האם מדינת הסטארטאפים אוכלת את בוגריה. בסקר שנערך בלמעלה מאלף חברות, על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה והוצג בכנס "שיוויון הזדמנויות בתעסוקה" נקבע באופן חד משמעי, כי האפליה החמורה ביותר בתחום התעסוקה מופעלת אל מול המבוגרים.

לפי הסקר 82.6  אחוזים ציינו את תחום המבוגרים כמופלה ביותר, יותר מאמהות לילדים קטנים 77.9%, ערבים 71.9%, אתיופים 71.7% , נשים כללי 65.2% , חרדים 48.9% ,עולים מרוסיה 37%, משרתים במילואים 30.7%, ןיוצאי עדות המזרח 20.1%.

 על כל חברה שציינה את הנשים   כסובלות  מאפליה חמורה ביותר יש כמעט שתי חברות שציינו את המבוגרים כסובלים מאפליה חמורה ביותר. עו"ד ציונה קניג יאיר נציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה חושבת שהנושא רציני והחליטה ללמוד ביסודיות את הנושא. הצעתי לה לקיים כנס מיוחד על הנושא הזה ואני מקווה כי הוא אכן יתקיים בקרוב.

 עו"ד ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה- בודקת את הנושא.

אפליית מבוגרים חמורה ועלותה הכלכלית למשק גבוהה ביותר. אז למה לא מדברים על הנושא?

לפי החוק אפליה מפאת גיל אסורה כמובן אבל בפרקטיקה כנראה זה אחרת. אמרה זאת סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה  גדולה : המנהלים הצעירים שלנו לא רוצים לעבוד עם אנשים שהם בגיל של אבותיהם. האמנם? בזמן שגיל העבודה התקצר, שר האוצר בנימין נתניהו העלה את גיל היציאה לפנסיה בשנתיים. האם הילדים לא מבינים כי גם הם נמצאים בתור. ומה אומר עופר עיני בנושא?

הספר "מדינת הסטארטאפים" עושה שרות הסברה גדול למדינת ישראל. חברות בינלאומיות שטרם הגיעו לישראל מתחילות לשלוח נציגים, אבל לספר יש גם השפעות אחרות. כך למשל צה"ל משתמש בספר כדי להאדיר את תקציב הביטחון. כאילו הצבא הוא שהביא לנו את תעשיית ההיטק. הצבא  גם משתמש בגיל הצעיר של הסטארטאפיסטים כנימוק למניעת העלאת גיל הפנסיה בצבא, מתוך נימוק שבני החמישים פלוס אינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה.  

יועץ כספי לרמטכ"ל תא"ל מהרן פרוזנפר צילום: נועם מושקוביץ. "מדינת הסטארטאפים" כלי נוסף  במלחמה נגד האוצר על תקציב הביטחון.

 

אני מציע לשר החינוך להתחיל לטעון שכל דבר שזז במדינת ישראל הוא מעשי ידיו , כי הרי כולנו  עוברים דרך מערכת החינוך בראשית דרכנו.

נפגשתי השבוע עם שאול זינגר ממחברי הספר "מדינת הסטארטאפים" וסיפרתי לו על השימוש שעושים בספרו בצה"ל. שאלתי אותו האם הוא יכול לשער מה היה מצבה של מדינת ישראל בתחום ההמצאות והחידושים אם מיליארד דולר לשנה היו מועברים מתקציב המחקר הצבאי לאוניברסיטאות בישראל. הסכמנו שזו שאלה מענינת כי תקציב המחקר השנתי  של מערכת הבטחון בישראל עולה בהרבה על כל תקציבי המחקר באקדמיה. 

 

מי שהשקיע יותר ממיליארד דולר בפיתוח "כיפת ברזל" שספק אם תוכל להגן על באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון שבנגב מפני טילים , עדיף היה אם יוסיף רק עשרה אחוז מהפיתוח לתקציב המחקר של האוניברסיטה, יכפיל בכך את  תקציב המחקר של האוניברסיטה ויחד עם זה גם  יקטין את  "בריחת המוחות" ויגביר את איכלוס הנגב.

הסטארטאפיסטים שהקימו כאן בשנות השמונים תעשיה לתפארת הם היום בני חמישים פלוס, רובם כבר מזמן אינם עובדים . מי שהתמזל מזלו להיקנות על ידי חברה אמריקאית גדולה מזלו אולי שפר עליו. האמריקאים הקפיטליסטים אינם מזדרזים להיפטר מבני החמישים פלוס. מי שרוצה לפטר במיקרוסופט אדם מבוגר שעבד יותר מעשר שנים בחברה סביר שיצטרך לתת נימוקים טובים ביותר ולהציגם להנהלת החברה בסיאטל וכנ"ל בחברות גדולות דומות.

מוטת השליטה של חברה ויכולות הניהול נגזרות מניסינם המצטבר של העובדים. כשאין ידע ויכולות להתנהג כחברה גדולה מפתחים תאוריות של אקזיט. תמיד יהיו אקזיטים אבל תמיד גם צריכות לצמוח חברות בינוניות וגדולות.

חברת ההייטק  היחידה שצומחת כאן לחברה גדולה היא מלאנוקס מיקנעם שאף רכשה את וולטיר הישראלית. שמות אחרים אני לא מוצא. אז מה הפלא שמהנדסי ההיטק כבר מתקשים למצא מקומות עבודה.

אייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס- מאמין בחברות גדולות.

 

האם מדינת הסטארטאפים היא עדיין מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל?

בהייטק פשוט מקצינים מגמה קיימת כללית.

אם מגינת ישראל לא מגייסת בעצמה חוקרי מע"מ אחרי גיל 35 [כפי שסיפרו לי במ"עמ] - מה יגידו אזובי הקיר? 

אם מפטרים מזכירות מנוסות, לא מחזירים לעבודה פסיכולוגיות ילדים שנטלו חופשת לידה ארוכה מדי [וצברו תוך כדי כך נסיון מעשי בתחום] או לא מוכנים לשכור עו"ס מנוסה שנאלצה להחליף מקום מגורים ועבודה -  לטובת העסקת צעירות פחות מנוסות אבל יותר "רפרזנטטיביות" - לא צריך להרחיק עד לבוגרי הטכניון.

כנראה מדובר בשיקולים כלכליים לטווח קצר ולא מתחשבים בטובת הפרט, הלקוח החברה והמשק. מכאן שנדרשת התערבות של הנציבות לשיוויון הזדמנויות בתעסוקה " וכנראה לא רק היא.

צטט: רפי גליק 2011-04-02 10:01:29

כנראה מדובר בשיקולים כלכליים לטווח קצר ולא מתחשבים בטובת הפרט, הלקוח החברה והמשק. מכאן שנדרשת התערבות של הנציבות לשיוויון הזדמנויות בתעסוקה " וכנראה לא רק היא.

 

 

 

אני לגמרי לא רואה את השיקול הכלכלי בהעדפה, למשל של העסקת פסיכולוגית צעירה ונטולת ילדים [או בעלת ילדים שהעדיפה מלכתחילה את משרתה כפסיכולוגית לילדים של אחרים על פני ההתמקדות בילדיה] - על פני זאת שעשתה הפסקת הורות לכמה שנים - וכשבקשה לחזור, התברר שכבר אין לה דורש. המשכורת הרי אותה משכורת. הניסיון שנצבר - הוא כנראה בעוכריה.

 

השיקול הוא לדעתי פסיכולוגי/רגשי, או לכל הפחות מתחום הנוחות האישית של מקבלי ההחלטות.

[וכמובן - אין שום סנקציה ממשית על האפליה מטעמי גיל, כמו על התעללויות אחרות בחלשים במקומותינו. זה שיש לנו נציבה, או נציבות, לענינים שונים, לא אומר שיש פיקוח ואכיפה אפילו של החוקים הקיימים]. 

צטט: pbhba 2011-04-02 11:33:01

צטט: רפי גליק 2011-04-02 10:01:29

כנראה מדובר בשיקולים כלכליים לטווח קצר ולא מתחשבים בטובת הפרט, הלקוח החברה והמשק. מכאן שנדרשת התערבות של הנציבות לשיוויון הזדמנויות בתעסוקה " וכנראה לא רק היא.

 

 

 

אני לגמרי לא רואה את השיקול הכלכלי בהעדפה, למשל של העסקת פסיכולוגית צעירה ונטולת ילדים [או בעלת ילדים שהעדיפה מלכתחילה את משרתה כפסיכולוגית לילדים של אחרים על פני ההתמקדות בילדיה] - על פני זאת שעשתה הפסקת הורות לכמה שנים - וכשבקשה לחזור, התברר שכבר אין לה דורש. המשכורת הרי אותה משכורת. הניסיון שנצבר - הוא כנראה בעוכריה.

 

השיקול הוא לדעתי פסיכולוגי/רגשי, או לכל הפחות מתחום הנוחות האישית של מקבלי ההחלטות.

[וכמובן - אין שום סנקציה ממשית על האפליה מטעמי גיל, כמו על התעללויות אחרות בחלשים במקומותינו. זה שיש לנו נציבה, או נציבות, לענינים שונים, לא אומר שיש פיקוח ואכיפה אפילו של החוקים הקיימים]. 

 

מה אתה מציע?

 

אני בעיקר מציינת מצב.

ההצהרות היפות בזכות שוויון ההזדמנויות לבני כל גיל מין ומצב בריאות - אכן יפות ומעודדות - אבל אף אחד לא רואה בהן הוראה מחייבת לביצוע - ביחוד לא מצד הגורמים הממשלתיים המנפנפים בהם.

השיקול הכלכלי היחידי שאני כן רואה פה הוא ההזדמנות החוקית לגמרי למינוי כל מיני נציבות נושאות תארים וכנראה גם מקבלות משכורות הממונות על התחום, וכנראה מתלווים לזה עוד ג'ובים נוספים שמשרתים באותו מנגנון שלא עושה יותר מדי.

לעשות משהו ממשי - זה משאירים לנפגעים עצמם.

אם למשל חוקי הנגישות לנכים שמשרד הרווחה מתפאר בהם - לא מלווים בקיום פקחים ואכיפה שלהם - מה יואיל שהם קיימים? משרד הרווחה לא רואה צורך להתעסק עם האכיפה. משרד המשפטים שגם בו יש ממונה על שוויון ההזדמנויות, ואחרת הממונה על ההנגשה - ממליץ למי שלא קוימו זכויותיו - לתבוע אישית את המעביד.

הצריך להסביר לך מה הם הטעמים שיש להציג לתובע הפוטנציאלי כנגד הגשת התביעה?