חברים בקהילה (9387)
פורום
- 1
- 2
לחצות את הרוביקון /יחסינו לאן ?
| 9/4/11 19:41 |
3
| ||
הערה : אני מתנצל מראש שבפוסט הזה שאני כותב בשליפה אני לא מאכיל את הקורא בכפית על מנת שיבין את המסר והשיקול כאן מורכב משני חלקים :
לא מעט דיונים היו כאן על נושא הזוגיות ועל "עולם הדייטים" , רשימות המכולת של כל אחד והדברים שמנהלים אותנו בין אם אנחנו מודעים להם ובין אם לאו אבל בסך הכל אני חושב שיהיה קשה לומר שאנשים חושבים שהמצב נפלא והכל יופי טופי והחיים בללה-לנד נהדרים . גם אם למראית עין מבחינה חיצונית הכל נראה אחלה אבל בפועל (ע"פ התוצאות בשטח) הרוב מנוהלים ע"י הפחד ודעות קדומות/ אמונות מעכבות....(חלקם בורחים ממקום למקום וחלקם פאסיבים) יצא לי עכשיו להיתקל בראיון מדהים עם מייקל רופרט ושם הוא מדבר על קריסת התרבות המערבית/קריסת האנושות ...
{בהתחלה לא קלטתי שאני חושב בצורה מאד דומה לו (בקטעים מסויימים) וזה התברר לי ככל שהשיחה התארכה} לטענתו, האנושות כרגע נמצאת ב שלב הכעס וזאת הוא אומר כאשר הוא מסתמך על מודל שלבי האבל של קובלר-רוס (פסיכיאטרית ממוצא שוויצרי, פרסמה ב- 1969 את מודל חמשת השלבים להתמודדות עם מצבי אבל ואובדן) מבלי להיכנס לעומקו של המודל אציין שהשלבים הם :
בשורה תחתונה מה שהוא אומר זה שנדרשת אמונה (אמיתית ופנימית) שניתן ליצור שינוי וגם הוא מאמין בהשפעה של המסה הקריטית (כתבתי על זה בעבר) ולצורך העניין הוא מביא את הסיפור של הקוף ה – 100 : מסה קריטית היא מקום בו תשוקה קולקטיבית והזדמנות בלתי נמנעת סוף סוף נפגשים. זהו מקום בו השינוי בלתי נמנע, ולמרות זאת רק לעיתים צפוי מראש. זהו מקום שבו הכל נראה כפי שתמיד היה, אך לעולם לא יחזור להיות אותו דבר. הסיפור המפורסם על קבוצת מדענים שפעם ערכה ניסויים במטרה לחקור את הרגליהם של קופי הרֶזוּס החיים על אי בסביבת מגורים טבעית. במחקרים אלו, מספר קבוצות של קופים פוזרו על גבי מספר איים ונצפו בתבניות חיי היומיום שלהן. כחלק מאותם ערכים קבועים בניסוי נכלל תפריט קבוע של תפוחי אדמה אשר חולקו לכל הקופים במשך היום בזמנים קבועים. מכיוון שתפוחי האדמה נצרכו בכמויות כאלו גדולות, הן רק לעיתים היו עוברים ניקוי לאחר שהוצאו מן האדמה, ובדרך כלל הם ניתנו לנחקרים כאשר הם מכוסים בעפר. בתחילה, הקופים פשוט תפסו את תפוחי האדמה וטרפו אותם, עם העפר שעליהם. בנקודה זו, דחיפות תמיד היתה בחשיבות עליונה! בכל אופן, ביום אחד הֲרֵה גורל, נִצפה אחד הנחקרים ונראה כי בטעות השמיט את הבטטה שלו אל המים כאשר ניסה להכניס אותה אל פיו. החיה השיבה את המזון אל ידיה וזללה אותו במהרה, וכפי הנראה, שמה לב לכך שהשטיפה של הבטטה במים הפכה אותה לטעימה יותר. מייד תפסה בטטה נוספת, ושטפה אותה במים ביודעין, לפני שאכלה אותה. האמרה "קוף אחרי בנאדם" אינה מיתוס. רֶזוּסים אחרים באותו האזור החלו לשים לב למעשיו של שכנם, וגם הם, החלו לשטוף את תפוחי האדמה שלהם לפני האכילה. המדענים, כמובן, היו נדהמים וסקרנים. ובכל זאת, היה משהו גדול יותר לגלות. אחד אחרי השני, קפצו הקופים על המציאה, ושילבו את ההתנהגות החדשה בתוך השגרה שלהם. מספר שוטפי-הבטטות החל לגדול בכל יום שעבר. עשרה, אחר כך עשרים, ולאחר מכן שלושים, וכן הלאה. לבסוף, כאשר מספר שוטפי הבטטות באותו האי עבר את התשעים ותשעה, הובחנה תצפית מדהימה. בעוד קוף המאה החל בתהליך השטיפה והאכילה של הבטטות שלו---קבוצת קופים נוספת, אשר חיו *באי אחר*, החלו גם הם לשטוף את הבטטות שלהם באופן אינסטינקטיבי. הם החלו בהתנהגות הזו, למרות *שאף פעם לא צפו ישירות* באותו התהליך! מאותו הרגע, אותה גחמה התפתחה והתפשטה כמו אש משתוללת. ניתן ליצור הקבלה של כל הסיפור למציאות הקיימת היום ב"עולם הדייטים" בנקודת הנחה שאתה/את/אני/אנחנו נמצאים איפה שהוא על הסקאלה של המודל בין שלב 1 לשלב 4 ועוד לא נמצאים בשלב 5 האם לא יהיה יעיל יותר לדעת שניתן כבר עכשיו להתחיל לפעול משלב 5 (ok, show us how to build a life boat" ") וליצור את השיפור ? עכשיו תארו לכם מסה קריטית של אנשים שמגיעים לתובנה הזאת ומשפיעים ברמת המודעות הקולקטיבית על הסובבים אותם וע"י זה המוני אנשים חוסכים לעצמם המון תלאות בדרך אל האושר ואל הזוגיות הנכספת שיהיה לכולנו שבוע נפלא
| |||
| 9/4/11 20:38 |
0
| ||
ראשית, תודה על המחמאה שאלת שאלות מצויינות אני לא בטוח שיש לי (כרגע) תשובות לשאלות האלו.. התחושה שלי היא שאני צריך לחשוב על זה קצת כי אלו באמת שאלות מעניינות. אני כן יכול לשתף שבמקרים כאלו שאני כותב משהו כזה בצורה מהירה (בשליפה) אני לוקח בחשבון שיכולים להיות דברים שמצריכים הרחבה ודווקא מהמקום הפתוח הזה הקורא יכול לקחת את זה לכל מיני מקומות ולהרוויח תובנות שונות
| |||
| 9/4/11 20:56 |
1
| ||
תודה אני נוטה להסכים איתך ויש פתרון שהוא ממש לא קל - לוותר על המחשבה שאנחנו יודעים הכי טוב מה נכון ומה לא נכון ומה טוב ומה לא טוב הואיל ויש המון מיקרים שדווקא מה שאנחנו "יודעים" זה בדיוק מה שמעכב אותנו וברגע שנהיה מוכנים לוותר על זה תיפתח האפשרות לכניסה של ידע חדש... שזה כתוב כאן במילים זה נשמע מאד הגיוני וקל אבל זה ממש לא ! אנחנו נאחזים ב"דעות" שלנו כי מתחת לפני השטח יש איזה שהוא תהליך סמוי של "הישרדות" וגם כאשר אדם נוכח שחשיבה מסויימת לא באמת משרתת אותו עדיין יש "עבודה" שצריך לבצע באותו מקום על מנת לאפשר לו לוותר על האחיזה הזאת. | |||
| 9/4/11 22:31 |
0
| ||
האמת שכבר יש את הפטנט אבל על זה בהמשך.... | |||
| 10/4/11 09:03 |
1
| ||
מזמן לא קראתי דבר כל כך נכון מבחינתי לכאן ועכשיו שלי. שא ברכה. לא לנתח.לא לפרק. לחיות. בלאוו הכי לא נבין אפ'עם. -- "עברתי,ראיתי,ובניגוד להם-ניצחתי.כי נצחוני היה בכך שראיתי"/פרננדו פסואה. | |||
| 10/4/11 10:00 |
0
| ||
| |||
- 1
- 2
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "לחצות את הרוביקון /יחסינו לאן ?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה