האם מדינת הסטארטאפים אוכלת את בוגריה. בסקר שנערך בלמעלה מאלף חברות, על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה והוצג בכנס "שיוויון הזדמנויות בתעסוקה" נקבע באופן חד משמעי, כי האפליה החמורה ביותר בתחום התעסוקה מופעלת אל מול המבוגרים.

לפי הסקר 82.6  אחוזים ציינו את תחום המבוגרים כמופלה ביותר, יותר מאמהות לילדים קטנים 77.9%, ערבים 71.9%, אתיופים 71.7% , נשים כללי 65.2% , חרדים 48.9% ,עולים מרוסיה 37%, משרתים במילואים 30.7%, ןיוצאי עדות המזרח 20.1%.

 על כל חברה שציינה את הנשים   כסובלות  מאפליה חמורה ביותר יש כמעט שתי חברות שציינו את המבוגרים כסובלים מאפליה חמורה ביותר. עו"ד ציונה קניג יאיר נציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה חושבת שהנושא רציני והחליטה ללמוד ביסודיות את הנושא. הצעתי לה לקיים כנס מיוחד על הנושא הזה ואני מקווה כי הוא אכן יתקיים בקרוב.

 עו"ד ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה- בודקת את הנושא.

אפליית מבוגרים חמורה ועלותה הכלכלית למשק גבוהה ביותר. אז למה לא מדברים על הנושא?

לפי החוק אפליה מפאת גיל אסורה כמובן אבל בפרקטיקה כנראה זה אחרת. אמרה זאת סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה  גדולה : המנהלים הצעירים שלנו לא רוצים לעבוד עם אנשים שהם בגיל של אבותיהם. האמנם? בזמן שגיל העבודה התקצר, שר האוצר בנימין נתניהו העלה את גיל היציאה לפנסיה בשנתיים. האם הילדים לא מבינים כי גם הם נמצאים בתור. ומה אומר עופר עיני בנושא?

הספר "מדינת הסטארטאפים" עושה שרות הסברה גדול למדינת ישראל. חברות בינלאומיות שטרם הגיעו לישראל מתחילות לשלוח נציגים, אבל לספר יש גם השפעות אחרות. כך למשל צה"ל משתמש בספר כדי להאדיר את תקציב הביטחון. כאילו הצבא הוא שהביא לנו את תעשיית ההיטק. הצבא  גם משתמש בגיל הצעיר של הסטארטאפיסטים כנימוק למניעת העלאת גיל הפנסיה בצבא, מתוך נימוק שבני החמישים פלוס אינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה.  

יועץ כספי לרמטכ"ל תא"ל מהרן פרוזנפר צילום: נועם מושקוביץ. "מדינת הסטארטאפים" כלי נוסף  במלחמה נגד האוצר על תקציב הביטחון.

אני מציע לשר החינוך להתחיל לטעון שכל דבר שזז במדינת ישראל הוא מעשי ידיו , כי הרי כולנו  עוברים דרך מערכת החינוך בראשית דרכנו.

נפגשתי השבוע עם שאול זינגר ממחברי הספר "מדינת הסטארטאפים" וסיפרתי לו על השימוש שעושים בספרו בצה"ל. שאלתי אותו האם הוא יכול לשער מה היה מצבה של מדינת ישראל בתחום ההמצאות והחידושים אם מיליארד דולר לשנה היו מועברים מתקציב המחקר הצבאי לאוניברסיטאות בישראל. הסכמנו שזו שאלה מענינת כי תקציב המחקר השנתי  של מערכת הבטחון בישראל עולה בהרבה על כל תקציבי המחקר באקדמיה. 

מי שהשקיע יותר ממיליארד דולר בפיתוח "כיפת ברזל" שספק אם תוכל להגן על באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון שבנגב מפני טילים , עדיף היה אם יוסיף רק עשרה אחוז מהפיתוח לתקציב המחקר של האוניברסיטה, יכפיל בכך את  תקציב המחקר של האוניברסיטה ויחד עם זה גם  יקטין את  "בריחת המוחות" ויגביר את איכלוס הנגב.

הסטארטאפיסטים שהקימו כאן בשנות השמונים תעשיה לתפארת הם היום בני חמישים פלוס, רובם כבר מזמן אינם עובדים . מי שהתמזל מזלו להיקנות על ידי חברה אמריקאית גדולה מזלו אולי שפר עליו. האמריקאים הקפיטליסטים אינם מזדרזים להיפטר מבני החמישים פלוס. מי שרוצה לפטר במיקרוסופט אדם מבוגר שעבד יותר מעשר שנים בחברה סביר שיצטרך לתת נימוקים טובים ביותר ולהציגם להנהלת החברה בסיאטל וכנ"ל בחברות גדולות דומות.

מוטת השליטה של חברה ויכולות הניהול נגזרות מניסינם המצטבר של העובדים. כשאין ידע ויכולות להתנהג כחברה גדולה מפתחים תאוריות של אקזיט. תמיד יהיו אקזיטים אבל תמיד גם צריכות לצמוח חברות בינוניות וגדולות.

חברת ההייטק  היחידה שצומחת כאן לחברה גדולה היא מלאנוקס מיקנעם שאף רכשה את וולטיר הישראלית. שמות אחרים אני לא מוצא. אז מה הפלא שמהנדסי ההיטק כבר מתקשים למצא מקומות עבודה.

אייל וולדמן מנכ"ל מלאנוקס- מאמין בחברות גדולות.

האם מדינת הסטארטאפים היא עדיין מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל?

