אני איבדתי את התינוקת השלישית שלי, הלידה הקשה ביותר שלי, אלוהים לא נותן כוחות ללדת ילדה מתה, אני שקשורה לתינוקות שלי בעבותות, שרה לבטני בעת ההריון שירי ערש, מלטפת באהבה, היא נלקחה ממני , ולא הספקתי ללטף, ולא הספקתי לחבק, ולא נפרדתי ממנה.
התינוקת שלי,
לקח לי הרבה שנים להתגבר, אחד הדברים שאני מצטערת עליהם עד היום הוא שלמרות ההמלצות של העובדת הסוציאלית שליוותה אותנו בתהליך הקשה והכואב הזה, לא נפרדתי ממנה, מהתינוקת שלי, הסבתי את פני ממנה בכאב , לבי לא עמד בזה, הוא נשבר לרסיסים, זעקות השבר שלי חצו קירות רק לא את קירות השמיים שלקחו אותה ממני. במחלקת נשים, במיטה שאין בה שמחה, לידה מנוכרת עם המון עצב. ראיתי אחות מבוגרת כשבזרועותיה התינוקת המתה שלי עטופה בשמיכה מעורסלת בידיה, האחות הקרינה המון אמהות המון חמלה וזה המראה האחרון שאני זוכרת. שנים אחרי ליוותה אותי בחלומות שלי, ובסופו של דבר מי שסגר עבורי את המעגל הוא אבא שלה, הוא זה שהעניק לי את מראה פניה.
ב-20 לאוגוסט האחרון היא הייתה צריכה להיות בת 10
דעי שאת עושה עבודת קודש, שאלוהים ייתן לך כוח, צריך המון כוחות נפש לעסוק במקצוע כמו שלך, במיוחד במקרים כאלה
שולחת חיבוק גדול לכוח, חיבוק עוטף
אני
הוספת תגובה על "גם תמיכה וירטואלית. "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה