הקישור לא נפתח לי
ובעצם לא ממש צריכה
חווה את עצמי ביומיום, וזה מספיק לי
זה שיעור מאלף לכולם לאור העובדה שהמושג ADHD הפך להיות לרווחת כולם
דיאגנוזה בשלוף ובזילות משוועת
אקדים ואומר שגם לי יש בן שמאובחן כADD עם כל ההקלות
הכרוכות האפשריות.
מה, שהוא יהיה פרייר כשכל האחרים מקבלים הקלות?
כן, יש תופעה כזאת של חוסר קשב. אני סובל ממנה באופן רציני,
מי שמכיר אותי טוב יודע כמה זה קשה. אני נכנס לרכב ומגיע
למקום שאליו לא התכוונתי ושאר דברים מוזרים. כל שניה זה
חיפושים בכיסים. מעולם לא ביקשתי הקלה. בעל הפרעת קשב
אינו מפגר אלא ניצב למול קשיים אותם צריך לנסות לסכל,
לא לתת יתרון לא צודק, מה עוד שכמו שכתבה מדיפוט, זה עולה
רק 2000 שקל לקבל את היתרון הזה,
והוא צריך לדעת להתמודד עם העולם האמיתי. בכדורגל,
הקבוצה האחרונה בטבלה לא מקבלת פור 5 נקודות בעונה הבאה
כדי שיהיה לה יותר קל להתמודד.
ולכל משפחה ישראלית טובה יש לפחות ילד אחד עם הפרעות קשב
איומות ונוראות וילד אחד גאון. גם אם יש להם ילד אחד בלבד.
זה המרוץ הישראלי להדחף בדלת כדי לא לצאת פרייר, כי כל האחרים
נדחפים. גם אם אנחנו יודעים שכולם במילא יגיעו הביתה מאוחר
כי כולם נדחפים כל הזמן.
לעזור לילד עם בעיה כזאת, כן.
הקלות? מגוחך. מבזה את ערך הלימוד בבית הספר.
לתעודה מבית ספר ותעודת בגרות כבר אין ערך, כולם מתעלמים
ממנה, הרי אנו כולם גאונים באופן שוה, כולם. ובכך, שוב, רמסנו את המערכת
ושוב, "לא יצאנו פריירים". נחגוג עם פטישים על הראש.
אגב, הפרדוקס הוא שאיני מטיף לא ללכת ולסדר לילד את ההקלות.
להיפך: כולם שילכו. עוולה נוראה לילדינו הרכים והמסכנים עם המוגבלויות
הבן שלו מתחיל את הליגה עם 5 נקודות פחות.
הוספת תגובה על "להורי ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה