כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    מחקר ופיתוח

    ביקורת קפה מו"פ: דבר בחזותו הסטנדרטית של בית קפה יחודי זה אינו מסגיר את היותו מקום מפגש יומי קבוע של האנשים העסוקים ברחבי המדינה – אנשי המו"פ. יחודיות המקום המותאם לדרישות הקהל שלו הוא בראש וראשונה באיכות הבלתי מתפשרת של הקפה המפותח מתערובת יחודית המיוצרת מפולי ג'אווה ועוד זנים יחודיים שיובאו מהודו,סין וארצות הבלקן. המקום עוצב כך שיתאים גם לאנשים עסוקים הממהרים לשגרת יומם ובו שולחנות גבוהים המשמשים לשיחות עמידה מהירות, וכן כורסאות נוחות לקריאה ודיונים טכניים עמוקים וארוכים יותר. בין הטיפוסים המגיעים לכאן ניתן למצוא מנהלי מו"פ, אנשי מוצר, בדיקות, מהנדסי פיתוח ואפילו אנשי אקדמיה.   אז – בואו לבקר. קפה ומאפה על חשבון הבית. טיפים טובים יתקבלו בברכה!

    אינטרנט והייטק

    פורום

    מו"פ - כללי

    דיונים בכל נושא הקשור למו\"פ

    חברים בקהילה (1519)

    golanh2
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אביאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ELBEX
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    משה ,
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שחר י
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bfou
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עכשיו - אירוח חי עם פרופ' עודד שמואלי - דיקן מדעי המחשב בטכניון

    13/11/07 15:50
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:06:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני קצת חוזר על דברים שכתבתי בדיון בקהילת בוגרי הטכניון אבל בכדי לקצר, לפני כשנה נתקלתי באפשרות להורדה ולצפייה בהרצאות בתחום מדעי המחשב ממרצי MIT.

    עד כה הספקתי לצפות בכמות נכבדת מההרצאות הללו ועושה רושם שאפשר ללמוד מהן הרבה גם על דרכי ההקניה של התכנים, הבניית התלות בין הקורסים, על שיטות בהוראה מבחינת דוגמאות וכדומה, צורות של חלוקת נטל הציון ועבודות הבית.

     

    שאלתי היא האם נערכות תצפיות על שיטות ודרכי הוראה במוסדות חיצוניים, ובמיוחד כאלה שנמצאים במקומות גבוהים בדירוג, על מנת לשפר את אלה הנהוגות בטכניון ?

     

    זה וודאי לא יחשב כריגול תעשייתי שכן התכנים האלה וודאי שגם אחרים, עומדים לרשות הכלל.

    לינק לאתר ADU -

    http://aduni.org/courses/


    --
    ניר פוטר.
    מנהל קהילת יהדות וקהילת ספורט בקפה דה מרקר.
    13/11/07 15:51
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:03:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    עודד שלום.כבוגר העברית נעים לגלות (אם כי לא מפתיע אותי לפחות) שברוב הדירוגים העולמיים שנתת כאן האוניברסיטה העברית מופיעה גם במקומות גבוהים (ואף מעל הטכניון בחלקם).

     בלי להיכנס להתנצחות (כל אוניברסיטה כבודה במקומה מונח), אשמח לשמוע דעתך על הדירוג היחסי של האוניברסיטאות בארץ במדעי המחשב ובהנדסה, עם דגש של יתרונות, חסרונות ומאפייני כל אוניבריסיטה.

     

     

     

     

    צטט: פרופ' עודד שמואלי 2007-11-13 15:39:53

     

    צטט: harry potter 2007-11-09 21:04:12

    שלום רב.

    ברצוני לדעת מהן מחשבותך לגבי תוצאות הדירוג של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, הממקמות את הטכניון במקום ה 38 מבין כלל מוסדות המחקר הטכנולוגיים ברחבי העולם. 

    תודה. 

     

    harry potter  שלום,

    הדרוג מחמיא לטכניון כיוון שמדובר בדרוג כלל עולמי של אוניברסיטאות ולדעתי מדעי המחשב הנה מהפקולטות הבולטות בטכניון. רצ"ב אוסף קישורים לדרוגים ולפרסומים לגבי דרוגים של אוניברסיטאות  ושל הפקולטה למדעי המחשב. 

     

    דירוגים בינ"ל:

    1. http://www.universityportal.net/2007/07/top-100-european-universites-ranking.html Rank=83 in Europe

     

    2. http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3437606,00.html  top 38 in the world and 4th in EuropeAccording to Shanghai Jiao Tong University's list of top 100 technological universities, the Israeli Institute of Technology beats all but three European universities

     

    3. http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-114797-00.html?tag=11-53-19  ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בתחום מדעי הטבע דורג הטכניון במקום ה-50

    4. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3299945,00.html   סקרי שביעות רצון ודירוגים

     בישראל

     

    :5. http://community.walla.co.il/?w=/309/2502/////10&id=552950 

    6. http://www.campus-il.info/about-us/publication/imc-israel 

     

    7. http://www.derug.co.il/template/default.asp?pageP=147&parentId=152&catP=6&maincat=1 

     

    8. http://limudim.msn.co.il/ArticleOverEveragePage.aspx?categoryid=12&parentid=1 

     

    13/11/07 15:51
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 15:59:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: miqe 2007-11-11 11:11:03

    גנאדי, אני לא חושב שהשאלה שלך חתרנית - אלא אם כן הדיקן (או מישהו אחר) סבורים באמת ובתמים כי לכל עבודה בתחום התוכנה יש צורך בתואר.

     

    בצעירותי, אני זוכר שעוד חילקו את עולם המחשבים (ואני מקווה שאינני פוגע באף אחד) בין "הייטק" ל"לא הייטק". תחומים של תכנות אפליקציות פשוטות נחשבו כתחומי תוכנה שאינם בהכרח "הייטק". במילה "פשוטות" אני לא מתכוון דווקא לפשוט מבחינת הכתיבה - ייתכן למשל שמדובר בקוד עצום בגודלו - אלא במטלות תכנותיות שהן Straight Forward. בדיוק כמו שיש חיבורים חשמליים גם על לוחות מתוחכמים וגם בשלטר של החשמל בסלון - זה שכאן וגם כאן מלחימים חוטים עוד לא אומר שהכל נכנס תחת מטרייה אחת.

     

    לדעתי האישית, מטלות שהן בעיקרן תכנותיות אינן דורשות ידע במדעי המחשב. יתרה מזו, בוגרי האוניברסיטאות נופלים פעמים רבות ביכולותיהם בתחום זה מבוגרי מסלולים ייעודיים לתכנות, שלומדים היטב את השפות והסביבות בהן הם עובדים.

     

    לעומת זאת, במטלות מורכבות יותר, הכוללות אלגוריתמים, הנדסת תוכנה מורכבת, הבנה ומניפולציה טובה של "צד שלישי" לתוכנה (כמו תקשורת, זמן אמת או מערכות משובצות), יש לדעתי ערך לבוגרי אוניברסיטה. זה לא אומר שהם לבדם יוכלו לעשות זאת, ומי שלא למד אין לו סיכוי. זה רק אומר שבאופן כללי ובהכללה, בוגר אוניברסיטה יעשה זאת טוב יותר. וזה לאו דווקא בזכות כלי או ידע מסויים שהוקנה לו. זה יותר בזכות שיטת חשיבה שמוטמעת בו, ביודעין או שלא ביודעין, בשלוש או ארבע שנים שבהן הוא עוסק הרבה במתטמטיקה, לוגיקה, הנדסה, אלגוריתמים, חישוביות ועוד.

     

    אני יכול לציין כאן אנקדוטה משלי: שירתתי ביחידה בה מסיבות צה"ליות בירוקרטיות, למדור התוכנה שלי לא היה אף תקן לאיש מדעי המחשב. היחידה גירדה מפה ומשם אנשים על כל מיני תקנים אחרים (אני למשל שובצתי על סמך תואר שמעולם לא הגיע לי: "מתמטיקאי"). מצאתי את עצמי במדור עם אנשים מבריקים ויוצאי דופן, מדיסציפלינות שונות - אופטיקה, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה. היו עוד שניים מלבדי שסיימו מדמ"ח (אחד מהם שובץ כמדומני על תקן "חצי מזכירה"). כאשר הסתכלתי על התכנים שאני למדתי בשלוש שנים, מול התכנים שלמדו פיסיקאים או כימאים, הרגשתי שהידע שלי אינו מגרד את מה שהם הספיקו. מה כבר הספקתי? קצת אינפי, טיפה לוגיקה, קורסון מטופש בהנדסת תוכנה ועוד אחד במסדי נתונים, כמה קורסים באלגוריתמים, רובם תיאורטיים לגמרי. מה נתנו לי שלוש השנים האלה?

    והנה, גיליתי פתאום שכאשר צריך לגשת לבעייה מסויימת -- שני חברי המדמ"חים ואני ניגשנו אליה בגישה שונה מאוד משאר המהנדסים, בוגרי מדעים והנדסות אחרים. איכשהו, ניגשנו תמיד בגישה שכללה ראייה של הדרישות, האלגוריתמים, ההנדסה, הפיתוח ואפילו תהליכים צדדיים יותר, בצורה טובה יותר. לאט לאט הפנמתי, שאותן שלוש שנים באוניברסיטה בעיקר עיצבו לי את המחשבה, יותר משנתנו כלים מעשיים. אני מודה שזה הפתיע אותי. בכל מקרה ראיתי את זה חוזר גם בהמשך.

    (לצורך הדיוק עלי להוסיף כי היה גם ממר"מניק אחד שהיה בעל תפיסה דומה, אבל זה היה יוצא דופן, והוא היה אוטודידקט שלמד מעבר לקורסים).

     

    אגב, לגבי תארים מתקדמים, אני חושב שזוהי כבר נקודה של איבוד ערך, מכיוון שכאן אנשים מתעסקים עם בעיות בצורה מאוד שונה ממה שקורה בתעשייה, ולדעתי קשה יותר להשתלב בתעשייה (מלבד עבודות מחקריות בהן היתרון ברור) כבעל תואר שני או שלישי מאשר כבעל תואר ראשון.

     

     

     

    אכן יש רמות שונות של לימוד, ומטלות תכנות פשוטות ניתנות לפתרון על ידי שימוש בכלים פשוטים. הידע הנרכש בלימוד תואר ראשון נותן רקע ויכולת נוספים, כלים מחשבתיים ותיאורטיים, והבנה מעמיקה של תחום המחשוב, המאפשרים במקרים רבים לפתור את אותן בעיות באופן שונה או מנקודת ראות אחרת של הבעיה כך שהפתרון המתקבל הינו כללי יותר או גמיש יותר, ובמקרים רבים פשוט יותר. כשדנים במטלות מורכבות, הרקע והכלים הנוספים מאפשרים לנתח את המטלה באופן שמאפשר להקטין את המורכבות, ובכך מאפשר את ביצוע המטלה. כך הדבר גם במקרים שחלק מהטכנולוגיות הנדרשות לפתרון לא נלמדו לעומקן.  כך הדבר גם לגבי תואר שני ותואר שלישי, הנותנים כלים ואופני מחשבה נוספים, תוך הרחבה נוספת של הידע. בפרט יכולת המחקר העצמאי, והניסיון המחקרי, בונים נדבך נוסף של ידע ויכולת, התורמים גם לעבודה בתעשייה. חשיבות התארים המתקדמים באה לידי ביטוי בין השאר בדרישות התעשייה לעובדים רבים בעלי תארים שני ושלישי – לדוגמה אחוז ניכר מבוגרי התארים שני ושלישי בפקולטה מועסקים בחברות רב-לאומיות ומקומיות בולטות עם תום לימודיהם.

     

    13/11/07 16:09
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:11:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: uri richter 2007-11-13 10:53:49

    הי עודד,

     

    בתור בוגר של הפקולטה ובתור מי שצבר ניסיון בתעשיה.

    הטכניון תמיד הקפיד על הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, כשיצאתי לתעשיה גיליתי שההכשרה הטכנולוגית היא חשובה אבל מה שמקדם עסקים ומייצר רווחיות זה היכולת ליזום, היכולת לנהל נכון את הלקוח, וכמובן היכולת ליצור קשרים (עדיף שיהיו כאלה קודם).

     

    המנהלים בהיי-טק הישראלי חזקים בתחום הטכנולוגיה אבל בהרבה פעמים חסרים מיומנויות ניהול לקוח, כי מעולם לא קיבלו הכשרה מתאימה, וזה עולה לענף ההיי-טק הרבה כסף.

     

    זוהי אגב הסיבה שבחרתי לקדם את תחום ניהול הלקוח בענף היי-טק באופן עצמאי.

     

    מדוע לדעתך,

    הטכניון ומוסדות אקדמיים אחרים בארץ "מזניחים" את הנושאים החשובים הללו?

    הנסיון מוכיח שיש קשר חזק בין הנושאים הנ"ל לבין יצירת רווח לארגון, ולתעשיה.  

     

     

    אורי שלום, יש חופש בחירה גדול של מקצועות מגוונים – כולל כאלו ביזמות וניהול.  בפרט, במסלול להנדסת מערכות מידע קיימים קורסים רבים מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. לדוגמא – "מערכות ניהול קשרי לקוחות".   כמובן, במסלול ההתפתחות שלו כל בוגר יתמקצע יותר בתחומים המעניינים אותו.אנו שוקדים עתה על פיתוח מגמת מצוינות ייחודית במדעי המחשב המדגישה גם יזמות וניהול.

     

     

    13/11/07 16:18
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:19:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: גנאדי 2007-11-13 13:44:31

    שאלה אחת שביקשו ממני לשאול כאן - איך אתה רואה את לימודי הדוקטורט בתחום מדעי המחשב בכלל ובפקולטה בפרט? לא כל מסיימי הדוקטורט נשארים באקדמיה וחלק לא מבוטל הולכים לתעשייה, לא תמיד לתפקידים של מחקר או מחקר יישומי. האם היית ממליץ למי שרוצה ללמוד ולחקור אך לא רואה את עצמו באקדמיה על מסלול כזה? האם יש לכם בפקולטה משוב מהחברות הגדולות (יבמ/מיקרוסופט/גוגל - לפי הבנתי הן מעסיקות חלק לא מבוטל מאנשים כאלה) בנושא זה?

     

     

    לימודי דוקטורט הם המשך טבעי ללימודי מאסטר, וחלק הארי של תואר זה הוא מחקר מעמיק המוביל לחדשנות המקדמת את חזית המדע העולמית. בעוד שבמסגרת עבודת התיזה למאסטר עושים רק צעדים ראשונים בכיוון זה, בליווי צמוד של מנחה, עבודת הדוקטוראט מבססת את הסטודנט בשטח מסוים ומביאה אותו לעצמאות כמעט מוחלטת בפתרון בעיות סבוכות.  תואר דוקטור הוא תנאי הכרחי לקריירה אקדמית (כפרופ' באוניברסיטה), שבה המדד העיקרי להצלחה הוא הישגים במחקר מדעי. לא כל חברה טכנולוגית זקוקה לחוקרים דגולים במדעי המחשב, ואכן, יש חברות תכנה מפתחות מוצרים טכנולוגיים שאין בהם חדשנות רבה. לעומת זאת, החברות המובילות בחדשנות טכנולוגית לאורך זמן (בד"כ חברות גדולות) עושות זאת רק בזכות החוקרים, רובם ככולם בעלי תואר דוקטור, שמייצרים את הטכנולוגיות העתידיות של החברה ומאפשרים לחברה להישאר תחרותית בטווח ארוך. לא במקרה רוב החברות הגדולות מחזיקות מעבדות מחקר העוסקות בעיקר במחקר. לדוגמא, IBM ,AT&T ,GE , ,HP,,Microsoft  , ו-Philips. גם חברות קטנות יותר מחזיקות קבוצות מחקר בקנה מידה קטן יותר. לדוגמא,  Adobe, NVidia, ו- Sun. רוב מעבדות המחקר הגדולות נמצאות בארה"ב ובאירופה, אך בהרבה מקרים יש להן סניפים בישראל. דוגמאות הם מעבדת IBM בחיפה ומעבדת HP, אף היא בחיפה. מעבדת IBM החלה את דרכה בקמפוס הטכניון, ומעבדת HP נמצאת בקמפוס הטכניון. שתיהן נהנו מהקירבה לעולם המחקר האקדמי, ושאבו ממנה השראה רבה.   שים לב שהביקוש לחינוך מעמיק יותר גובר עם השנים, פעם הספיק תואר ראשון במקומות בהם דורשים היום תואר גבוה יותר. 

     

     
    13/11/07 16:18
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:22:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: פרופ' עודד שמואלי 2007-11-13 16:11:24

     

    צטט: uri richter 2007-11-13 10:53:49

    הי עודד,

     

    בתור בוגר של הפקולטה ובתור מי שצבר ניסיון בתעשיה.

    הטכניון תמיד הקפיד על הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, כשיצאתי לתעשיה גיליתי שההכשרה הטכנולוגית היא חשובה אבל מה שמקדם עסקים ומייצר רווחיות זה היכולת ליזום, היכולת לנהל נכון את הלקוח, וכמובן היכולת ליצור קשרים (עדיף שיהיו כאלה קודם).

     

    המנהלים בהיי-טק הישראלי חזקים בתחום הטכנולוגיה אבל בהרבה פעמים חסרים מיומנויות ניהול לקוח, כי מעולם לא קיבלו הכשרה מתאימה, וזה עולה לענף ההיי-טק הרבה כסף.

     

    זוהי אגב הסיבה שבחרתי לקדם את תחום ניהול הלקוח בענף היי-טק באופן עצמאי.

     

    מדוע לדעתך,

    הטכניון ומוסדות אקדמיים אחרים בארץ "מזניחים" את הנושאים החשובים הללו?

    הנסיון מוכיח שיש קשר חזק בין הנושאים הנ"ל לבין יצירת רווח לארגון, ולתעשיה.  

     

     

    אורי שלום, יש חופש בחירה גדול של מקצועות מגוונים – כולל כאלו ביזמות וניהול.  בפרט, במסלול להנדסת מערכות מידע קיימים קורסים רבים מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. לדוגמא – "מערכות ניהול קשרי לקוחות".   כמובן, במסלול ההתפתחות שלו כל בוגר יתמקצע יותר בתחומים המעניינים אותו.אנו שוקדים עתה על פיתוח מגמת מצוינות ייחודית במדעי המחשב המדגישה גם יזמות וניהול.

     

    הי עודד,

     

    אני חושב שהמסלול למערכות מידע הוא לא בדיוק המסגרת המתאימה לאנשי תוכנה "קלאסיים". עולם מערכות המידע (ה-IT הארגוני) שאני בדיוק עכשיו לומד במסגרת ה-MBA, באמת שם הרבה מאוד דגש על ניהול ועבודה מול לקוחות פנימיים, אבל זה קורה על חשבון הרבה דברים אחרים. אני חושב שהרבה אנשים יתחברו דווקא למסלול כמו זה שאתה מדבר עליו (אם וכאשר יהיה כזה) שעיקרו יהיה התואר ה"רגיל" עם דגשים של יזמות טכנולוגית "מעשית" - לא איך לגייס כסף, אלא איך לפתח מוצר שהלקוח ירצה גם לשלם עליו.


    --
    מנהל קהילת מחקר ופיתוח:
    http://randd.cafe.themarker.com
    13/11/07 16:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-11-13 16:28:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: גנאדי 2007-11-13 13:44:31

     

    ושאלה מהכיוון ההפוך - האם אתם מרגישים ירידה באיכות המועמדים והמתקבלים לפקולטה לאור כל הכותרות על רמת החינוך היורדת?

     

     

     

    גנאדי,

     

    בתארים שני ושלישי אין לדעתנו ירידה.

     

    בכמה קורסים בסיסיים לתואר ראשון חלק מהמורים חשים בירידה מסוימת בהכשרה הבסיסית במתמטיקה. שים לב שמלכתחילה הסטודנטים בטכניון נבחרים מתוך מצטייני מערכת החינוך.

     

     

    13/11/07 16:34
    0
    דרג את התוכן:
    2007-11-13 16:34:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עודד שלום,

     

    שאלות שמעניינות אותי מתחום עיסוקי - אינטרנט:

     

    האם מוקצה בפקולטה מקום ללימוד נושא האינטרנט, מעבר לפן היזמי?

    (הכוונה היא גם לשפות תכנות וכו')

    האם אתה מאמין כראש הפקולטה שתחום האינטרנט יוכל לקדם את הטכנולוגיה, כרשת שמטרתה היא העברת הידע?

    מהו מקומו של האינטרנט בקרב החוקרים בפקולטה בקידום מחקריהם, בשיתוף הידע עם מוסדות אחרים בעולם - האם לדעתך האינטרנט הוא גורם המעודד או מסייע למחקר בתוך האקדמיה?

     

    ובהמשך לשאלה של אריאל - מהו הדגש שמושם בפקולטה על חדשנות טכנולוגית?

    הזכרת קודם את הדירוג הגבוה של הפקולטה ביחס לאוניברסיטאות אחרות בעולם: מהו חלקה של החדשנות ולימודים של טכנולוגיות אשר עומדות בחזית, אם קיימים כאלו, בתוך מדד זה?

     

    תודה


    --
    ניצן פלס
    Digital Relations.co.il
    13/11/07 16:37
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-11-13 16:37:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: harry potter 2007-11-13 16:06:11

    אני קצת חוזר על דברים שכתבתי בדיון בקהילת בוגרי הטכניון אבל בכדי לקצר, לפני כשנה נתקלתי באפשרות להורדה ולצפייה בהרצאות בתחום מדעי המחשב ממרצי MIT.

    עד כה הספקתי לצפות בכמות נכבדת מההרצאות הללו ועושה רושם שאפשר ללמוד מהן הרבה גם על דרכי ההקניה של התכנים, הבניית התלות בין הקורסים, על שיטות בהוראה מבחינת דוגמאות וכדומה, צורות של חלוקת נטל הציון ועבודות הבית.

     

    שאלתי היא האם נערכות תצפיות על שיטות ודרכי הוראה במוסדות חיצוניים, ובמיוחד כאלה שנמצאים במקומות גבוהים בדירוג, על מנת לשפר את אלה הנהוגות בטכניון ?

     

    זה וודאי לא יחשב כריגול תעשייתי שכן התכנים האלה וודאי שגם אחרים, עומדים לרשות הכלל.

    לינק לאתר ADU -

    http://aduni.org/courses/

     

    שלום,

    רבים מאיתנו למדו בחו"ל ושוהים באוניברסיטאות בחו"ל בשבתון וחשופים לנהוג בהן. עם זאת, הנושא בהתפתחות מתמדת. בטכניון ככלל נעשה מאמץ רב לשיפור ההוראה. אנו בהחלט מודעים להרצאות ב-MIT.

    13/11/07 16:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-11-13 16:41:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: פרופ' עודד שמואלי 2007-11-13 16:37:56

    שלום,

    רבים מאיתנו למדו בחו"ל ושוהים באוניברסיטאות בחו"ל בשבתון וחשופים לנהוג בהן. עם זאת, הנושא בהתפתחות מתמדת. בטכניון ככלל נעשה מאמץ רב לשיפור ההוראה. אנו בהחלט מודעים להרצאות ב-MIT.

    אני שמח לשמוע.

    נקווה שהדבר יבוא לידי ביטוי בדירוג גבוה יותר בשנים הבאות.

    תודה.


    --
    ניר פוטר.
    מנהל קהילת יהדות וקהילת ספורט בקפה דה מרקר.
    13/11/07 16:45
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-11-13 16:45:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ועוד שאלותיים, ברשותכם, בנושא שתמיד עניין אותי - שיתוף הידע בין האקדמיה לבין השוק:

     

    האם לדעתך השוק מראה עניין במחקרים אקדמיים רלוונטיים, המתבצעים בטכניון, שיכולים לתרום לשיפור המוצרים והיכולות שלו?

    אם קיים חוסר מעורבות, האם לדעתך הוא מצביע על נתק שקיים בין השוק לאקדמיה או שהוא מעיד על מטרות שונות שיש לגופים המסחריים ולגופי המחקר?

     

    תודה


    --
    ניצן פלס
    Digital Relations.co.il
    13/11/07 16:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-11-13 16:52:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: liorebel 2007-11-13 16:03:42

     

    עודד שלום.כבוגר העברית נעים לגלות (אם כי לא מפתיע אותי לפחות) שברוב הדירוגים העולמיים שנתת כאן האוניברסיטה העברית מופיעה גם במקומות גבוהים (ואף מעל הטכניון בחלקם).

     בלי להיכנס להתנצחות (כל אוניברסיטה כבודה במקומה מונח), אשמח לשמוע דעתך על הדירוג היחסי של האוניברסיטאות בארץ במדעי המחשב ובהנדסה, עם דגש של יתרונות, חסרונות ומאפייני כל אוניבריסיטה.

     

     

    ......

     

    שלום,לכל מוסד אפיונים משלו. להלן קישור לגבי דרוג החוגים למדעי המחשב בישראל (2005):http://limudim.msn.co.il/ArticleOverEveragePage.aspx?categoryid=12&parentid=1 

     

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עכשיו - אירוח חי עם פרופ' עודד שמואלי - דיקן מדעי המחשב בטכניון"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה