מסיכות...פנטזיות....והאני האמיתי....
פורים חג של שמחה, צחוק ומימוש פנטזיות......
אני חושבת לעצמי שנניח שלא היו מגבלות טכניות וכלכליות....והיינו נכנסים למחסן תחפושות ענק ובוחרים כאוות נפשנו את התחפושת.....למה היינו מתחפשים באמת?איזו דמות היינו מלבישים על עצמנו למספר שעות אפשריות?!
הדיון הזה עולה במוחי שנה אחר שנה בפורים, כשאני מוכנה להשבע שבכל מסיבה הנשים והנערות יתחפשו למשהו סקסי שמדגיש את נתוניהן , וגברים נערים יחזקו דווקא את הפן המפחיד, הכוחני,או יתחפשו לנשים (כי זה הכי זמין וקל..)
מעט מאד יתחפשו לתחפושת שמגכיחה אותם עוד אספקט כמו בחיים.
גם אצל הצעירים ביותר (ילדים) המגמות די ידועות. מעט מאד יעזו להתחפש למשהו שהוא מיוחד באמת. (ותוך כדי כתיבה זה ממש מעציב אותי.)
ברור שיש אסכולות פסיכולוגיות שינתחו את הבחירות שלנו.....כמאווי נפש עמוקים...
איך שכן שלי אמר אתמול:"......בקיצור בפורים כל הנשים זונות....וכל הגברים קאובויים..."
הייתי שמחה לשמוע אם אתם אוהבים להתחפש, למה ולמה,ואיך זה היה בילדותכם.
הוספת תגובה על "היש כמוני מסכה?!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה