הספרנית נתנה לי את הספר הזה (שנה ליד הים, ג'ואן אנדרסון) בתור "ספר נשים", אך לדעתי ההגדרה היותר טובה היא "ספר לנשים בזמן פרידה/גירושים".  הספר הוא בעצם מונולוג של אישה "באמצע החיים", כזו שכבר הילדים שלה גדולים ועזבו את הביית, שמחליטה לא להצטרף לבעלה שעובר לעיר אחרת בעקבות עבודתו, אלא לפרק (לפחות זמנית) את הזוגיות וללכת לחיות בבקתה קטנה ליד הים. היא פשוט מרגישה שנמאס לה מהזוגיות הרשמית שבה היא נמצאת, ושלא מתאימה לה יותר. בספר מתוארים מחשבותיה על הזוגיות שהיתה לה, התהליך שהיא עוברת במעבר מ "חצי זוג" לבנאדם שלם שוב והאנשים שהיא פוגשת בדרך הזו. הזדהיתי מאוד עם המתואר בספר, הקשיים, ההצלחות הקטנות, תהליך השינוי ותאור התחושות לגבי חיי הנישואים ותהליך הפרידה. ממליצה בחום לכל מי שלא קראה עדיין...