גנאדי, אני לא חושב שהשאלה שלך חתרנית - אלא אם כן הדיקן (או מישהו אחר) סבורים באמת ובתמים כי לכל עבודה בתחום התוכנה יש צורך בתואר.
בצעירותי, אני זוכר שעוד חילקו את עולם המחשבים (ואני מקווה שאינני פוגע באף אחד) בין "הייטק" ל"לא הייטק". תחומים של תכנות אפליקציות פשוטות נחשבו כתחומי תוכנה שאינם בהכרח "הייטק". במילה "פשוטות" אני לא מתכוון דווקא לפשוט מבחינת הכתיבה - ייתכן למשל שמדובר בקוד עצום בגודלו - אלא במטלות תכנותיות שהן Straight Forward. בדיוק כמו שיש חיבורים חשמליים גם על לוחות מתוחכמים וגם בשלטר של החשמל בסלון - זה שכאן וגם כאן מלחימים חוטים עוד לא אומר שהכל נכנס תחת מטרייה אחת.
לדעתי האישית, מטלות שהן בעיקרן תכנותיות אינן דורשות ידע במדעי המחשב. יתרה מזו, בוגרי האוניברסיטאות נופלים פעמים רבות ביכולותיהם בתחום זה מבוגרי מסלולים ייעודיים לתכנות, שלומדים היטב את השפות והסביבות בהן הם עובדים.
לעומת זאת, במטלות מורכבות יותר, הכוללות אלגוריתמים, הנדסת תוכנה מורכבת, הבנה ומניפולציה טובה של "צד שלישי" לתוכנה (כמו תקשורת, זמן אמת או מערכות משובצות), יש לדעתי ערך לבוגרי אוניברסיטה. זה לא אומר שהם לבדם יוכלו לעשות זאת, ומי שלא למד אין לו סיכוי. זה רק אומר שבאופן כללי ובהכללה, בוגר אוניברסיטה יעשה זאת טוב יותר. וזה לאו דווקא בזכות כלי או ידע מסויים שהוקנה לו. זה יותר בזכות שיטת חשיבה שמוטמעת בו, ביודעין או שלא ביודעין, בשלוש או ארבע שנים שבהן הוא עוסק הרבה במתטמטיקה, לוגיקה, הנדסה, אלגוריתמים, חישוביות ועוד.
אני יכול לציין כאן אנקדוטה משלי: שירתתי ביחידה בה מסיבות צה"ליות בירוקרטיות, למדור התוכנה שלי לא היה אף תקן לאיש מדעי המחשב. היחידה גירדה מפה ומשם אנשים על כל מיני תקנים אחרים (אני למשל שובצתי על סמך תואר שמעולם לא הגיע לי: "מתמטיקאי"). מצאתי את עצמי במדור עם אנשים מבריקים ויוצאי דופן, מדיסציפלינות שונות - אופטיקה, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה. היו עוד שניים מלבדי שסיימו מדמ"ח (אחד מהם שובץ כמדומני על תקן "חצי מזכירה"). כאשר הסתכלתי על התכנים שאני למדתי בשלוש שנים, מול התכנים שלמדו פיסיקאים או כימאים, הרגשתי שהידע שלי אינו מגרד את מה שהם הספיקו. מה כבר הספקתי? קצת אינפי, טיפה לוגיקה, קורסון מטופש בהנדסת תוכנה ועוד אחד במסדי נתונים, כמה קורסים באלגוריתמים, רובם תיאורטיים לגמרי. מה נתנו לי שלוש השנים האלה?
והנה, גיליתי פתאום שכאשר צריך לגשת לבעייה מסויימת -- שני חברי המדמ"חים ואני ניגשנו אליה בגישה שונה מאוד משאר המהנדסים, בוגרי מדעים והנדסות אחרים. איכשהו, ניגשנו תמיד בגישה שכללה ראייה של הדרישות, האלגוריתמים, ההנדסה, הפיתוח ואפילו תהליכים צדדיים יותר, בצורה טובה יותר. לאט לאט הפנמתי, שאותן שלוש שנים באוניברסיטה בעיקר עיצבו לי את המחשבה, יותר משנתנו כלים מעשיים. אני מודה שזה הפתיע אותי. בכל מקרה ראיתי את זה חוזר גם בהמשך.
(לצורך הדיוק עלי להוסיף כי היה גם ממר"מניק אחד שהיה בעל תפיסה דומה, אבל זה היה יוצא דופן, והוא היה אוטודידקט שלמד מעבר לקורסים).
אגב, לגבי תארים מתקדמים, אני חושב שזוהי כבר נקודה של איבוד ערך, מכיוון שכאן אנשים מתעסקים עם בעיות בצורה מאוד שונה ממה שקורה בתעשייה, ולדעתי קשה יותר להשתלב בתעשייה (מלבד עבודות מחקריות בהן היתרון ברור) כבעל תואר שני או שלישי מאשר כבעל תואר ראשון.
הוספת תגובה על "עכשיו - אירוח חי עם פרופ' עודד שמואלי - דיקן מדעי המחשב בטכניון"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה