רוזמרין הזכירה לי.. לא לטטרנים! ריחות. יש כל מני. עם בשמים קשה לי. מעדיפה בלי. ואם בכל זאת, אז אני לוקחת לימון / תפוז או הדר אחר ומשתמשת בשמן האתרי המצוי בקליפתם. איך? חורצת עם הציפורן את הקליפה, כמו שמכינים ביסים של מנגו.. לא ממשיכה לפני שאני מסניפה היטב את העונג הזה – ואז, מצמידה לאחורי האוזן / צדי הצוואר / שורש כף היד. מותיר על הגוף ריח מרענן, נעים וכל כך הדרי.. אבל זה, בסוגריים! לא לטטרנים כבר אמרתי, נכון? הגוף מדבר דרך האף. בעצם, משדר לאף. לנו הנשים, יש מגוון עצום של ריחות הקשורים למערך ההורמונלי ( מעבר לתזונה כמובן ) – לפני ביוץ, בזמן ביוץ, אחרי.. סביב ווסת וכדומה.. כל אחת ( אני ממש מקווה ) מכירה את הריחות והטעמים המשתנים שלה. אבל מעבר לריחות של מערכת המין, יש ריחות אחרים. יש את הריח של דונג האוזניים.. יש ריח של שיער שלא נחפף כבר כמה ימים. יש ריח רע מהפה – שזה ממש מבעס, כי מי שיש לו, לא יכול לדעת אם לא אומרים לו.. תהיו בני אדם ותגידו למי שצריך!! אם נפצענו, יש את הריח של הדם.. ( אני מתעלמת במודע מריח של "צ'יז" מכפות הרגליים ).. יש ריח של זיעה – כל מקום בגוף יכול להעניק חווית ריח שונה – אבל הכי הכי הכי – זה הריח שנשאר על האצבע אחרי שטיילה בטבור. אגב, הדאודורנט הכי שקיים הוא סודה לשתיה!!!
|
הוספת תגובה על " לא לתתרנים ולא לדורון ותודה לנילי "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה