האם אנו בוחרים בנות זוג בגלל המעלות שלהן

או בשל האהבה?

צטט: מולוקו 2011-05-04 08:48:20

האם אנו בוחרים בנות זוג בגלל המעלות שלהן

או בשל האהבה?

שווארמה, אתה אוכל לא רק כי אתה רעב, אלא כי זה טעים, כי זה מריח טוב. כי זה תמצית החיים.

כשהמוכר , לרוב  לא ממש פולני, ותמיד לא מגולח,  חותך את הבשר, מלמעלה למטה, פיך מתמלא ריר ותאווה, נפשך מתמלאת ציפיה ואושר . כולך אמונה, כולך תקווה דרוכה.

אתה מקבל פיתה מפוצצת כל טוב, ונשמתך שרה שיר הלל לחיים. 

אתה מביט בפיתה, ורואה שלמות.

מתחיל לנגוס, קודם, בהססנות, בצדדים. כדי לא לקלקל.

אחר כך, אט אט, אתה לא יכול יותר, הליבידו משתלט, אז אתה עובר לאמצע, ומעבר לטחינה, מתחיל להרגיש את הבשר, אתה חש את האמת.. נזכר במשפט הרמב"ם, עליו השלום: "אחד ואין יחיד כייחודו..."

כשאתה מגיע למרכז הפיתה, לאזור הנפוח , למקום הקסום בו הבשר פוגש את הסלט, אתה שוכח מכל העולם. נכנס לאקסטזה  טרנצנדנטאלית עליונה. 

ואז, במין אנטיקלימקס הדרגתי,  מגיע לתחתית הפיתה. וכאן, האושר מעול בעצב, כבר ניצוצי נוסטלגיה ניתזים , יחד עם הטחינה... כי מצד אחד, בתחתית הפיתה, יש מלא מיץ, זכר לכל מה שאכלת, עדות לעבר זוהר, ומצד שני, עוד שניה,  החוויה האלוהית תיגמר, תפוג, החלום יחלוף, ושוב תשוב למציאות אפורה של ביבי, חמאס וחמתך שתחיה...

וזהו, בלעת את שארית הפליטה, הגעת לנייר . 

ואתה נוחת חזרה למציאות חייך. מביט סביבך. רואה שדבר לא השתנה. בוחן את עצמך. רואה שנחיל של טחינה דביקה  זרם לו על החולצה, לעתים עד המכנסיים...  מתחיל לחשוב " לעזאזל, בלעתי 1450 קלוריות מיותרות..."  .

אבל , אבל טעם השווארמה עדיין מטייל לו בפיך, בנפשך. ובגלל הטעם המיוחד הזה, ולמרות הכל, אתה עדיין מאמין בעתיד, שומר על תקווה, ולא משנה אם היא אשלייה.

שמחתי לעזור.

יעקב

יעקב,שאני אבין האישה היא הפיתה או השווארמה? כי כתוב "פיתו בסלו" כלומר גבר שיש לו אישה בבית ( כלומר מקבל סקס קבוע ) אין לו תאווה כמו גבר שאין לו אישה בבית ( לא מקבל סקס קבוע ). וחז"ל מדמים את האישה ללחם, משום שבלי בשר אפשר לחיות, אבל בלי לחם, לא.

עוד בעניין כתוב בעניין אשת פוטיפר, שיוסף היה אחראי ושותף עם אדונו לכל מה שהיה בבית, מלבד " הלחם שהוא אוכל" אומרים חז"ל לחם =זוהי אשת פוטיפר, לפי שהאישה משולה ללחם.

צטט: יעקב-- 2011-05-04 09:32:10

מתחיל לחשוב " לעזאזל, בלעתי 1450 קלוריות מיותרות..."  .

אבל , אבל טעם השווארמה עדיין מטייל לו בפיך, בנפשך. ובגלל הטעם המיוחד הזה, ולמרות הכל, אתה עדיין מאמין בעתיד, שומר על תקווה, ולא משנה אם היא אשלייה.

שמחתי לעזור.

יעקב

----------------------------

אבל איזה טעים זה, ואם השוארמה מגיעה בתוך לאפה ויחד עם בקבוק קוקה קולה אמיתית (לא ZERO), או בירה קרה וטובה, אז בכלל, מקנחים באמירת "cest la vie mon ami" 

צטט: רוזMרין 2011-05-04 09:41:37

יעקב,שאני אבין האישה היא הפיתה או השווארמה? כי כתוב "פיתו בסלו" כלומר גבר שיש לו אישה בבית ( כלומר מקבל סקס קבוע ) אין לו תאווה כמו גבר שאין לו אישה בבית ( לא מקבל סקס קבוע ). וחז"ל מדמים את האישה ללחם, משום שבלי בשר אפשר לחיות, אבל בלי לחם, לא.

עוד בעניין כתוב בעניין אשת פוטיפר, שיוסף היה אחראי ושותף עם אדונו לכל מה שהיה בבית פוטיפר, מלבד " הלחם שהוא אוכל" זוהי אשת פוטיפר, לפי שהאישה משולה ללחם.

א. הביטוי התלמודי הוא "פת בסלו" 

ב. אכן לא הבנת בכלל. כנראה שלא הייתי ברור מספיק.

ג. בלי קשר לנושא per se, הערה, ברשותך. הגבר אינו "מקבל סקס " אלא מעניק סקס.  לפי התלמוד, האישה היא כלי קיבולת,  והמעניק הוא תמיד הגבר. גם מבחינה פיזיולוגית , זה נכון.  מחדירת הפין ועד  חדירה הספרמטוזואיד. 

ולכן, על האישה להתייפות, על האישה למשוך, על האישה לעורר ליבידו. כי היא כמהה לקבל.

מעניין הוא שאצל שאר החיות , זה הפוך. אשמח להסביר למה ואף מדוע בדיון מלומד אחר...

ג. ההנחה המעניינת לפיה גבר שאין לו אישה בבית אין לו סקס קבוע הנה מופרכת בעליל.  ההפך הוא הנכון. במציאות, כל זוג נשוי או שחי יחד מגיע מהר מאוד, מסיבות שלא אפרט פה, לרוויה של החושים, ולמינוריזציה של הליבידו .

ד. כל דייטנית תסביר לך בנקל שהבשר ( בשר בקר או  דג) חיוני להתפתחות האדם.  לעומת זאת, ציביליזציות שלמות חיו ללא לחם בכלל. ראי סין כמשל.

ה. אשת פוטיפר.  לא כתוב ולא בטיח. זה סך הכל מדרש זניח,  בסגנון אימרות השפר כדוגמת אלו שמטיל הרב יוסף עובדיה מידי מוצ"ש בבית כנסת ברמות, אימרות שאין להן זנב, ובטח לא ראש.  אגב אשת פוטיפר, במקרא, יש שני מקרים שבהם האישה כה זניחה עד שהכותב לא טרח לתת להן שם : אשת לוט ואשת פוטיפר...

ו. בתגובתי החריגה ליוזם הדיון, שהוא אחי כי ירושלמי בדם כמוני,  רציתי סך הכל לרמוז לו, עם חיוך, שאהבה היא לרוב מוגבלת בזמן מצד אחד, וצורכת גירויים מצד שני.

בקיצור, אהבה היא אשלאיה כדאית.

או, במילים שלי, אהבה לאיש או לאישה  היא הצדקה מלאכותית להקנות ממד רוחני ליצר פרימורדיאלי של  האדם לקיים קשר מיני  .

לפירוט התאוריה, קראי נא carpe diem מאת horatius , או ספרי charles darwin.

יעקב

צטט: אילן גבע 2011-05-04 09:45:28

צטט: יעקב-- 2011-05-04 09:32:10

מתחיל לחשוב " לעזאזל, בלעתי 1450 קלוריות מיותרות..."  .

אבל , אבל טעם השווארמה עדיין מטייל לו בפיך, בנפשך. ובגלל הטעם המיוחד הזה, ולמרות הכל, אתה עדיין מאמין בעתיד, שומר על תקווה, ולא משנה אם היא אשלייה.

שמחתי לעזור.

יעקב

----------------------------

אבל איזה טעים זה, ואם השוארמה מגיעה בתוך לאפה ויחד עם בקבוק קוקה קולה אמיתית (לא ZERO), או בירה קרה וטובה, אז בכלל, מקנחים באמירת "cest la vie mon ami" 

אילן, אתה מדבר עם אביר מסדר השווארמה !

לדעתי, מאכל זה שם בכיס הקטן ובהליכה כל הפלצנות של המטבח הצרפתי.

רק הערה.

רק בורים ועמי הארץ כמו ישראלים מסוגלים לערבב טעמים כגון  אלה של השווארמה עם משקה מתוק כלשהו.   זו הרזיה,  heresy, זה חילול השם, זו כפירה בעיקר  !!!

הרי הטעם המתוק (כמו  זה החריף) הוא פרפונדרנטי ודומיננטי, יעני מבטל כל טעם אחר בלשון. 

נסה נא ליהנות משווארמה רק עם מים או בירה, או יין rose קר, ופתאום תגלה שהשער השביעי של גן העדן נפתח לפניך...

יעקב

צטט: יעקב-- 2011-05-04 10:28:28

צטט: רוזMרין 2011-05-04 09:41:37

יעקב,שאני אבין האישה היא הפיתה או השווארמה? כי כתוב "פיתו בסלו" כלומר גבר שיש לו אישה בבית ( כלומר מקבל סקס קבוע ) אין לו תאווה כמו גבר שאין לו אישה בבית ( לא מקבל סקס קבוע ). וחז"ל מדמים את האישה ללחם, משום שבלי בשר אפשר לחיות, אבל בלי לחם, לא.

עוד בעניין כתוב בעניין אשת פוטיפר, שיוסף היה אחראי ושותף עם אדונו לכל מה שהיה בבית פוטיפר, מלבד " הלחם שהוא אוכל" זוהי אשת פוטיפר, לפי שהאישה משולה ללחם.

 

א. הביטוי התלמודי הוא "פת בסלו" 

ב. אכן לא הבנת בכלל. כנראה שלא הייתי ברור מספיק.

ג. בלי קשר לנושא per se, הערה, ברשותך. הגבר אינו "מקבל סקס " אלא מעניק סקס.  לפי התלמוד, האישה היא כלי קיבולת,  והמעניק הוא תמיד הגבר. גם מבחינה פיזיולוגית , זה נכון.  מחדירת הפין ועד  חדירה הספרמטוזואיד. 

ולכן, על האישה להתייפות, על האישה למשוך, על האישה לעורר ליבידו. כי היא כמהה לקבל.

מעניין הוא שאצל שאר החיות , זה הפוך. אשמח להסביר למה ואף מדוע בדיון מלומד אחר...

ג. ההנחה המעניינת לפיה גבר שאין לו אישה בבית אין לו סקס קבוע הנה מופרכת בעליל.  ההפך הוא הנכון. במציאות, כל זוג נשוי או שחי יחד מגיע מהר מאוד, מסיבות שלא אפרט פה, לרוויה של החושים, ולמינוריזציה של הליבידו .

ד. כל דייטנית תסביר לך בנקל שהבשר ( בשר בקר או  דג) חיוני להתפתחות האדם.  לעומת זאת, ציביליזציות שלמות חיו ללא לחם בכלל. ראי סין כמשל.

ה. אשת פוטיפר.  לא כתוב ולא בטיח. זה סך הכל מדרש זניח,  בסגנון אימרות השפר כדוגמת אלו שמטיל הרב יוסף עובדיה מידי מוצ"ש בבית כנסת ברמות, אימרות שאין להן זנב, ובטח לא ראש.  אגב אשת פוטיפר, במקרא, יש שני מקרים שבהם האישה כה זניחה עד שהכותב לא טרח לתת להן שם : אשת לוט ואשת פוטיפר...

ו. בתגובתי החריגה ליוזם הדיון, שהוא אחי כי ירושלמי בדם כמוני,  רציתי סך הכל לרמוז לו, עם חיוך, שאהבה היא לרוב מוגבלת בזמן מצד אחד, וצורכת גירויים מצד שני.

בקיצור, אהבה היא אשלאיה כדאית.

או, במילים שלי, אהבה לאיש או לאישה  היא הצדקה מלאכותית להקנות ממד רוחני ליצר פרימורדיאלי של  האדם לקיים קשר מיני  .

לפירוט התאוריה, קראי נא carpe diem מאת horatius , או ספרי charles darwin.

יעקב

 

.........

אתה טועה ומטעה.

רש"י מפורש על התורה כותב: " כי הלחם אשר איתי "הוא נמשל לאשת פוטיפר.

למרות הידע הכללי שלך, אין לך ידע תורני.

מאוד קל להטעות ( אנשים שלא בקיאים בסוגיה )שיש לך ידע תורני, אבל למי שיש לו ידע תורני יכול בקלות לגלות  זיופים.

 

צטט: רוזMרין 2011-05-04 10:32:44

אתה טועה ומטעה.

רש"י מפורש על התורה כותב: " כי הלחם אשר איתי "הוא נמשל לאשת פוטיפר.

למרות הידע הכללי שלך, אין לך ידע תורני.

מאוד קל להטעות ( אנשים שלא בקיאים בסוגיה )שיש לך ידע תורני, אבל למי שיש לו ידע תורני יכול בקלות לגלות  זיופים.

 

אורית, עם כל הכבוד, לא הצלחתי למצוא קשר בין מה שכתבתי לבין תגובתך התמוהה.

יכול מאוד להיות שאין לי ידע תורני כלל וככל .  אגלה לך סוד, אין לי גם שום חוש תחרותי.

לכן, ברשותך, לא אכנס איתך לתחרות "למי יש יותר גדול". ואסתמך על הידע התורני והכללי הרחבים שלך .

מעבר לכך, כיון שבשנה האחרונה צצו בערת 357 דיונים בנושא "מהי אהבה", ולעתים, לשם גיוון, "אהבה מהי", רציתי להכניס קצת הומור לדיון, ואף לעורר אותו לכבוד חבר חדש בקהילה.

מי שלא הבחין בהומור בתגובה שלי, נותר לי רק לאחל לו בריאות ואריכות ימים.

ובזאת, ברשותך,  תם השיח שלי איתך.

יעקב

בגלל הבליטות שלהן.

צטט: יעקב-- 2011-05-04 09:32:10

צטט: מולוקו 2011-05-04 08:48:20

האם אנו בוחרים בנות זוג בגלל המעלות שלהן

או בשל האהבה?

 

שווארמה, אתה אוכל לא רק כי אתה רעב, אלא כי זה טעים, כי זה מריח טוב. כי זה תמצית החיים.

כשהמוכר , לרוב  לא ממש פולני, ותמיד לא מגולח,  חותך את הבשר, מלמעלה למטה, פיך מתמלא ריר ותאווה, נפשך מתמלאת ציפיה ואושר . כולך אמונה, כולך תקווה דרוכה.

אתה מקבל פיתה מפוצצת כל טוב, ונשמתך שרה שיר הלל לחיים. 

אתה מביט בפיתה, ורואה שלמות.

מתחיל לנגוס, קודם, בהססנות, בצדדים. כדי לא לקלקל.

אחר כך, אט אט, אתה לא יכול יותר, הליבידו משתלט, אז אתה עובר לאמצע, ומעבר לטחינה, מתחיל להרגיש את הבשר, אתה חש את האמת.. נזכר במשפט הרמב"ם, עליו השלום: "אחד ואין יחיד כייחודו..."

כשאתה מגיע למרכז הפיתה, לאזור הנפוח , למקום הקסום בו הבשר פוגש את הסלט, אתה שוכח מכל העולם. נכנס לאקסטזה  טרנצנדנטאלית עליונה. 

ואז, במין אנטיקלימקס הדרגתי,  מגיע לתחתית הפיתה. וכאן, האושר מעול בעצב, כבר ניצוצי נוסטלגיה ניתזים , יחד עם הטחינה... כי מצד אחד, בתחתית הפיתה, יש מלא מיץ, זכר לכל מה שאכלת, עדות לעבר זוהר, ומצד שני, עוד שניה,  החוויה האלוהית תיגמר, תפוג, החלום יחלוף, ושוב תשוב למציאות אפורה של ביבי, חמאס וחמתך שתחיה...

וזהו, בלעת את שארית הפליטה, הגעת לנייר . 

ואתה נוחת חזרה למציאות חייך. מביט סביבך. רואה שדבר לא השתנה. בוחן את עצמך. רואה שנחיל של טחינה דביקה  זרם לו על החולצה, לעתים עד המכנסיים...  מתחיל לחשוב " לעזאזל, בלעתי 1450 קלוריות מיותרות..."  .

אבל , אבל טעם השווארמה עדיין מטייל לו בפיך, בנפשך. ובגלל הטעם המיוחד הזה, ולמרות הכל, אתה עדיין מאמין בעתיד, שומר על תקווה, ולא משנה אם היא אשלייה.

שמחתי לעזור.

יעקב

אפשר אקלר במקום שווארמה?

צטט: מולוקו 2011-05-04 12:30:50

האם אנו בוחרים בנות זוג בגלל המעלות שלהן

או....???

 

אנו בוחרים אותן על פי הירידות שלהן.

צטט: רוזMרין 2011-05-04 10:03:38

אומרים חז"ל לחם =זוהי אשת פוטיפר, לפי שהאישה משולה ללחם.

לחם = יקר, מעט בצק, הרבה חורים ומלא אויר. 

אכן, האישה של המאה ה-21.

או שלא.