כותב בלשון זכר מטעמי נוחות

מה בעצם קורה שאני אוהב ? האם קורה משהו חיצוני לי ? לדעתי לא , מה דעתכם ?

אז למה אני בעצם מתכוון לאהוב מתוך תחושת שחרור ? הרי הלב הוא שריר ושאוהבים לכאורה השריר אמור להתרחב אז תסבירו לי כיצד זה יכול להיות שאנשים חשים שהלב מתכווץ ?

שחרור מבחינתי זה חוסר אחיזה...

שאני חש משהו פנימי אצלי ואני ער לתחושה הזאת אני "נוכח" וזה לא משהו שתלוי זה פשוט שם ולא נדרשת שום פעולה

אני לא תלוי בצד השני וזה ממש לא חשוב מה הצד השני יעשה או יאמר זה שם

יכול להיות שהצד השני יבחר לא להיות איתי , אז מה ?

נשמע מוזר , נכון ?

בואו ניקח לצורך הדוגמא אהבה לא רומנטית/זוגית ....

נניח שאני אוהב מישהו בשל תכונותיו ושאני רואה אותו יש לי סיבה לחייך כי משהו אצלו גורם אצלי לאנרגיה חיובית כל מה שקורה הוא פנימי אצלי ובלתי תלוי בו לחלוטין לכן רמת הקשר שלי איתו היא לא זאת שקובעת את הרגש שלי אליו אלא האופן שבו אני תופס אותו וזה שלי נטו אבל בדיוק במקום הזה אין האחזות !

או שאני נוכח להשפעה שלו עלי או שלא - תלוי במידת הערנות שלי לעצמי 

מכירים מצבים כאלו שאתם נמצאים ליד אנשים שמשהו אצלם גורם לכם לתחושה טובה גם בלי שידרשו לעשות משהו ?

מאיפה לדעתכם מגיעים כל "התנאים" שצצים בזוגיות ? האם זה הכרח ?

קצת נאיבי לחשוב שמקומם של אותם "תנאים" אינו

הכרחי לזוגיות טובה.

ברור לי שרשימת ה"תנאים" הזאת משתנה מזוג לזוג,

אבל קיומה הכרחי ולו רק כדי לייצר בסיס איתן וחזק

להמשכה של מערכת היחסים.

ובאשר לשחרור -

שוב, כול אחד רואה זאת אחרת. לפחות לטעמי, כאשר אדם

חש משוחרר הוא חש (מן הסתם) גם חופשי ממחוייבות

ואחריות. ככזה, הוא לא יכול להתמיד במערכת יחסים מול אדם

כולשהוא, אפילו אם הוא גורם לו לתחושה טובה כמו שתיארת

מאוד יפה.

אחד ה"תנאים" , ומבחינתי היחיד החשוב , הוא היכולת לחוש נאהבים.

בשביל זה הצד השני כן צריך לעשות מחוות. כלשהן. לא משנה מה.

אם אין מחוות מהצד השני , לצורך הענין , אתה יכול לאהוב גם דמות

שניבטת מן הפלקט על הקיר.

חחחח איזו שאלה . לאהוב זה אפשרי . אז גם לאהוב מתחושת שחרור זה אפשרי . אני אדם אוהב וכשאני אוהבת הלב שלי מתרחב דפקא ואז יש מקום לליבי להכיל את מושא האהבה . משום מה אצלך הלב מתכווץ ? נסגר ? אהבה משוחררת אני חווה כל הזמן . אני אוהבה ואוהבים אותי בגלל האנרגיה התזזיתית שלי . בגלל שאני לא מבקשת כלום . בגלל אלף סיבות . אפשר ללטפני כמחווה של אהבה או לומר מילה טובה ולהמשיך הלאה לאהבה הבאה . כי אהבה מתוך שחרור היא אהבה לרגע . זו אהבה לא מחייבת . זו אהבה כמו לעבור ברחוב וללטף כלב שמקשקש בזנבו ושמח לקראתך או גור חתלתול שעושה פעלול להציחקך . אהבה משוחררת זו הודיה על משהו יפה שאתה רואה . על ניצן שפורח . אהבה לבן זוג אינה יכולה להיות משוחררת . כשהוא איננו אתה מרגיש שאתה לא אתה שחסר בך החלק שמשלים אותך . אהבה לבן זוג ואפילו אהבה להורים וילדים אחים ואחיות מותנית בתנאים מחוייבות ואחריות .

צטט: ציפור עפה 2011-05-04 07:22:10

אחד ה"תנאים" , ומבחינתי היחיד החשוב , הוא היכולת לחוש נאהבים.

בשביל זה הצד השני כן צריך לעשות מחוות. כלשהן. לא משנה מה.

אם אין מחוות מהצד השני , לצורך הענין , אתה יכול לאהוב גם דמות

שניבטת מן הפלקט על הקיר.

 

.........

כמה נכון ומדויק. את על 24.

ברגע שיש מחוייבות הדדית, כבר אין האחזות. יש שלווה.

כן... מחוייבות חיונית לצמיחה בריאה של קשר

האחזות מחבלת.

בזוגיות בריאה אין שום תנאים!

יש רק רצון לעשות טוב לצד השני וזה לא מגיע מכורח אלא מתוך דינמיקה טבעית של שני אנשים שפשוט חשוב להם לגרום אושר אחד לשני.

כך מתנהלת אהבה טהורה באמת בדיוק כפי שגם מול הילדות שלי אני לעולם לא מחשבן מי עשה מה.

אני נותן ועושה בשבילן כי אני רוצה לא כי אני חייב.

במחשבה שניה אני כן חייב משהו אחד- אני חייב להרגיש שאני עושה מה שאני יכול כדי לעזור להן להיות מאושרות (כמובן לא על חשבון האושר שלי עצמי).

אבל זאת חובה מאוד נעימה!

אם תחליף את המונח  "תנאים"  במונח  "זקיקות"

זה יראה פחות מאיים ויותר אנושי ומכמיר את הלב.

צטט: Mאשה 2011-05-04 10:37:37

אם תחליף את המונח  "תנאים"  במונח  "זקיקות"

זה יראה פחות מאיים ויותר אנושי ומכמיר את הלב.

 

ואוסיף כי באהבה, אין דבר כזה, שאין דבר כזה.

אני מוצא, בכל פעם מחדש, כי לעניין ההוא, שבינו לבינה, אין גבולות ואין חוקים.

אני קורא לזה, אפקט הוואוו....רק כשמרגישים, יודעים.

 

כל מלל הוא על אחריות הממולל..:)

נ.ב כמי שמשתדל לצאת מהריבוע ולהזיז את הגבינה, רצוי אורגנית,

הרי שדברים שבלב, הם כמו צלילים של רוח בצדף על חוף ים.

ניתן לשמוע בבירור, אי אפשר להחזיק ולשלוט.

צטט: ~ניאו~ 2011-05-04 07:10:14

שוב, כול אחד רואה זאת אחרת. לפחות לטעמי, כאשר אדם

חש משוחרר הוא חש (מן הסתם) גם חופשי ממחוייבות

ואחריות.

 

לטעמי אין קשר בין הדברים אהבה היא דבר שקיים בזכות עצמו

מחוייבות זה כבר דבר שמגיע מתוך רצון להמשיך לקבל "משהו"...

 

צטט: ציפור עפה 2011-05-04 07:22:10

אחד ה"תנאים" , ומבחינתי היחיד החשוב , הוא היכולת לחוש נאהבים.

בשביל זה הצד השני כן צריך לעשות מחוות. כלשהן. לא משנה מה.

אם אין מחוות מהצד השני , לצורך הענין , אתה יכול לאהוב גם דמות

שניבטת מן הפלקט על הקיר.

 

זאת אומרת שאם הבנתי אותך מה שאת מתארת זה אהבה שלך תלויה בדבר

אם הילדים שלך לא יעשו שום מחוות את לא תאהבי אותם ?

צטט: iri20 2011-05-04 09:58:01

ברגע שיש מחוייבות הדדית, כבר אין האחזות. יש שלווה.

כן... מחוייבות חיונית לצמיחה בריאה של קשר

האחזות מחבלת.

 

השלווה היא פועל יוצא של מה ? איזו תחושה יוצרת אותה ?

מסכים איתך שמחוייבות הדדית בזוגיות היא הכרחית אבל מה היא התחושה שמתקבלת כתוצאה ממנה ?

צטט: שפנדוזה מרדימון 2011-05-04 10:20:24

בזוגיות בריאה אין שום תנאים!

יש רק רצון לעשות טוב לצד השני וזה לא מגיע מכורח אלא מתוך דינמיקה טבעית של שני אנשים שפשוט חשוב להם לגרום אושר אחד לשני.

כך מתנהלת אהבה טהורה באמת בדיוק כפי שגם מול הילדות שלי אני לעולם לא מחשבן מי עשה מה.

אני נותן ועושה בשבילן כי אני רוצה לא כי אני חייב.

במחשבה שניה אני כן חייב משהו אחד- אני חייב להרגיש שאני עושה מה שאני יכול כדי לעזור להן להיות מאושרות (כמובן לא על חשבון האושר שלי עצמי).

אבל זאת חובה מאוד נעימה!

 

הנה בכל זאת ציינת תנאי. כי אם צד אחד לא יחוש ברצון השני לעשות לו טוב , מה הואילו חכמים בתקנתם?

ממש לא. מהילדות שלך לא תיפרד לעולם. יש ביניכם קשר ביולוגי וקרבת דם ( גם ממרחקים ).

מבן זוג , לעומת זאת , אפשר גם אפשר  להפרד.. ( ודאי תמצא פה דוגמא או שתיים )