שניים מהכותבים שהשפיעו עלי ביותר הם פרימו לוי (הזהו האדם, הטבלה המחזורית) ויקטור פרנקל (האדם מחפש משמעות).

להבדיל מקצטניק שנשרף בלהבה. הם מצאו הגנה. משמעות לחייהם בתופת. משהו לחיות בשבילו - זיכרון האהבה והכמיהה לאיחוד עם האהובה.

העוצמה של הרגשות, כוח החיות שהיא נתנה גם אחרי שהאהובה כבר עלתה בעשן, נותנים לי השראה גם בחיי השיגרה התל-אביביים שלי.

לקראת יום השואה פורסמו ב-XNET כמה מכתבים של אלו שאהבו עד שהמוות הפריד ביניהם.

ארבעה מכתבי אהבה של נשים וגברים צעירים ויפים. מומלץ להיכנס לקישור

http://www.xnet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3082003,00.html

עצוב.

מה שקרה להם. וגם קצת מה שקורה לנו.

תוהה. האם כשאין מה לאבד פרט לאהוב, האם אז קל יותר לאהוב ? 

מושגי האהבה במושגים של הדור היו שונים במהות מהדור הנוכחי.

באש ובמים זו לא אמירה ריקה ,ספרותית. זה לגמרי מציאותי.

אני עם אביגדור, אלה לא רק התנאים הקשים , אלא גם הלך הרוח של התקופה ההיא ש"עד שהמוות יפריד ביננו" , לא הייתה סתם אמירה , אלא מציאות חיים גם בחלקים מהעולם שבהם לא היו סכנות חיים.

הדור שלנו הרבה פחות מחושל בהתמודדויות לא רק בנושא האהבה, דווקא פינוק הייתר של הדור הקודם שמתוך המחסור שחווה ביקש לפצות דרכנו, ואנחנו את ילדינו, בעיני, לא מקלים על החיים, אלא מקשים, הרבה יותר קל לצעוק גוואלד ולרוץ לאבא/אמא כשקשה. 

להוריי לא היו אבא ואמא לרוץ אליהם, היה להם רק אחד את השניה.

סיפור אמיתי:

רב אחד שאיבד את כל משפחתו בשואה, את הוריו, אישתו וילדיו,

בנה לו בית בישראל, הקים שוב משפחה

כשחיתן את נכדתו הראשונה, היה האיש הכי מאושר עלי אדמות

שאלו אותו: איך אתה יכול להיות כל כך שמח ביום הזה אחרי שאיבדת בזוועות את משפחתך ?

הוא ענה:

זו הנקמה שלי !

ההבדל בין אז להיום:

אז הייתה מחוייבות לאהוב,

היום נותרה מחוייבות רק לאהבה.

אנשים מכורים היום לאשליה שבאהבה וכשזה מגיע

לרגע שבו צריך להכניס בה תוכן ומעשים, הם כבר

מתחילים לחפש את הכתובת הבאה. 

צטט: ~ניאו~ 2011-05-02 07:53:26

ההבדל בין אז להיום:

אז הייתה מחוייבות לאהוב,

היום נותרה מחוייבות רק לאהבה.

אנשים מכורים היום לאשליה שבאהבה וכשזה מגיע

לרגע שבו צריך להכניס בה תוכן ומעשים, הם כבר

מתחילים לחפש את הכתובת הבאה. 

החיפוש אחר הכתובת הבאה

באה מתוך חוסר היכולת להכיל את עצמו/ה

קבל עוד *

לא יודעת אם אהבו פעם יותר מהיום. בגלל שהיהודים חיו בניכר, ללא מדינה משלהם, וחוו שנאה, גרמה להם להרגיש יותר קרובים ומאוחדים. היה רצון לשמר את היהדות בשפה, במנהגים ובמסורת. וזה בטבעיות גרם ליותר כבוד בין אדם לאדם.. היום, כשיש לנו מדינה, תפסנו תחת

צטט: שירי --{@ 2011-05-02 09:05:46

לא יודעת אם אהבו פעם יותר מהיום. בגלל שהיהודים חיו בניכר, ללא מדינה משלהם, וחוו שנאה, גרמה להם להרגיש יותר קרובים ומאוחדים. היה רצון לשמר את היהדות בשפה, במנהגים ובמסורת. וזה בטבעיות גרם ליותר כבוד בין אדם לאדם.. היום, כשיש לנו מדינה, תפסנו תחת

תני ליהודים קצת טוב

הןם יהרסו אותו