אני חושב שערבת כאן מספר נושאים שלאו דווקא קשורים. אני מבין שנושא הכתבה הראשי הוא העסקת מפתחים מבוגרים בחברות סטראטאפ. איכשהו, המאמר הסתיים בטרוניה אחרת, על כך שחברות סטארטאפ נוטות לאקזיט מהיר על כל ההשלכות השליליות של התופעה.

אני חושב שנושא העסקת מבוגרים הוא נושא שחשוב לדון בו, אז בוא נמקד בו את הדיון.

נתחיל בשאלה פשוטה - אני מניח שאתה היום מבוגר (לפי התמונה שלך). אני לא צעיר בעצמי, כבר בחלק המאוחר של שנות השלושים שלי, ואני co-founder של סטארטאפ (השני במספר). היית מעוניין לעבוד בסטארטאפ?

אני מניח שאתה מבין את המשמעויות, אבל לצורך הדיון אני אפרט:

• * חוסר יציבות - ייתכן ובעוד חצי שנה הפרוייקט יסגר.
• * עבודה על משכורת נמוכה (אפילו נמוכה מאוד) יותר מבחברות גדולות פלוס אחוזים במיזם (כמובן שקיים cliff/vesting). 
• * עבודה מאוד דינמית - הכל יכול להשתנות מהיום למחר בהתאם לצרכים. כולל טכנולוגיה. אם עדיפה שפה אחרת או כלי שונה, השינוי יהיה מיידי. 
• * כולם עושים הכל - אני ה-CTO ואני גם כותב קוד (גם backend אבל גם JavaScript ו-HTML), עושה עבודות sys admin, וגם מנקה את המשרד כשצריך.
• * שעות עבודה ארוכות ודרישה להשקעה מעבר לתשע עד חמש.

זה לא מתאים לכולם. מה לגביך?

צטט: zvikico 2011-04-03 15:21:31

אני חושב שערבת כאן מספר נושאים שלאו דווקא קשורים. אני מבין שנושא הכתבה הראשי הוא העסקת מפתחים מבוגרים בחברות סטראטאפ. איכשהו, המאמר הסתיים בטרוניה אחרת, על כך שחברות סטארטאפ נוטות לאקזיט מהיר על כל ההשלכות השליליות של התופעה.

אני חושב שנושא העסקת מבוגרים הוא נושא שחשוב לדון בו, אז בוא נמקד בו את הדיון.

נתחיל בשאלה פשוטה - אני מניח שאתה היום מבוגר (לפי התמונה שלך). אני לא צעיר בעצמי, כבר בחלק המאוחר של שנות השלושים שלי, ואני co-founder של סטארטאפ (השני במספר). היית מעוניין לעבוד בסטארטאפ?

 

אני מניח שאתה מבין את המשמעויות, אבל לצורך הדיון אני אפרט:

• * חוסר יציבות - ייתכן ובעוד חצי שנה הפרוייקט יסגר.
• * עבודה על משכורת נמוכה (אפילו נמוכה מאוד) יותר מבחברות גדולות פלוס אחוזים במיזם (כמובן שקיים cliff/vesting). 
• * עבודה מאוד דינמית - הכל יכול להשתנות מהיום למחר בהתאם לצרכים. כולל טכנולוגיה. אם עדיפה שפה אחרת או כלי שונה, השינוי יהיה מיידי. 
• * כולם עושים הכל - אני ה-CTO ואני גם כותב קוד (גם backend אבל גם JavaScript ו-HTML), עושה עבודות sys admin, וגם מנקה את המשרד כשצריך.
• * שעות עבודה ארוכות ודרישה להשקעה מעבר לתשע עד חמש.

 

זה לא מתאים לכולם. מה לגביך?

 

יש קשר בין מדינת הסטארטאפים לאקזיטים ולמקומות תעסוקה בהייטק של מבוגרים . מטבע הדברים סטאראפ מתרכז בפיתוח ומוותר על תפקידי הנהלה בתחום התפעול, שיווק, פיתוח עסקים וכו... כתבתי על זה במאמר :

 

מוטת השליטה של חברה ויכולות הניהול נגזרות מניסינם המצטבר של העובדים. כשאין ידע ויכולות להתנהג כחברה גדולה מפתחים תאוריות של אקזיט. תמיד יהיו אקזיטים אבל תמיד גם צריכות לצמוח חברות בינוניות וגדולות.

צטט: רפי גליק 2011-04-03 17:10:01

 

יש קשר בין מדינת הסטארטאפים לאקזיטים ולמקומות תעסוקה בהייטק של מבוגרים . מטבע הדברים סטאראפ מתרכז בפיתוח ומוותר על תפקידי הנהלה בתחום התפעול, שיווק, פיתוח עסקים וכו... כתבתי על זה במאמר :

 

מוטת השליטה של חברה ויכולות הניהול נגזרות מניסינם המצטבר של העובדים. כשאין ידע ויכולות להתנהג כחברה גדולה מפתחים תאוריות של אקזיט. תמיד יהיו אקזיטים אבל תמיד גם צריכות לצמוח חברות בינוניות וגדולות.

 

אני יכול להסכים שכשיש תרבות אקזיטים אין צורך בפיתוח חברה גדולה. אני לא מסכים בכלל לכיוון ההפוך. הסיבה שיזמים מעדיפים לעשות אקזיט היא בעיקר כלכלית ומונחית אגו. הפיתוי הכספי המיידי גבוהה כאשר המיליונים מונחים על השולחן. מכאן היזם ממשיך למיזם הבא, שזה עוד נדבך חשוב - יש הרבה הערכה ליזמים סדרתיים שעשו מספר אקזיטים. הם ממש סופרסטארים בקרב הקהילה, הרבה יותר ממנהל בחברה בינונית שהוא בנה בשתי ידיו.

אגב, לא ענית על השאלה שלי.