צטט: הנסיך הקטן. 2011-05-21 11:00:16

 

גם אני מכירה את המאבק מהצד השני של המטבע.

גם מבחינת הרכוש, שוויתרתי על כולו.וגם על זה שלא לקח אותם כמעט...במהלך כל השנים.

אבל, אני זוכרת, שהלכתי להתייעץ, בויצ"ו או בנעמת...שם הציעו הצעות דרקוניות

"את יכולה לקבל נגדו , צווי הרחקה מהבית, מהילדים, תלונות שתגישי, יוכלו לאפשר לך לקבל את הרכוש, אם יש לך 2 ילדים ,הבית יישאר בידייך...."

אני זוכרת את הפלצות שאחזה בי, כשהבטתי בעו"ד או לא זוכרת מי היתה מולי....

גמגמתי, תודה רבה , הוא לא עשה לי ולילדים כלום....סה"כ המערכת לא עובדת..( ילדה בת 28 שגם כך היתה מבולבלת מזה שהחיים קרסו באחת...)

והסתלקתי. 

 

אם המערכת מאפשרת צווים כאלו, וגם כשמוכח שזו עלילת שווא, המערכת לא מענישה את הצד שהטיל רפש...

יש בה ריקבון.

וזה מה צריך לצאת לאוויר העולם, שכולם ישמעו ויראו הכל.

 

אמרה נכון, חני. אחד האבות שסיפורו נחשף בסרט, אמר בסוף

זה הכל על דבר אחד.

אהבה !!!

 

וזה כאב נורא !!

 

האמת - אני לא מתכוון לראות את הסרט. זה יכול להיות כואב מדי. ברצינות.

שמעתי מספיק על דברים כאלה, והגם שלמזלי לא חוויתי כזו קיצוניות, יצא לי להווכח באיזו קלות המערכת יכולה להטיל, לעיתים גם בניגוד לחוק, סנקציות על גבר, עקב האשמות שוא.

קשה לי להניח שכל מה שנטען על המערכת, העובדות הסוציאליות, וויצו/נעמת משולל יסוד, זה נשמע וקורה יותר מדי.

כפי שציינת בדוגמא שהבאת, כוונות מקוריות לסייע לנשים במצוקה, הפכו עם הזמן להיות כלי של ארגוני נשים שמטרתן לאמלל גברים.

אני בטוח שיש יוצאי דופן, אבל לצערי הכלל לא עושה רושם מעודד.

 

כשהמערכת (שרובה מורכבת מנשים) מתנכלת לגברים ודוחפת אותם לפינה, אני יכול להבין איך גברים בוחרים בסוף בצעד היאוש הקיצוני ביותר, כשהם מרגישים שהם איבדו את הכל וכבר אין שום אור בקצה המנהרה, ושהדבר היחיד שנותר להם לעשות, הוא הצעד שאין ממנו חזרה.

ולמי שחושבת להתלהם, בבקשה להרגע. - להבין לא אומר להסכים או להצדיק. ממש לא.

להבין אומר להבין איך התהליך קורה וזה השלב הראשון בדרך להתמודד עם הבעיה.

 

במקום שהמערכת, הנשים וארגוני הנשים תעשנה חשבון נפש לאן הקיצוניות שלהן דוחפת,  הן רק ממשיכות ללבות את היצרים, וראו את התגובות של נשים רבות לאחר אחד המקרים המזעזעים שהיו לאחרונה. לא זכורה לי אף תגובה שניסתה להבין למה זה קרה. כל התגובות היו עליהום על הגברים ותמיכה באשה, כי זה הפוליטיקלי קורקט.

אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה קרה שם, אבל כולם יודעים לתפוס עמדה ולקבוע קביעות נחרצות לצד אחד בלבד.

זה אמנם פופולארי, אבל זה לא פותר את הבעיה. זה רק מעצים אותה.

עדיף לכולנו להתמתן קצת, לראות את טובת כל הצדדים ולא רק את טובתו של צד אחד.

זיכרו - גם שמשון הגיבור, כשהגיע למצב של אין מוצא אמר לבסוף (ועשה) "תמות נפשי עם פלישתים".

כשאף צד לא ירגיש מקופח, חסר סיכוי ושכלו כל הקיצים, אני מאמין שלא נראה תופעות איומות כפי שקרו.

 

 

1. כל הכבוד על העלאת הנושא ומעודד להווכח שיש הרבה נשים שמזדהות עם העוול הנגרם לגברים.

2. יש המון תגובות ראויות, אבל כבר נגמרו לי הכוכבים...

אני לא ראיתי עדין את הסרט, אבל האמת שאין לי צורך בסרט, בכדי שימחיש לי את המצב העגום והכואב של הגרושים בארץ, אני באופן אישי קיבלתי תמונת מצב מאב פגוע, ואין יותר מוחשי אמיתי וכואב מלהקשיב לאב מסור ואוהב שמוכן לתת את חייו (ואין ספק שהוא עשה וויתור ענק מרצון) רק בכדי להיאבק לזכות להיות אב לילדיו, "להיאבק לזכות" איזה אבסורד, אני לתומי חשבתי שעצם היותו אבי הילדים יש לו את הזכות הלגיטימית להיות חלק מחיי הילדים גם לאחר הגירושים, וזה רק אב אחד מיני רבים עם סדק ענק בלב, שנגרם ע"י מערכת אטומה (המשפטית, הרווחה והמשטרה)אז כן, כיום בזכות אותו אב ועוד רבים וטובים, החלה לחלחל המודעות למצב ויש שינוים קלים ..אך הדרך עוד ארוכה וכל שנותר לי הוא לקוות ולהתפלל למען אותם אבות שכל מבוקשם הוא להיות אבא לילדיו!!!

 

(נילי כל הכבוד על הדיון)

נושא זה מאוד קרוב לליבי, אך מה חבל קרן אור שאת כותבת רק על אבות שמתייסרים שהם מורחקים מאביהם, ישנן המון אימהות (שאני מכירה מקרוב) שהורחקו מילדיהם עקב הסתה אכזרית וכואבת ע"י אבות רעים שנוקמים בנו על גבי הילדים, חבל שהסרט (לא צפיתי בו עדיין) לא משקף גם את הצד שלנו האימהות המסכנות ששנים על גבי שנים בוכות ונתקלות באטימות מרושעת שהחוק אין בו כוח (או שלא רוצה לעשות דבר) כנגד אבות אלה.

הוספת תגובה

רק מי שעבר את זה יודע על מה מדובר כאדם נורמטיבי מעולם לא דיברתי עם שוטר חוקר . לא זומנתי לבית משפט . לא שמעתי על ההוצאה לפועל ואז הכל מופיע בבת אחת . כאילו נולדת לפתע במשפחת פשע . תיקים נפתחים במשטרה ואתה נחשף לרמתם של שופטים ועורכי דין וטפסים חומים מגיעים מהוצאה לפועל על כל ציוץ שהיא מצייצת . ואם נזרקת מהבית ואת משלם מחצית ממשכורך ואת עדיין נושם תצפה לזה שבגלל חוצפתך לא תראה את הילד שלך למרות הסדרי הראייה . אל תתלונן כי אין בזה שום עניין לציבור. ושלא תעז לחשוב שבגלל זה יש אלימות נגדית .

צטט: ניקול1 2011-05-22 15:28:09

נושא זה מאוד קרוב לליבי, אך מה חבל קרן אור שאת כותבת רק על אבות שמתייסרים שהם מורחקים מאביהם, ישנן המון אימהות (שאני מכירה מקרוב) שהורחקו מילדיהם עקב הסתה אכזרית וכואבת ע"י אבות רעים שנוקמים בנו על גבי הילדים, חבל שהסרט (לא צפיתי בו עדיין) לא משקף גם את הצד שלנו האימהות המסכנות ששנים על גבי שנים בוכות ונתקלות באטימות מרושעת שהחוק אין בו כוח (או שלא רוצה לעשות דבר) כנגד אבות אלה.

החד צדדיות שהעניין מוצג  "שהסבל" כביכול הוא נחלת האבות בלבד.

מחטיא את האמת. במציאות המרה ,שגודלת כמו מחלה ממארת , אמהות מנותקות מילדיהם האהובים

על לא עוול בכפם. ורק בגלל אותו גבר שחברו לו, החליט מתוך תיסכולו האישי ואו מטעמים חולניים אחרים

 לנקום באם להרעיל ולהסית את הילדים נגדה. למרות שאותם ילדים חיו באמתחתה והיה להם קשר רציף קבוע עם האב.

חלק מהאמהות עדיין במחתרת , קולם לא נשמע. גם בגלל הפחד שאם יעשו מעשה כמו הפגנה וכו

 יגרום לפעולה הפוכה אצל ילדם והניכור יוסלם.

מי כמוך יודעת איזו כמות אדירה של אימהות המתארות את כל מסכת העינויים שחוו עד שהוצא ילדם בכוח מביתם.

חבל מאוד  שהאיזון בפוסט הזה - עקר. 

אך שפיטה יש ומהירות להוצאת מסקנות.

 

צטט: קֶרֶן אוֹר 2011-05-22 09:34:48

צטט: * המלאך * 2011-05-22 03:41:13

  

 

 

 

 

 

 

את הזוועות האמיתיות, רובכם עדיין לא יודעים...!

 

כנראה שלא.

רק מי שעבר יודע, ומרגיש.

אין לי ספק שהתחושה נוראית.

ועדיין, הקישור לשואה הוא בעייתי מבחינתי (ולא רק שלי), מיותר ואף עלול להזיק.

מה שאתם עוברים מזעזע בפני עצמו.

בבקשה, אל תיתנו לסגנון להשתלט על המהות...

 

 

 

המשפט האחרון שלך, רק מחזק את מה שכתבתי,

עדיין אין לכם שמץ של מושג מה באמת קורה...

 

אני לא צפיתי בסרט והוא גם לא נוגע לי ולשמחתי הוא גם אף פעם לא ייגע אני לא מתכוונת להתחתן לכן לא יהיו לי גירושים מכוערים -חיי הם חיי שלווה ואושר ועושר אני מגדלת את ביתי בשיא ההנאה -חיינו הם כמו לונה פארק ורצף מושלם של הנאות

אם ארצה פעם לקשור את חיי עם מישהו זה יהיה עם חוזה מפורט ביותר

של מה יהיה אילו ניפרד+הסכם ממון .. רבנות בשבילי זה מדע בדיוני ולא בבית ספרי!

צטט: liorony 2011-05-22 16:24:38

צטט: ניקול1 2011-05-22 15:28:09

נושא זה מאוד קרוב לליבי, אך מה חבל קרן אור שאת כותבת רק על אבות שמתייסרים שהם מורחקים מאביהם, ישנן המון אימהות (שאני מכירה מקרוב) שהורחקו מילדיהם עקב הסתה אכזרית וכואבת ע"י אבות רעים שנוקמים בנו על גבי הילדים, חבל שהסרט (לא צפיתי בו עדיין) לא משקף גם את הצד שלנו האימהות המסכנות ששנים על גבי שנים בוכות ונתקלות באטימות מרושעת שהחוק אין בו כוח (או שלא רוצה לעשות דבר) כנגד אבות אלה.

החד צדדיות שהעניין מוצג  "שהסבל" כביכול הוא נחלת האבות בלבד.

מחטיא את האמת. במציאות המרה ,שגודלת כמו מחלה ממארת , אמהות מנותקות מילדיהם האהובים

על לא עוול בכפם. ורק בגלל אותו גבר שחברו לו, החליט מתוך תיסכולו האישי ואו מטעמים חולניים אחרים

 לנקום באם להרעיל ולהסית את הילדים נגדה. למרות שאותם ילדים חיו באמתחתה והיה להם קשר רציף קבוע עם האב.

חלק מהאמהות עדיין במחתרת , קולם לא נשמע. גם בגלל הפחד שאם יעשו מעשה כמו הפגנה וכו

 יגרום לפעולה הפוכה אצל ילדם והניכור יוסלם.

מי כמוך יודעת איזו כמות אדירה של אימהות המתארות את כל מסכת העינויים שחוו עד שהוצא ילדם בכוח מביתם.

חבל מאוד  שהאיזון בפוסט הזה - עקר. 

אך שפיטה יש ומהירות להוצאת מסקנות.

 

תראי ליאורוני

די קשה לי לענות לך באגרסיביות הנחוצה, רק בגלל כאבך, המובן לי,

יש בתגובותייך, לטעמי כמובן, עזות מצח, אגואיסטיות ואטימות משוועת,

את מרוכזת בכאבך ומתעלמת לחלוטין, מכאב זהה אצל אדם אחר.

 

צר לי עלייך בכנות גמורה, גם אחרי שאני קורא פיסקא שכזו בתגובתך

"למרות שאותם ילדים חיו באמתחתה "

פיסקא שאומרת הרבה על דרך חשיבתך התנהלותך והשקפת עולמך.

 

מסכים איתך בדבר אחד, רבות האמהות שילדיהן נלקחים מהן,

אבל אולי באחוז בודד נקודה שניים, מהמקרים, הילדים עוברים לאבא.

 

רוב המקרים שבהם מוצאים ילדים מביתם, הרוב מבית האם, מטבע הדברים,

הם מקרים של הוצאה ללא לצורך, הוצאה דרקונית ושערורייתית בכל קנה מידה

כשפקידות הסעד ה"אמונות" על המלאכה, מזהות חולשה וחוסר יכולת התנגדות

אצל האם, פקידות הסעד שמתוגמלות בתלוש המשכורת על כל הוצאת ילד מביתו !

 

את ליאורוני לא עושה רושם של חולשה או מראה סימנים של יכולות התנגדות חלשות,

את שייכת  לאחוז הבודד נקודה שניים, שגם הוא לא אמור להיות.

 

בפעם הבאה שיעשה סרט כזה, אשכב עם הבימאית, כדי שתוכלי להיות אחת מהגיבורים

 

הפכת שונאת כלל הגברים, בגלל שכשלת בסגירת אמתחתך, אל תליני עלינו

אנחנו איננו אשמים, אנחנו הקרבנות

 

ימתקרבנת

 

היי ושבוע טוב!!!! אני נימצא בסרט הזה כבר חצי שנה וגם ואחרי גירושין והוא נימשך בתרומת ובחסות הרווחה והסעד !!! זה מתחיל בהיתפרצויות זעם ואלימות פיזית ומילולית כלפי וכלפי הילד מיצד האישה שבמהלכם אנו מנסים טיפולים זוגיים ובמקביל פינינו לרופא מישפחה שהפנה את האישה לבדיקה של פסיכיאטר שאצלו טענה שהיא אינה שולטת בעצמה ומיתפרצת ומרביצה עכב כך מקבלת טיפול תרופתי קבוע ומעקב האישה מחליטה על דעת עצמה להפסיק את הטיפול המצב מחמיר שמורגש באלימות קשה כלפי הילד זה אומר חניקת הילד ליגרור את הילד תוך כדי משיכה שיער מהראש ומהידיים להרביץ וליצעוק שאני מיתערב וחוץ אז זה עובר אליי התמונה הופכת לרעתי בזמן שאני מדווח לפסיכולוגית והיועצת של הילד בבית סיפרו ובזמן שהאישה מנסה להוציא אותי מהבית כי אני מגן על הילד לפתע בלי כל התראה האישה והילדים הוצאו מהבית בחסות הרווחה יש לציין שהילד היה בחינוך מיוחד בשל קשיי שפה ודיבור ואני ההייתי שוטף מלא ומעורב במיסגרת בית סיפרו כולל בפיעילות הורים פעם בשבוע והכנת שיעורים כל יום ובפעמיים בשבוע חוג גודו שאהב והיום אין לו יש לציין שהאמא קיבעה את עצמה בעיר אחרת למרות אי רצונם של הילדים ואי צייות להחלטת שופט כל זאת בחסות פקידת הסעד שנימנע מימני ללא כל סיבה מצדקת ליראות או לדבר עים ילדיי למשך כחודשיים יש גם לציין אי שקיפות ועיוות הדוח תסקיר של פקידת הסעד למרות הדיווח שמסרתי והמיסמכים הרפואיים לגבי היתנהגותה האלימה של האישה וגם לגבי המעבר והטראומה של הילדים במיוחד הילד מאי היסתגלותו למצב שניגזר עליו חשוב לציין כי גם אחרי שהוגשה תלונה במשטרה על אלימות כלפי וכלפי הילד ואחרי שהגענו להסכם גירושין כמובן תוך הפעלת לחץ עליי האמא שוב מימה שהילד מספר כולל חמתי היה בוכה לי ומספר לי על מכות עונשים ושהאמא נעלה אותו מיספר פעמים בשירותים תוך כדי שהיא מרביצה לו וחונקת אותו ושוב פעם אני מדווח ליועצת בית הספר ולפקידת הסעד שמה שחשוב לה מאיפה אני יודע אני אומר לה שהילד מספר לי ובוכה בטלפון ואת יכולה גם לתשאל את הילד תגובתה הייתה שזה בטיפול אבל אני כבר התרעתי כמה פעמים ומצב האישה לא טוב שאלתי אותה האים האישה לוקחת את הטיפול שלה או מעקב כול שהוא תשובתה מיתחמקת ולא ברורה או שהיא אומרת שלא ניתן לפקח על אדם 24 שעות גם שפניתי בשנית למשטרה בנושא הזה נאמר לי ע"י החוקר שמטפל בתיק שהדווח הטיפול והמסקנות הם אצל פקידת הסעד ועליי ליפנות שוב אלייה וזה גם לאחר שהבנתי מהחוקר שהילד גם ניחקר לגבי האלימות כלפיו ואז התחלתי להבין האסימון נפל שהכח וההגנה שהאישה מקבלת הם בחסות פקידת הסעד שניזכרתי גם במישפט חרות שאמרה לי שיש בידה סמכויות נירחבות גם בנושא -"הפלילי" אז אני שואל איפה החוק והסדר במדינה? איפה ההגנה של היתעללות בחסר ישע ? המצב הלך והמשיך להחמיר כולל מניעת קשר טלפוני צעקות עליי ועל הילד תוך כדי ניתוק שיחות באמצע ואי היענות לשיחות טלפון רק לפי זמנים נוחים ומצבי רוח מישתנים הסתה של הילד כלפיי והילדה ועוד דברים שאני כרגע בוכה ולא יכול להיתרכז ולהעלות מבקש עזרה או יעוץ תודה

צטט: נושא הטבעת 2011-05-22 17:18:28

צטט: liorony 2011-05-22 16:24:38

צטט: ניקול1 2011-05-22 15:28:09

נושא זה מאוד קרוב לליבי, אך מה חבל קרן אור שאת כותבת רק על אבות שמתייסרים שהם מורחקים מאביהם, ישנן המון אימהות (שאני מכירה מקרוב) שהורחקו מילדיהם עקב הסתה אכזרית וכואבת ע"י אבות רעים שנוקמים בנו על גבי הילדים, חבל שהסרט (לא צפיתי בו עדיין) לא משקף גם את הצד שלנו האימהות המסכנות ששנים על גבי שנים בוכות ונתקלות באטימות מרושעת שהחוק אין בו כוח (או שלא רוצה לעשות דבר) כנגד אבות אלה.

החד צדדיות שהעניין מוצג  "שהסבל" כביכול הוא נחלת האבות בלבד.

מחטיא את האמת. במציאות המרה ,שגודלת כמו מחלה ממארת , אמהות מנותקות מילדיהם האהובים

על לא עוול בכפם. ורק בגלל אותו גבר שחברו לו, החליט מתוך תיסכולו האישי ואו מטעמים חולניים אחרים

 לנקום באם להרעיל ולהסית את הילדים נגדה. למרות שאותם ילדים חיו באמתחתה והיה להם קשר רציף קבוע עם האב.

חלק מהאמהות עדיין במחתרת , קולם לא נשמע. גם בגלל הפחד שאם יעשו מעשה כמו הפגנה וכו

 יגרום לפעולה הפוכה אצל ילדם והניכור יוסלם.

מי כמוך יודעת איזו כמות אדירה של אימהות המתארות את כל מסכת העינויים שחוו עד שהוצא ילדם בכוח מביתם.

חבל מאוד  שהאיזון בפוסט הזה - עקר. 

אך שפיטה יש ומהירות להוצאת מסקנות.

 

 

 

 

את ליאורוני לא עושה רושם של חולשה או מראה סימנים של יכולות התנגדות חלשות,

את שייכת  לאחוז הבודד נקודה שניים, שגם הוא לא אמור להיות.

 

נושא הטבעת

אנסה להיות עיננית ולהתמקד בעיקר.

 עלבונות האישיים שהיטחת פה הגסות רוח והחוצפה שלך עברה כל גבול .ירדת נמוך מאוד.

כשהרגש לא מאוזן ולא יודע את מקום ביטוי הולם ומכובד,זו התוצאה של סיגנון לא ראוי.

ועל זה אני מבקשת התנצלות מיידית.

שינאת נשים "דיכוטומיה" מורגשת בנימת דבריך.

ולעצם העניין:

 קברת את עצמך בזה שבלי לשים לב צידדת במה שאני טוענת.

"את שייכת לאחוז הבודד נקודה שניים , שגם הוא לא אמור להיות"

ובזה אנו צריכים לעסוק.

במיגור התופעה של ניכור הורי וסרבנות קשר ובשיתוף פעולה נשים וגברים יחד.

ודרכי פעולה כדי למנוע זאת.

כל הרשויות "חוגגות" כי התפרקנו...ובשל כך כוחותינו התפצלו.

ואתה בדבריך נותן למערכת לגיטימציה סמוייה.

אני טוענת בו ניראה מה המצע המשותף בנינו במה אנו כן מסכימים נחבור ונפעל יחדיו ככח גדול עוצמתי וחזק יותר.

לא ייתכן מצב שאם ואב לא ייראו את ילדם ולא יהיה להם קשר רציף איתם.

 

 

 

 

 

 

 

עדיין לא צפיתי בסרט אבל לא צריכה לצפות כדי להסכים שזכות האב צריכה להיות שווה לזכות האם על הילדים רק חבל שכרגיל הדיון שוב נגרר למלחמות בין מגדריות. בשלב הזה אנחנו כבר מפסיקים להקשיב אחד לשני...

לטעמי צריך לשים רגע בצד את הקרב ולדעת ולזכור שיש "חארות" (סליחה על הביטוי) משני הצדדים. לזכור שיש אמהות מדהימות לילדים נהדרים שסובלים מאבות מזניחים כמו שיש אמהות שמונעות משנאה ונקמה, ושיש גם גברים מתעללים וגם נשים מתעללות ובאמת, יש הכל מהכל ואף צד לא "צודק יותר".

בכל אופן, חושבת שזה מגוחך שבשנת 2011 הבסיס הוא זכותה של האם.

הבסיס צריך להיות זכותם (וחובתם!!) המשותפת של שני ההורים, ורק לאחר בדיקת היכולות ההוריות והכלכליות של שניהם יש לקבוע הסדרי משמורת, מזונות וכו'.

יחד עם זאת, לטעמי יש לקבוע גם עונשים שווים בחוק לשני הצדדים - לאם שמסרבת לתת לאב לראות את הילדים כמו גם לאב שלא מגיע לראותם.

אההה... ועוד דבר, איפה חותמים? :)