טוב. יש קצת היסחפויות המנוניות....
"לימד אותי הכל על העולם"? כמובן שלא הכל, ובטח לא היחיד.
כולם מורים: הטבע, המציאות, גם אבא, אמא, גננת, חוויות, משברים. המורה הטוב הוא זה האכפתי, הנוטל רק חלק קטן, מלמד אך בעצם לומד על עצמו, על אופיו שלו. הרבה פעמים הלימוד הוא בליטוף, בלהיות ישר ואמיתי, לתת ביקורת אמפתית, לשוחח עם מבט חם, ופעמים לכעוס, לגעור אך תמיד באהבה, סבלנות ומבט בעיניים, ביצירת מכנה משותף ועניין משותף,שלי ושלו, להציב גבול כשצריך, לא להיות פופולארי סתם בגלל הצורך להיות נאהב, לתת תחושה שיש על מי להישען, של עוגן, גם אם אותו עוגן מבולבל , תוהה, עצוב. לאפשר ללמוד בהתנסות, לחוות, לטעות לבד. לדבר על מה שעובר, להראות גם במרד הנעורים, ,(בתקופת ה"סער והפרץ" ), נקודות אור בהורים, לגשר בינו לביניהם,(והיום הרבה הורים : גרושים המסוכסכים ביניהם, חד הוריים, מאמצים), הרבה פעמים, ללמדו לכבדם, לכאוב את כאבי הזולת, לא להיוותר אדיש אליהם. לטעת ביטחון עצמי בזה המתקשה, הזועם ומקלל כשלא מצליח לו, לאפשר לו כמה שיותר חוויות הצלחה,(בבחנים קצרים ומחמאות על התנהגויות חיוביות), בעוד כשבבתים הרבה ,לימודיו, ציוניו, הצלחותיו אינם משהו ששואלים אותו עליו, כי מה שחשוב הוא ההישרדות החומרית, הבריאותית- הורים הנאבקים על קיומם הפיזי, או הורים בעלי ממון שהזניחו רגשית זה מזמן את ילדיהם- בשם זמן איכות. כן, גם להעביר את הידע האנפורמטיבי, תוך רצון ליצור סקרנות על ידי דיון, שאלת שאלות, במסגרת זמן מצומצמת בגלל השעות שקוצצו. להפנות למקורות מידע, אינטרנט, ספריות, מוזיאונים, לעבודת חקר פעילה. להביט אל הקהילה , להתנדב, גם כשאנו עצמנו זקוקים לעזרה, כלכלית, נפשית, רגשית, ללמד כי דווקא דרך נתינה יש אפשרות להתעצם אישית. מורה טוב הוא זה שבונה תהליך חינוכי עם תלמידו והוריו, בונים ביחד תוכנית אישית, עם מערכת מפגשים למעקב ובקרה, ולבקש מההורים וצוות הכיתה לשתף פעולה למען הצלחת התכנית, שתמיד תמיד אינה ממני "היודע כל", אלא ממי שמבקש לעזור תוך גישוש ותעייה מה טוב לילדך.
ועוד אינסוף...
את כל זה אני עושה ב- 24 שעות פרונטליות, ללא חדר , טלפון, ומחשב אישיים. אני נפגש עם ילדיך במסדרון, או בחצר לעיני כולם. את כל זה אני עושה עם 185 תלמידים אותם אני מלמד(5 כיתות)- כדי להתפרנס 5,200 ש"ח נטו.
ומחוץ לשעות "קבלת הקהל", אני מתראה עם ילדך הנעוץ בתוך חבורה רועשת של 35 - 40 תלמידים. אני בודק בביתי כ- 1000 ומשהו בחינות, רץ לישיבות מחנכים, לפעילות חברתית, להשתתף במועצות פדגוגיות, בהשתלמויות, בימי הורים, בערבי מורים.
את כל זה אני מבקש לתת לילדיך במערכת מבנית ושעתית בלתי אפשרית תוך חרדה מתמדת לקיומי האישי.
את כל זה האוצר סופר בשעות, ומודד על פי מבחני מיצ"ב ובאחוזי זכאות לבגרות...הוא לעולם לא יראה איך מתחילת השנה הגיע ילדך עם 6 שליליים ועכשיו עם שלילי אחד, כיצד למד לתקשר יותר עם חבריו, הפחית את יציאותיו עם חברה שלילית, כיצד הוסיף מאות מילים לאוצר המילים שלו,(מילים שלעיתים במקום אגרופים), כיצד משתנה עמדתו כלפי סמים ואלכוהול, כיצד הוא מכבד יותר את מוריו- אך כל אלה אינם ניתנים לכימות ומדידה, או שכן, אך לא זה מה שמעניין את הציבור והאוצר . מה שחשוב הוא סופר בשעות, ומודד על פי מבחני מיצ"ב ובאחוזי זכאות לבגרות.
הוספת תגובה על "לכל מורה באשר הוא או היא- להקשיב..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה