ביום שלישי ה-13.11 בשעה 16:00

בקהילת מו"פ

ב-TheMarker Café    

אנו מתכבדים לארח את פרופ' עודד שמואלי, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

 

אתם מוזמנים להוסיף את שאלותיכם בגוף דיון זה, כבר היום

 

הוספת תזכורת ל-Outlook ול-Google Calendar. לא רשומים לקפה? לוקח בדיוק 3 דקות להירשם! 

 

הפקולטה למדעי המחשב בטכניון הינה הגדולה ביותר בארץ בתחום זה והיא מספקת כוח אדם איכותי ביותר לתעשיית ההי-טק בישראל. בפקולטה כ- 1,200 תלמידי הסמכה וכמאתיים תלמידי מוסמכים. בפקולטה 49 חברי סגל בעלי מוניטין בינלאומי עם מומחיות במגוון רחב של שטחי מחקר. הפקולטה מעורבת במגוון רחב של פעילויות מחקר והוראה ומהווה נקודת מפגש ייחודית בין מדע וטכנולוגיה.

פרופסור עודד שמואלי הנו דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון מאז 2006. הוא בעל תואר ראשון מברנדייס ותואר שני ושלישי מהרווארד. בעבר עבד במעבדות המחקר של: MCC, AT&T Bell Labs, IBM, יעץ ל-HP, השתתף בייזום וכהן כ-CTO בחברת הזנק- דיליג'נס.

 

לאירוח החי יצטרפו גם סגן דיקן ללימודי הסמכה - פרופ'/ח ראובן בר יהודה, סגן דיקן ללימודי מוסמכים - פרופ' אלי ביהם, סגן דיקן לקשרי חוץ - פרופ' חיים גוטסמן, סגן דיקן ומ"מ - פרופ' אייל קושילביץ ומ"מ סגן דיקן ללימודי הסמכה - פרופ' טובי עציון. אתם מוזמנים להפנות שאלות גם אליהם!

 

מפגש פתוח ללימודי תואר שני ושלישי, תשס"ח

הפקולטה למדעי המחשב תקיים מפגש פתוח ללימודי תואר שני ושלישי ביום ד', 14 בנובמבר, 2007. פרטים נוספים ב"מפגש פתוח, תשס"ח". 

 

שלום רב.

ברצוני לדעת מהן מחשבותך לגבי תוצאות הדירוג של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, הממקמות את הטכניון במקום ה 38 מבין כלל מוסדות המחקר הטכנולוגיים ברחבי העולם. 

תודה. 

אני אוסיף שאלה קצת חתרנית - האם ומדוע לדעתך זקוק מי שרוצה לעבוד בתחום המחשבים לתואר אקדמי? הרי במודעות הדרושים חלק מחברות התוכנה שמחות להחליף תואר אוניברסיטאי בשירות בממר"מ או ביחידה טכנולוגית "מפורסמת".

גנאדי, אני לא חושב שהשאלה שלך חתרנית - אלא אם כן הדיקן (או מישהו אחר) סבורים באמת ובתמים כי לכל עבודה בתחום התוכנה יש צורך בתואר.

 

בצעירותי, אני זוכר שעוד חילקו את עולם המחשבים (ואני מקווה שאינני פוגע באף אחד) בין "הייטק" ל"לא הייטק". תחומים של תכנות אפליקציות פשוטות נחשבו כתחומי תוכנה שאינם בהכרח "הייטק". במילה "פשוטות" אני לא מתכוון דווקא לפשוט מבחינת הכתיבה - ייתכן למשל שמדובר בקוד עצום בגודלו - אלא במטלות תכנותיות שהן Straight Forward. בדיוק כמו שיש חיבורים חשמליים גם על לוחות מתוחכמים וגם בשלטר של החשמל בסלון - זה שכאן וגם כאן מלחימים חוטים עוד לא אומר שהכל נכנס תחת מטרייה אחת.

 

לדעתי האישית, מטלות שהן בעיקרן תכנותיות אינן דורשות ידע במדעי המחשב. יתרה מזו, בוגרי האוניברסיטאות נופלים פעמים רבות ביכולותיהם בתחום זה מבוגרי מסלולים ייעודיים לתכנות, שלומדים היטב את השפות והסביבות בהן הם עובדים.

 

לעומת זאת, במטלות מורכבות יותר, הכוללות אלגוריתמים, הנדסת תוכנה מורכבת, הבנה ומניפולציה טובה של "צד שלישי" לתוכנה (כמו תקשורת, זמן אמת או מערכות משובצות), יש לדעתי ערך לבוגרי אוניברסיטה. זה לא אומר שהם לבדם יוכלו לעשות זאת, ומי שלא למד אין לו סיכוי. זה רק אומר שבאופן כללי ובהכללה, בוגר אוניברסיטה יעשה זאת טוב יותר. וזה לאו דווקא בזכות כלי או ידע מסויים שהוקנה לו. זה יותר בזכות שיטת חשיבה שמוטמעת בו, ביודעין או שלא ביודעין, בשלוש או ארבע שנים שבהן הוא עוסק הרבה במתטמטיקה, לוגיקה, הנדסה, אלגוריתמים, חישוביות ועוד.

 

אני יכול לציין כאן אנקדוטה משלי: שירתתי ביחידה בה מסיבות צה"ליות בירוקרטיות, למדור התוכנה שלי לא היה אף תקן לאיש מדעי המחשב. היחידה גירדה מפה ומשם אנשים על כל מיני תקנים אחרים (אני למשל שובצתי על סמך תואר שמעולם לא הגיע לי: "מתמטיקאי"). מצאתי את עצמי במדור עם אנשים מבריקים ויוצאי דופן, מדיסציפלינות שונות - אופטיקה, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה. היו עוד שניים מלבדי שסיימו מדמ"ח (אחד מהם שובץ כמדומני על תקן "חצי מזכירה"). כאשר הסתכלתי על התכנים שאני למדתי בשלוש שנים, מול התכנים שלמדו פיסיקאים או כימאים, הרגשתי שהידע שלי אינו מגרד את מה שהם הספיקו. מה כבר הספקתי? קצת אינפי, טיפה לוגיקה, קורסון מטופש בהנדסת תוכנה ועוד אחד במסדי נתונים, כמה קורסים באלגוריתמים, רובם תיאורטיים לגמרי. מה נתנו לי שלוש השנים האלה?

והנה, גיליתי פתאום שכאשר צריך לגשת לבעייה מסויימת -- שני חברי המדמ"חים ואני ניגשנו אליה בגישה שונה מאוד משאר המהנדסים, בוגרי מדעים והנדסות אחרים. איכשהו, ניגשנו תמיד בגישה שכללה ראייה של הדרישות, האלגוריתמים, ההנדסה, הפיתוח ואפילו תהליכים צדדיים יותר, בצורה טובה יותר. לאט לאט הפנמתי, שאותן שלוש שנים באוניברסיטה בעיקר עיצבו לי את המחשבה, יותר משנתנו כלים מעשיים. אני מודה שזה הפתיע אותי. בכל מקרה ראיתי את זה חוזר גם בהמשך.

(לצורך הדיוק עלי להוסיף כי היה גם ממר"מניק אחד שהיה בעל תפיסה דומה, אבל זה היה יוצא דופן, והוא היה אוטודידקט שלמד מעבר לקורסים).

 

אגב, לגבי תארים מתקדמים, אני חושב שזוהי כבר נקודה של איבוד ערך, מכיוון שכאן אנשים מתעסקים עם בעיות בצורה מאוד שונה ממה שקורה בתעשייה, ולדעתי קשה יותר להשתלב בתעשייה (מלבד עבודות מחקריות בהן היתרון ברור) כבעל תואר שני או שלישי מאשר כבעל תואר ראשון.

הי עודד -

 

ברצוני להציג שאלה המשלימה במידה רבה את שאלתו של גנאדי:

 

איך אתה רואה את נושא "ההכשרה המעשית" של בוגרי מדעי המחשב בטכניון כהכנה לקליטתם בתעשייה?

 

כבוגר ותיק של הפקולטה, אני זוכר את המפגש הראשון עם עבודה בתעשייה כטראומתי במידה מסויימת. סוג האתגרים שהתעשייה מציבה בדרך לפיתוח תוכנה באיכות גבוהה, מאובטחת (secure), מתועדת היטב, אינטגרטיבית, scalable, ומתוכננת בקפידה - כל אלו בעיות שלא התמודדתי אפילו עם מקצתן תוך כדי הלימודים. מצד שני הלקוחות של התעשייה שלנו דורשים יותר ויותר איכות בתוכנה שנעשית יותר מורכבת כל הזמן וזה דורש הרבה ידע ומיומנות.

 

אני זוכר שיצאתי מהלימודים בהרגשה שהעבודה שלי נמדדת בעיקר לפי היצירתיות שבה אני יכול לפתור בעיות חישוביות (וכן יש גם עבודת קידוד מסביב). למדתי בפועל את הצד "ההנדסי" של המקצוע רק תוך כדי עבודה. המעבר היה לי קשה וסט הכלים שרכשתי בלימודים  (אפילו מיומנות בסיסית בתכנות C, אז הדגש היה בעיקר על pascal) מוגבל מאד.

 

האם היום יש התייחסות שונה לרכישת כלים מעשיים תוך כדי התואר הראשון? למשל - האם התרגילים התכנותיים נבדקים בפריזמה של איכות הקוד והתכנון ולא רק אם הם פתרו את הבעייה?

 

אני יודע שמכללות רבות שמות דגש על הכשרה מעשית. לא בטוח איך זה במוסדות יוקרתיים בחו"ל 

 

עודד שלום.

 

מה הם תחומי המחקר לתואר שני בטכניון (או במילים אחרות - מהם תחומי ההתמחות של הדוקטורים\פרופסורים) בהקשר של הנדסת תוכנה? כלומר, מעבר לתחומי מדעי המחשב הקלאסיים (תיאורה,אלגוריתמים,חישוביות, security, עיבוד תמונה,תקשורת, מסדי נתונים וכו'), האם יש לכם מחקר ברמה הגבוהה של הנדסת תוכנה במובן התעשייתי שלה (ניהול ופיתוח של תכנה מרובת גרסאות המפותחת ע"י עשרות אם לא מאות מפתחים), בהנחה (שאינה וודאית) שקיים מחקר גבוה בתחום זה באקדמיה בכלל.

 

 

שלום עודד ,

 

אשמח אם תוכל לתת סקירה מקיפה על מגמות וכיוונים עתידיים בתחום פיתוח תוכנה בכלל ובתחומי מערכות מידע , אלגוריתמים ועיבוד אותות .

הי עודד,

 

בתור בוגר של הפקולטה ובתור מי שצבר ניסיון בתעשיה.

הטכניון תמיד הקפיד על הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, כשיצאתי לתעשיה גיליתי שההכשרה הטכנולוגית היא חשובה אבל מה שמקדם עסקים ומייצר רווחיות זה היכולת ליזום, היכולת לנהל נכון את הלקוח, וכמובן היכולת ליצור קשרים (עדיף שיהיו כאלה קודם).

 

המנהלים בהיי-טק הישראלי חזקים בתחום הטכנולוגיה אבל בהרבה פעמים חסרים מיומנויות ניהול לקוח, כי מעולם לא קיבלו הכשרה מתאימה, וזה עולה לענף ההיי-טק הרבה כסף.

 

זוהי אגב הסיבה שבחרתי לקדם את תחום ניהול הלקוח בענף היי-טק באופן עצמאי.

 

מדוע לדעתך,

הטכניון ומוסדות אקדמיים אחרים בארץ "מזניחים" את הנושאים החשובים הללו?

הנסיון מוכיח שיש קשר חזק בין הנושאים הנ"ל לבין יצירת רווח לארגון, ולתעשיה.  

 

 

שאלה אחת שביקשו ממני לשאול כאן - איך אתה רואה את לימודי הדוקטורט בתחום מדעי המחשב בכלל ובפקולטה בפרט? לא כל מסיימי הדוקטורט נשארים באקדמיה וחלק לא מבוטל הולכים לתעשייה, לא תמיד לתפקידים של מחקר או מחקר יישומי. האם היית ממליץ למי שרוצה ללמוד ולחקור אך לא רואה את עצמו באקדמיה על מסלול כזה? האם יש לכם בפקולטה משוב מהחברות הגדולות (יבמ/מיקרוסופט/גוגל - לפי הבנתי הן מעסיקות חלק לא מבוטל מאנשים כאלה) בנושא זה?

 

ושאלה מהכיוון ההפוך - האם אתם מרגישים ירידה באיכות המועמדים והמתקבלים לפקולטה לאור כל הכותרות על רמת החינוך היורדת?

 

צטט: harry potter 2007-11-09 21:04:12

שלום רב.

ברצוני לדעת מהן מחשבותך לגבי תוצאות הדירוג של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, הממקמות את הטכניון במקום ה 38 מבין כלל מוסדות המחקר הטכנולוגיים ברחבי העולם. 

תודה. 

 

harry potter  שלום,

הדרוג מחמיא לטכניון כיוון שמדובר בדרוג כלל עולמי של אוניברסיטאות ולדעתי מדעי המחשב הנה מהפקולטות הבולטות בטכניון. רצ"ב אוסף קישורים לדרוגים ולפרסומים לגבי דרוגים של אוניברסיטאות  ושל הפקולטה למדעי המחשב. 

 

דירוגים בינ"ל:

1. http://www.universityportal.net/2007/07/top-100-european-universites-ranking.html Rank=83 in Europe

 

2. http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3437606,00.html  top 38 in the world and 4th in EuropeAccording to Shanghai Jiao Tong University's list of top 100 technological universities, the Israeli Institute of Technology beats all but three European universities

 

3. http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-114797-00.html?tag=11-53-19  ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בתחום מדעי הטבע דורג הטכניון במקום ה-50

4. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299945,00.html   סקרי שביעות רצון ודירוגים

 בישראל

 

:5. http://community.walla.co.il/?w=/309/2502/////10&id=552950 

6. http://www.campus-il.info/about-us/publication/imc-israel 

 

7. http://www.derug.co.il/template/default.asp?pageP=147&parentId=152&catP=6&maincat=1 

 

8. http://limudim.msn.co.il/ArticleOverEveragePage.aspx?categoryid=12&parentid=1 

 

צטט: גנאדי 2007-11-13 10:59:00

אני אוסיף שאלה קצת חתרנית - האם ומדוע לדעתך זקוק מי שרוצה לעבוד בתחום המחשבים לתואר אקדמי? הרי במודעות הדרושים חלק מחברות התוכנה שמחות להחליף תואר אוניברסיטאי בשירות בממר"מ או ביחידה טכנולוגית "מפורסמת".

 

גנאדי שלום, הלימוד האקדמי במדעי המחשב מקנה בסיס ידע מוצק המאפשר התפתחות למגוון של עיסוקים בתחום. במסלול קשה ואתגרי הסטודנט נחשף לקורסים מגוונים ומתמודד עם רמת דרישות גבוהה. חשוב יותר, הסטודנט רוכש כלים המאפשרים לו למידה עצמית והתמודדות עם בעיות חדשות, ואת היכולת להסתגל ולהתפתח בעקבות שינויים טכנולוגיים עתידיים. לכן, הבוגרים יוצאים לדרכם המקצועית כאשר  יש להם מבט רחב (בהתהוות) ויכולת לבסס את עתידם על שילוב של יכולות אישיות גבוהות, כישורי למידה, יכולות הסתגלות, כישורי ניהול עצמי, והביטחון ביכולתם הנובע מעצם העמידה באתגר האקדמי.  מנגד, כישורים מאד ספציפיים, אף כאשר הם מלווים ביכולות אישיות גבוהות במיוחד, נוטים לייצר במקרים רבים את אותה "תקרת זכוכית" שעלולה להגביל את ההתפתחות בעתיד.

 

 

צטט: אריאל-כץ 2007-11-11 23:40:32

הי עודד -

 

ברצוני להציג שאלה המשלימה במידה רבה את שאלתו של גנאדי:

 

איך אתה רואה את נושא "ההכשרה המעשית" של בוגרי מדעי המחשב בטכניון כהכנה לקליטתם בתעשייה?

 

כבוגר ותיק של הפקולטה, אני זוכר את המפגש הראשון עם עבודה בתעשייה כטראומתי במידה מסויימת. סוג האתגרים שהתעשייה מציבה בדרך לפיתוח תוכנה באיכות גבוהה, מאובטחת (secure), מתועדת היטב, אינטגרטיבית, scalable, ומתוכננת בקפידה - כל אלו בעיות שלא התמודדתי אפילו עם מקצתן תוך כדי הלימודים. מצד שני הלקוחות של התעשייה שלנו דורשים יותר ויותר איכות בתוכנה שנעשית יותר מורכבת כל הזמן וזה דורש הרבה ידע ומיומנות.

 

אני זוכר שיצאתי מהלימודים בהרגשה שהעבודה שלי נמדדת בעיקר לפי היצירתיות שבה אני יכול לפתור בעיות חישוביות (וכן יש גם עבודת קידוד מסביב). למדתי בפועל את הצד "ההנדסי" של המקצוע רק תוך כדי עבודה. המעבר היה לי קשה וסט הכלים שרכשתי בלימודים  (אפילו מיומנות בסיסית בתכנות C, אז הדגש היה בעיקר על pascal) מוגבל מאד.

 

האם היום יש התייחסות שונה לרכישת כלים מעשיים תוך כדי התואר הראשון? למשל - האם התרגילים התכנותיים נבדקים בפריזמה של איכות הקוד והתכנון ולא רק אם הם פתרו את הבעייה?

 

אני יודע שמכללות רבות שמות דגש על הכשרה מעשית. לא בטוח איך זה במוסדות יוקרתיים בחו"ל 

 

 

 

 

הי אריאל:

לפני 15-20 שנה, כאשר מערכות התכנה היו קטנות יחסית ופחות מסובכות, החינוך הפורמאלי במדעי המחשב התרכז בעיקר באספקטים התיאורטיים והאלגוריתמיים שעמדו בבסיסן של תכנות אלו, ולא בהיבטי הפיתוח של המערכות (למעט התכנות עצמו, כמובן). רוב ההכשרה המעשית התקבלה תוך כדי עבודה לאחר הלימודים. עם השנים, התברר שמערכות תכנה מודרניות יכולות להיות ענקיות, וההתמודדות עם תהליך הפיתוח והתחזוקה הוא אתגר מדעי (ואפילו אומנותי) בפני עצמו. התחום הזה נקרא "הנדסת תכנה", ואכן מדובר בהנדסה במלא מובן המילה. הטכניון, כמו אוניברסיטאות מובילות אחרות, הבין שיש צורך בהקניית כלים גם בתחום זה, ואכן לפני כעשור נפתח מסלול חדש להנדסת תכנה בפקולטה. בוגרי מסלול זה מתמחים בשיטות ומתודולוגיות לפיתוח, בדיקה ותחזוקה של מערכות תכנה גדולות. גם מי שאינו לומד במסלול להנדסת תכנה זוכה היום לחשיפה מסוימת להיבטים של הנדסת תכנה תוך כדי הלימודים, וניתן לומר שהבוגרים של היום הרבה יותר מוכנים למה שמחכה להם בעולם ה"אמיתי", מחוץ לכותלי הפקולטה, מבעבר.

 לצערנו, אין אפשרות להכיר לסטודנטים את כל המערכות התעשייתיות הרבות הקיימות בעולם המחשוב, ואין מנוס מללמוד חלק גדול מהן תוך כדי עבודה. יחד עם זאת, הפקולטה מקיימת דיאלוג שוטף ופורה עם חברות מובילות בתחום התכנה (והחמרה) במסגרת "חוג ידידים", שבו חברות כ-30 חברות ישראליות ובינלאומיות (ביניהן אורקל, אינטל, אלביט, אמדוקס, גוגל, היולט-פקרד, יבמ, מיקרוסופט, סאפ, סאן וצ'קפוינט). במסגרת זאת, הפקולטה מציעה, באמצעות שותפיה התעשייתיים, "מיני-קורסים" יישומיים. קורסים אלו ניתנים ע"י החברות וחושפים את הסטודנטים לטכנולוגיות מתקדמות ומוצרים חדשניים של החברות. הקורסים ניתנים במסגרת העשרה, ולא מקנים קרדיט אקדמי. תפקידם להשלים את הידע הבסיסי שצובר הסטודנט בטכניון ולחשוף את הצדדים היישומיים יותר של מדעי המחשב. בשנים האחרונות ניתנו מיני-קורסים על  J2EE, Eclipse, SAP, Java ו-VPA שהיו מאוד פופולאריים בקרב הסטודנטים. 

 

 

צטט: liorebel 2007-11-12 19:16:04

עודד שלום.

 

מה הם תחומי המחקר לתואר שני בטכניון (או במילים אחרות - מהם תחומי ההתמחות של הדוקטוריםפרופסורים) בהקשר של הנדסת תוכנה? כלומר, מעבר לתחומי מדעי המחשב הקלאסיים (תיאורה,אלגוריתמים,חישוביות, security, עיבוד תמונה,תקשורת, מסדי נתונים וכו'), האם יש לכם מחקר ברמה הגבוהה של הנדסת תוכנה במובן התעשייתי שלה (ניהול ופיתוח של תכנה מרובת גרסאות המפותחת ע"י עשרות אם לא מאות מפתחים), בהנחה (שאינה וודאית) שקיים מחקר גבוה בתחום זה באקדמיה בכלל.

 

 

 

שלום liorebel, מתקיים בפקולטה מחקר מתקדם במספר תחומים של הנדסת תוכנה שיוכל להשפיע על טכנולוגיות לפיתוח מאסיבי של תוכנה. בין השאר ישנה התמקדות באימות (של תוכנה וחומרה), בטכנולוגיות של תכנות מונחה אובייקטים (כולל אנליזה, שימוש חוזר ועוד) ומאמץ בתחום החדש יחסית של Aspect Oriented Programming ו- Extreme Programming. לדוגמא, לבד מהשימוש הנרחב ב- model checking בתעשיית החומרה, מיקרוסופט השתמשה בשיטות אלו לאימות של drivers. בנוסף, מתבצע פיתוח שפות תכנות חדשות מתקדמות ויעילות במטרה להפחית את זמן הפיתוח של תכנה.  אוסיף כי הפקולטה היא הראשונה בארץ ובין הראשונות בעולם אשר מציעות תואר ראשון בהנדסת תכנה. המסלול מציע מגוון גדול של קורסים והתנסות מעשית בתחום, כולל קורסים ייעודיים בתיכון תכנה, הנדסת תכנה, איכות תכנה ועוד. קישורים:http://www.cs.technion.ac.il/people/katz/ http://www.cs.technion.ac.il/people/orna/

http://www.cs.technion.ac.il/people/yogi/