אני רוצה לשתף אתכם בחוויות הפלירטוט שעברתי השבוע.
גבר נאה, נושק לגיל השלושים, עם פנים שמקרינות טוב, בכרטיסו צילומים של מאכלי גורמה מעשי ידיו. לא יודעת להסביר, אבל יש בו משהו שובה.
הוא הציץ בכרטיס שלי, ואני הצצתי בשלו. לבסוף הוא שלח לי הודעה שיש לי חיוך יפה.
התכתבנו מעט. כתיבתו רהוטה, קו מחשבתו מעיד על אדם אינטליגנט ומהנה.
ההתכתבות שלנו התחילה בהומור, עברה לשאלה על מהי משיכה בעינינו , והסתיימה בכך שכרגע הוא לא מעוניין בקשר רציני, אלא רק בסטוץ.
כמובן שהמילה "סטוץ" לא הוזכרה, חלילה. המילה הזאת היא כבר פאסה, ואנשים אינטליגנטים יודעים איך להעביר את המסר של "האקט הסטוציונרי" במילים יפות ומנומסות.
כל-כך בא לי להתערטל, לגעת,להרגיש, להתמסר, להפעיל את כל חושיי.
אבל לא בא לי לעשות את זה עם אדם שרואה בי רק אובייקט.
בא לי לעשות את זה עם אדם שיכול להסתכל לי עמוק בעיניים, לראות אותי, שמוכן להכיר אותי ושמאפשר לי להכיר אותו, לבטוח בו, שמאפשר לי את היכולת להתמסר, שינשק אותי ויגע בי בתשוקה אמיתית, יצרית.
כבר הייתי בעבר בלילות חד-פעמיים ולא נהנתי באף אחד מהם.
סקס ואהבה באים אצלי באותה החבילה. כזאת אני.
כמה שעות לאחר ההתכתבות הזאת, פונה אליי בצ'אט גבר. השיחה בינינו נקטעה, כנראה תקלה בצ'אט.
בינתיים, הסתכלתי בכרטיס שלו. בחור שאוהב שירי ארץ ישראל, אוהב לטייל בטבע, אוהב אנשים שיודעים להתבטא, מחפש אנושיות, חום, נהנה מחברת אנשים. התמונה שלו היתה קצת מטושטשת, אך חיברתי אותה לאדם הלבבי שהצטייר ממילותיו היפות.
כתבתי לו שהתחברתי לדברים שלו ושגם אני אוהבת טיולים. הוא שוב חזר אליי בצ'אט, הפעם זה הצליח.
ואלו מילותיו הפותחות:
"היי, לא נראה לי שנתאים, אני בא מבית דתי, אני עובר תהליך קשה ונראה לי שאת כבר רוצה משפחה וילדים".
הלו, רגע, תן לי לנשום!
"אם אתה חושב שלא נתאים, אז למה פנית אליי", שאלתי.
"לא יודע" הוא השיב, ועשרים שניות לאחר מכן הוא הוסיף: "את נראית טוב".
מאוד מחמיא לי שיש אנשים שחושבים שאני נראית טוב, אבל זה ממש לא מחמיא כשזה רק זה.
בדיוק כמוני, נשים רבות בגילאי 35+ נתקלות בגברים שחושבים שהן רק מחפשות גבר להבאת צאצאים לעולם.
אבל תרשו לי לתקן אתכם: אני ענת, בחורה שכמו נשים רבות וטובות וכמו גברים רבים וטובים, עדיין לא מצאה את האדם שיקיים איתה קשר זוגי ומחייב. זה יכול להיות מכל מיני סיבות. כל אדם הוא עולם ומלואו, ולכל אחד יש את סיפור החיים שלו. הרבה אנשים מקסימים וטובים בגילאי 30+ עדיין רווקים, וזה לא אומר עליהם שום דבר.
אני רוצה זוגיות, אבל לא בכל מחיר. בוודאי שאני רוצה ילדים, אבל לא כאן ועכשיו. אני רוצה קודם להכיר את האדם, להרגיש אותו, לחוות איתו. אני רוצה איש שיחה מעניין,אדם תומך, אדם שיהיה לי איתו סקס טוב, תחומי עניין משותפים. אלו תנאים הכרחיים בשבילי כדי שארצה להמשיך את הקשר ולבנות יחסים תומכים, אוהבים ומפרים.
אני אדם חם, יצרי ועם מלא להט, אבל קודם תכיר אותי כדי לגלות את זה.
נמאס לי מכל הפלרטוטים הוירטואליים האלה שלא מובילים לשום דבר. יש כאלה שהשיטוטים הוירטואליים הצליחו להם, אבל רוב האנשים שאני מכירה די מתוסכלים מהפורמט הדו-מימדי הזה.
ולכן, נשים וגברים, מהממות ומהממים, החלטתי להרים את הכפפה ולהזמין אתכם למופע בתלת-מימד.
והתלת-מימד הזה הוא אצלי, בביתי הקט.
אני לא יועצת ולא מאמנת אישית, אני לא רוצה מפגשים שבהם אומר לכם "כלל מספר אחד לאיך להתחיל עם בחורה" או כללי "עשה ואל תעשה בדייט הראשון", אני פשוט רוצה להכיר אנשים רווקים ונחמדים שנמאס להם מהשיחות הוירטואליות שלרוב לא מובילות לשום מקום. אני רוצה שנדבר על דברים ברומו של עולם, שנשחק משחקי קופסא, שנעלה נושאי שיחה מעניינים, שנאכל ונצחק.
יכול להיות שתצא מכאן אהבה, ויכול להיות שידידות מופלאה.
הרי כולנו יודעים שרווקים ורווקות בגילאי 30 ומעלה לא מחפשים רק אהבה, אלא גם חיי חברה. ככה זה שרוב החברים כבר נשואים עם ילדים ועסוקים בחיי המשפחה.
חשבתי על מפגש בחופשת פסח, בתאריך ה-21/04/11 בשעה 19:00.
המפגש לגילאי 30-45 ובעלות סמלית של 20 ₪ עבור כיבוד, שתייה והכנת פעילות מעניינת.
יהיה כיף, תגיעו.

הוספת תגובה על "הזמנה באהבה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה