במאמר זה אתייחס לשלושה סוגי משקיעים, כשלכולם הון נזיל ופנוי להשקעה בגובה 1 מיליון ₪ ומעלה.
משקיעים אלה מתחלקים לדעתי לשלושה סוגים שונים:
ה"מתחכם", "החכם" ו"המתוחכם".
הסוג הראשון הינו המשקיע המתחכם, זה שמנהל לבד את השקעותיו או, לכל היותר, נעזר ביועץ ההשקעות הבנקאי. מיותר לציין שהכוונה היא לא לאדם שעיסוקו הוא ייעוץ או ניהול השקעות אלא לזה העושה זאת כבדרך אגב, כתחביב או כהרפתקה פיננסית מעניינת.המשקיע מהסוג הזה משתתף בפורומים פיננסיים, לאו דווקא כדי להעשיר את הידע שלו, אלא יותר כדי לנסות לדלות מידע על איזו מניה אטרקטיבית או לנסות לאתר "את מי מריצים עכשיו". למשקיע מהסוג הזה, מכוונת הפרסומת הידועה של בנק הפועלים בכיכובו של יאיר לפיד המדמה את הניסיון העצמי הכושל לתקן בעיה מוטורית בג'יפ, רמז בוטה לכך שאלינו להפסיק לעשות דברים לבד וכדאי שנפנה לייעוץ מתאים בבנק (המתאים). נטייה אופיינית למשקיע מהסוג הזה היא לנסות לתזמן את השוק, להשקיע לפי מגמות אופנתיות ולחסל את השקעותיו המנייתיות עם הכותרת הראשונה על מפולת במוסף הכלכלי של "ידיעות".
הסוג השני זוכה להגדרה של המשקיע החכם, משקיע זה פועל במישור הפיננסי כמו שהיה פועל במישור הרפואי והמשפטי, כלומר נעזר בבעלי מקצוע.משקיע זה יכיר בעובדה שאין לו את הזמן ו/או את האמצעים ו/או הידע לנהל באופן עצמאי את השקעותיו וייעזר לשם כך במנהל תיקים.משקיע זה עומד בפני דילמה מסוימת, שהרי איך ידע איזה מנהל תיקים טוב מאחר ?הרי תשואות מנהל התיקים הינן בגדר נתון חסוי שלא נגיש לכלל הציבור ואין לו אפשרות של ממש להשוות ולהחליט שמנהל א' עדיף על ב'. במקרה זה , האופייני מאוד ללקוחות מוסדיים, אותו משקיע יחלק את סכום ההשקעה לשלושה מנהלי תיקים כשלכולם אותו סכום ואותה מדיניות השקעה. בתום תקופת מבחן של שנה, יבטל את ייפוי הכוח למנהל עם התשואה הנמוכה ביותר, ייקח אחר במקומו, או יעביר את הכספים מהמנהל הכושל לשני הנותרים.
ראינו, אם כן, שני סוגים של משקיעים, המתחכם, זה הבוחר לנהל בעצמו את כספיו והחכם זה הנותן למספר בתי השקעות לעשת זאת עבורו.
אז מי הוא המשקיע המתוחכם ?
ובכן להערכתי משקיע זה הינו המשקיע אשר בוחר את מנהלי התיקים שלו על פי תחומי התמחותם. אותו משקיע שמעוניין בתיק עם חשיפה של עד 30% מניות בארץ, 20% מניות חו"ל והיתרה בהשקעה סולידית, במקום לפעול כמו המשקיע החכם ולחלק את השקעותיו לשלושה מנהלים שונים עם אותן הגדרות, יפעל בדרך שונה ומתוחכמת יותר (מכאן שמו).
משקיע זה יחלק את סכום ההשקעה שברשותו לשלושה מנהלי תיקים שונים לפי תחום התמחותם.
באופן הזה המנהל המתמחה בהשקעות מנייתיות בארץ, ינהל תיק אחד, המהווה 100% מהחלק המנייתי המיועד למניות כחול לבן.
מנהל שני, המתמחה במניות חו"ל ינהל 100% מההשקעות בחו"ל וזה בעל ההתמחות באפיק הסולידי, ינהל את מלוא החלק הסולידי בתיק.
נשמע מעניין, אבל אם לא יודעים להשוות בין מנהלים שונים, איך נדע להשוות תחומי התמחות ?
שאלה טובה...
ובכן, דרך אחת, פשוטה למדי, הינה לסקור את קרנות הנאמנות המנוהלות על ידי אותו בית השקעות. סביר להניח שאם אותו גוף מנהל משיג לאורך השנים באופן קונסיסטנטי תשואה עודפת מול המתחרים ואף מכה את מדד ההתייחסות, אז בתחום הספציפי הזה יש לו ערך מוסף ואליו כדאי להעביר את הניהול של האפיק המתאים להתמחותו. דרך נוספת היא לקרוא כתבות ופרסומים בעיתונות ובאינטרנט של בתי השקעות ולראות לאורך זמן באיזה נושא בוחר כל אחד להתמקד.
אז אם יש לך מיליון שקל, איזה סוג משקיע אתה בוחר להיות ?
אילן רוזנברג, פריוריטי.
הוספת תגובה על "כמה מילים על שלושה סוגי משקיעים."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה