מכנים את החוק החדש "הקש ששבר את גב הדמוקרטיה".

אומרים שמדובר בהתעלמות מקבוצה די גדולה באוכלוסיה,

מהמעשנים, מבעלי העסקים.

 אומרים שזה חוק שמבסס את מדינת ישראל כמדינה "פשיסטית",

(כן כן, באחת הכתבות נתקלתי במילה "פשיזם").

 

ומה עם הלא מעשנים?

כל השנים האלו שנאלצנו להגיע למקומות בילוי ולהפוך למנגל אנושי...

כשההרגשה היא שהאנשים שמעשנים מעשנים אותנו.

באחת הכתבות שקראתי השוו את העישון להרגלי אכילה,

מישהו טען שאין חוק שמכריח אדם לא להזמין המבורגר ספוג שומן אז למה בנושא העישון המדינה כן מרשה לעצמה להתערב בהרגלי המחיה שלך.

אז זהו, שברגע שאתה מעשן לא מדובר רק בהרגלי הצריכה שלך.

מדובר גם באדם שעומד ליידך ובזה שעומד ליידו.

וזה שאתה, המעשן, פוצח באקט האוראלי הזה בקרבתנו,

אתה עלול לגרום לנו לנזקים בלתי הפיכים, למחלות לב, ריאה, סרטן, ואפילו מוות.

אם בזמנך החופשי אתה נהנה לינוק לזרג מאורך מלא בטבק-

אשריך. זו בריאותך שאתה מעז לקלקל במו ידיך, וזה לא ענייני או עניינה של המדינה, לצורך העניין.

אך כאשר אתה מסכן את חייהם של אנשים אחרים, באותה מידה יכול להיות לך אקדח ביד או בקבוק תבערה. אתה טרוריסט, ומה שהכי גרוע- זה שאתה פוגע באנשים בלי כל אג'נדה שתומכת במוות הזה, מלבד ההתמכרות שלך.

 

זה שלטון היחיד של הסיגריה, הגברת השלטת.

ובממלכה שלכם, המעשנים, הדמוקרטיה כבר מזמן נמחקה.

 

אז מה עכשיו?

הסיגריה תכתיב לכם לא לצאת לבתי קפה או למועדונים?

הסיגריה תכתיב לכם לכתוב כתבות נאצה כנגד החוק, כנגד המדינה?

 

מה רע לכם, אנשים מעשנים... מה רע?

 

אז לא תוכלו לעשן במקומות בילוי, מה כבר קרה?

אף אחד לא מונע מכם את הסיגריה, תוכלו להזיק לעצמכם כמה שאתם רוצים- בזמנכם החופשי ולא על חשבון זמנם של אלה שכן נהנים מאוויר נקי.

 

ובקטנוניות ילדותית אסיים ואומר-

שנים שאנחנו סבלנו בגללכם, הגיע הזמן שאתם קצת תסבלו בגללנו!

 

שיהיה יום נפלא,

אוויר נקי ואור בנשמה.

שלכם,

אושרה

אושרה,

אני יכולה להסכים איתך באספקט הבריאותי.

אני כבר שנים לא יושבת במקומות בהם מעשנים (מה שצמצם מאד את אפשרויות הבילוי שלי) וברור שאני לא נכנסת למקומות כאלה עם תינוקת. 

 

אני לא בטוחה אם החוק הזה יזיז משהו מנקודת מבט סביבתית, כי הדבר היחידי שיזיז כאן זה הפחתה של כמויות העישון, לא משנה היכן מעשנים.

ברגע שהעשן נפלט לאויר, הוא מזהם, ואם יש כמות של מעשנים X, הרי שימשיכו לגדל טבק בכמות כזו, תעשיה מזהמת בפני עצמה.

 

לכן, מהבחינה הסביבתית זה חוק טקטי. הדבר היחיד שישנה מבחינה אסטרטגית, ואני לא אומרת בכך שום דבר חדש, הוא חינוך. כמו בכל נושא אחר זהו הדבר היחיד שעשוי לגרור שינוי עמוק. 

אני חזרתי מסופ"ש בוינה ופתאום מעשנים שם בכל חור כאילו מת העולם וזה כזה זוועה עולמית וכמו שכתבת מה יקרה אם לא יעשנו חמש דקות או יעשנו בחוץ ולמה להעניש אותנו הלא מעשנים ולחנוק אותנו.

אני זוכרת ערב אחד ירד גשם וחיפשנו בית קפה והכל היה כמעט סגור ונכנסו למקום אפוף עשן אחרי כמה דקות אמרתי לבעלי מוותרת בוא נצא בלתי נסבל להיות כאן.

הגיע הזמן שיפסיקו בארץ ובכל העולם להעניש אותנו המעשנים הפאסיביים ויתחילו לחשוב גם על אלו שלא מעשנים שגם להם מגיעים רגעים של נחת ובלי ריח ותחושת מחנק של סיגריות, זוועה.

היי.

כאחד שסבל כמעשן פסיבי החלטתי לא להתפשר וכיום אני לא נמצא במקומות שמעשנים בהם ועם אנשים שמעשנים.
אבל, אפשר לפתוח מקומות למעשנים בלבד.
אפשר לפתוח מקומות ללא מעשנים בלבד.
אם מישהו רוצה ללכת למקום של מעשנים בלבד ולהפוך למעשן פסיבי זו זכותו.
כתבתי מאמר על עישון ממליץ לך לקרוא אותו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=457262

תודה.

אני רוצה להוסיף עוד שני היבטים לנושא הזה.

 

1) לא מדובר רק בויכוח בין "מבלים מעשנים" ל"מבלים לא מעשנים"

 מדובר בדאגה למקומות עבודה חופשיים מזיהום וסכנה בריאותית. כמו שאנחנו מצפים ממפעל כימי שלא יחשוף את עובדיו לחומרים מסרטנים, ואף ידאג באופן אקטיבי להגן עליהם מחשיפה כזאת, לא ייתכן לאפשר חשיפה של עובדים במלצרות, ברמנים וכו' לזיהום אוויר בצורה מתמשכת לאורך כל שעות עבודתם, ובאופן יומיומי. זוהי זכותו של כל עובד לעבוד בתנאי תברואתיים, בטיחותיים ובריאותיים תקינים.

מבלים יכולים להימצא בתוך העשן הזה כמה שעות בשבוע. עובד במקום כזה נחשף לעשן במשך כל שעות עבודתו, 8-9 שעות, ובכל משמרת, לפעמים לאורך תקופה ארוכה.

 

2) המדינה מחוייבת לספק את הצרכים הבריאותיים והרפואיים של האוכלוסיה. ורובצת עליה האחראיות לפעול לשם כך בדרך היעילה והמועילה ביותר, מתוך הסתכלות ארוכת טווח. בייחוד כאשר מדובר במימון ממסים. טיפול מניעתי כמו איסור עישון במקומות ציבוריים הוא לגיטימי במסגרת הזאת. טיפול מניעתי הוא הדרך הטובה ביותר למנוע סבל עתידי מאזרחים, וגם למעשה דרך הטיפול החסכונית ביותר.

כל פעם שמתברר שטיפול רפואי כזה או אחר לא ממומן, או עולה יותר מדי כסף לחולים, קמה זעקה. זה לגיטימי לחלוטין, אבל במקביל צריכה להינתן למדינה האפשרות לקבוע כללים וחוקים שיעזרו לה לממש את מחויבותה בתחום הטיפול הרפואי.

צטט: יוסי קרמר. 2008-07-26 16:41:19

היי.

כאחד שסבל כמעשן פסיבי החלטתי לא להתפשר וכיום אני לא נמצא במקומות שמעשנים בהם ועם אנשים שמעשנים.
אבל, אפשר לפתוח מקומות למעשנים בלבד.
אפשר לפתוח מקומות ללא מעשנים בלבד.
אם מישהו רוצה ללכת למקום של מעשנים בלבד ולהפוך למעשן פסיבי זו זכותו.
כתבתי מאמר על עישון ממליץ לך לקרוא אותו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=457262

תודה.

 

אל תפגע ידידי - אבל זה לא רעיון חכם במיוחד.

 בעלי הפאבים מעדיפים במפורש את ציבור המעשנים משום שכבר שנים אין להם כמעט נסיון עם ציבור אחר.

אם תכנס לפאב, תחשוב ששמונים אחוזים מהאוכלוסיה מעשנים, זאת למרות שאחוז המעשנים באוכלוסיה הכללית קרוב יותר לעשרים אחוזים.

לפיכך, אם תנתן אפשרות בחירה לבעלי פאבים - כולם יעדיפו שאצלם יעשנו, ולא יהיו כלל פאבים ללא-מעשנים.

דרך אגב, פאב אינו יכול לחכות עד שהלא-מעשנים יגלו את האויר הנקי אצלו ויבואו במקום המעשנים. חודש בלי קליינטורה - והמקום גמור.

מלבד זאת - באופן עקרוני אי אפשר לתת לאנשים בחירה האם וכיצד לקיים חוק. חוק הוא חוק ויש לקיימו.

במקרה זה, הדיון הציבורי הוכרע, הכנסת חוקקה חוק ובכך הביאה לסיום את הפרשה מבחינת החקיקה.

אכיפה, זה כבר משהו אחר. ממילא במדינת ישראל לא אוכפים חוקים. למשטרה יותר חשוב לטפל באולמרט ובשאר שליחי הציבור.

צטט: ניר גולן1 2008-07-27 12:03:24

צטט: יוסי קרמר. 2008-07-26 16:41:19

היי.

כאחד שסבל כמעשן פסיבי החלטתי לא להתפשר וכיום אני לא נמצא במקומות שמעשנים בהם ועם אנשים שמעשנים.
אבל, אפשר לפתוח מקומות למעשנים בלבד.
אפשר לפתוח מקומות ללא מעשנים בלבד.
אם מישהו רוצה ללכת למקום של מעשנים בלבד ולהפוך למעשן פסיבי זו זכותו.
כתבתי מאמר על עישון ממליץ לך לקרוא אותו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=457262

תודה.

 

אל תפגע ידידי - אבל זה לא רעיון חכם במיוחד.

בעלי הפאבים מעדיפים במפורש את ציבור המעשנים משום שכבר שנים אין להם כמעט נסיון עם ציבור אחר.

אם תכנס לפאב, תחשוב ששמונים אחוזים מהאוכלוסיה מעשנים, זאת למרות שאחוז המעשנים באוכלוסיה הכללית קרוב יותר לעשרים אחוזים.

לפיכך, אם תנתן אפשרות בחירה לבעלי פאבים - כולם יעדיפו שאצלם יעשנו, ולא יהיו כלל פאבים ללא-מעשנים.

דרך אגב, פאב אינו יכול לחכות עד שהלא-מעשנים יגלו את האויר הנקי אצלו ויבואו במקום המעשנים. חודש בלי קליינטורה - והמקום גמור.

מלבד זאת - באופן עקרוני אי אפשר לתת לאנשים בחירה האם וכיצד לקיים חוק. חוק הוא חוק ויש לקיימו.

במקרה זה, הדיון הציבורי הוכרע, הכנסת חוקקה חוק ובכך הביאה לסיום את הפרשה מבחינת החקיקה.

אכיפה, זה כבר משהו אחר. ממילא במדינת ישראל לא אוכפים חוקים. למשטרה יותר חשוב לטפל באולמרט ובשאר שליחי הציבור.

 

 צר לי,

 אבל לפי תפיסה זו רוב האנשים המבלים הם מעשנים והיתר כיאה לקלישאה הם "חנונים" שלא יוצאים מהבית.

מה שלא נכון בכלל, האחוז הגבוה יותר באוכלוסיה הוא זה של הלא מעשנים, וגם אנו פוקדים את המסבאות והמועדונים. אממה... אנחנו באים למרות המעשנים, שנים הגענו למרות המעשנים. סבלנו בשקט, קיטרנו ביננו לבין עצמנו, חלק אף העיזו לבקש מהם לכבות את הסיגריה. אבל המשכנו לצאת. המעשנים לעומת זאת, בחרו בחרם.

מה יצא? חודשים אחרי צאת החוק, מקומות שאכפו את החוק כבר לא אוכפים. מה שמשתמע זה שהיחס ללא-מעשנים בארץ הוא כאל אזרחים סוג ב'. כשבכל מקום אחר בעולם הפאבים והמסעדות נטולות עישון, בלי פחד מציבור המעשנים, אצלנו המצב הפוך. כמו בהיררכיה של ילדים בכיתה ו'. המעשנים הם המאאאאגניבים ולהם יראת הכבוד. ושוב, אנחנו הלא מעשנים מוצאים עצמנו בעמדה נחותה, מוותרים למלכי הכיתה.