבוז הוא במגזר הציבורי, בצבא למשל. אני אישית לחמתי שיפסיקו להשתמש בצינורות מים לשטיפת מכוניות כל יום חמישי. כמובן שאחרי כמה חודשים, הענין חזר. תזכירו לי, הקיבוצים היו בעבר חלק מן המגזר הציבורי? מישהו אמר מפא״י?

אז למה החוק היום אוסר שימוש במים אפורים בסקטור הפרטי? ולמה חסכון של 145 מיליון שקל זה דבר מבוטל ולמה למדוד מים ולגלות נזילות זה לא חשוב ולמה אנרגיה חליפית זה מסוכן וצריך להשקיע באנרגיה גרעינית כמו ביפן . אגב תחנת כח גרעינית בישראל זה כמו לתת לאויב נשק גרעיני. מאה טילים על תחנת כח גרעינית זה יותר חמור מרעידת אדמה.

אולי לא הייתי ברור, אני נגד חוק מים אפורים נכון לשנים הקרובות. נגד חינוך למחזור - שאומר שכך נציל את כדור הארץ - כלומר תמשיכו לצרוך (אני בעד מחזור). נגד חוקים שהם Green Wash ולא מחוברים לנורמות במדינה (שאגב כוללת גם ערבים, בדואים, ערבים־נוצרים). כיום משרד הבריאות עומד על שלו ולטעמי בצדק!

אני נגד גם כל הבלון נפוח הזה של אנרגיה סולרית. במצב היום היא לא יעילה. בטח לא לשימוש פרטי (תחנה יעילה יותר מאוסף של הרבה בתים המחוברים לחשמל). אין הרבה רע בפחם, אפשר להוסיף מסננים מתקדמים (הטכנולוגיה מתפתחת שם). הדליפה היפנית עוד תגיע לישראל (לצרפת עוד מעט) אבל אף אחד לא בוכה על זה, למה? כי הפתרון לזיהום טמון בעיקרון אקולוגי ברור: The best solution to polution is dilution . הריכוזים פוחתים והולכים והזיהום נהיה כבר לא משמעותי. השקיה של מים מלוחים בדרום? מערבבים עם מים מתוקים.

אם תהיה הסברה והכול יהיה ברור, בבקשה, תאפשרו. מצדי שנתיים הסברה בתוך החוק כתנאי להפעלתו. לא מענין אותי איזה פתרון בירוקרטי ימצא. במצב כיום זה סתם הצטיירות כירוק. אני בעד לטפל בנזילות ואי יעילות גם בחשמל (התיעלות אנרגטית וכו').

לא כל ירוק זה אוטמטית טוב. לכל דבר צריך לבדוק חסרונות.

משרד הבריאות עומד על שלו - בבתים פרטיים. מצד שני יש מדי פעם פרסומים על פרויקטים ציבוריים דוקא שמתפארים בשמוש במים אפורים לגינון. אם קיימת סכנה - אז בציבורי היא כנראה יותר גדולה מבפרטי. 

צטט: pbhba 2011-03-21 13:53:07

משרד הבריאות עומד על שלו - בבתים פרטיים. מצד שני יש מדי פעם פרסומים על פרויקטים ציבוריים דוקא שמתפארים בשמוש במים אפורים לגינון. אם קיימת סכנה - אז בציבורי היא כנראה יותר גדולה מבפרטי. 

למה משרד הבריאות לא מונע דישון ושימוש בכימיקלים בגינות פרטיות ןמה עמדת קרשות המים בנושא. יש סיבה שהם לא נלחמים על חסכון במים בשירותים (שחוזרים לשימוש חקלאי ) ומתנגדים לשימוש באותם מים להשקיית הגינה (שנגרעים מהחקלאות )