פעם , מייד כשנפרדתי הייתי משוכנעת שאחזור מהר למדי למסגרת הנישואים.

מה לעשות , זה מה שמתאים לי.

מסביבי הרבה הנידו בראשם וצקצקו בלשונם.

עבר זמן , ואני לבד ( טוב הילדים באים והולכים בסופ"שים אבל הם כבר גוזלים שעפו )

ונהנית למדי מהשקט והזמן שלי , והבחירות הבלעדיות.

ואז עולה המחשבה , אם אכיר מישהו , שימצא חן בעיני ונפתח זוגיות נעימה ,

האם ארצה שיהפוך לדייר של קבע איתי , או אני איתו?

ואם אחליט שלא , האם הוא באמת האיש שאני אוהב? אז למה שלא ארצה אותו איתי?

ואם כן , אצטרך לוותר שוב , על כל כך הרבה. וגם לקבל ממנו.

עוד לא קרה , אבל רוצה לגלגל את זה לפני..

הורי התגרשו, אבי התחתן 3 חדשים אחרי ושנה אחרי הגירושין, הוא כבר היה אבא לתינוקת קטנה, אחותי למחצה (כן, אני לא יכול להוכיח שאין לי אחות...)

אחרי שהתגרשתי, הייתי בטוח שתוך שנה אני נשוי ואישתי השניה כבר בהריון.

עבור אוטוטו 4 שנים וזה לא קרה, אולי חתונה תהיה אבל רוב הסיכויים שהריון כבר לא יקרה (ולא בגלל חוסר רצון שלי)  אבל אני עדיין אופטימי.

מה שמפחיד אותי זה להתרגל ללבד.

נילי, את לא לבד בסירה הזאת :-)

צטט: אילן גבע 2011-05-25 14:39:40

הורי התגרשו, אבי התחתן 3 חדשים אחרי ושנה אחרי הגירושין, הוא כבר היה אבא לתינוקת קטנה, אחותי למחצה (כן, אני לא יכול להוכיח שאין לי אחות...)

אחרי שהתגרשתי, הייתי בטוח שתוך שנה אני נשוי ואישתי השניה כבר בהריון.

עבור אוטוטו 4 שנים וזה לא קרה, אולי חתונה תהיה אבל רוב הסיכויים שהריון כבר לא יקרה (ולא בגלל חוסר רצון שלי)  אבל אני עדיין אופטימי.

מה שמפחיד אותי זה להתרגל ללבד.

נילי, את לא לבד בסירה הזאת :-)

תודה ששיתפת.

ותרשה לי להתמקד ב"סירה" מסויימת.

נניח שעוברים את המשוכה של הלבד. יש בן/בת זוג.

עכשיו צריך להחליט לאיזה כיוון מתגלגלים : מגורים משותפים או בנפרד.

אז לאן שטים?

צטט: ציפור עפה 2011-05-25 14:51:18

צטט: אילן גבע 2011-05-25 14:39:40

הורי התגרשו, אבי התחתן 3 חדשים אחרי ושנה אחרי הגירושין, הוא כבר היה אבא לתינוקת קטנה, אחותי למחצה (כן, אני לא יכול להוכיח שאין לי אחות...)

אחרי שהתגרשתי, הייתי בטוח שתוך שנה אני נשוי ואישתי השניה כבר בהריון.

עבור אוטוטו 4 שנים וזה לא קרה, אולי חתונה תהיה אבל רוב הסיכויים שהריון כבר לא יקרה (ולא בגלל חוסר רצון שלי)  אבל אני עדיין אופטימי.

מה שמפחיד אותי זה להתרגל ללבד.

נילי, את לא לבד בסירה הזאת :-)

 

תודה ששיתפת.

ותרשה לי להתמקד ב"סירה" מסויימת.

נניח שעוברים את המשוכה של הלבד. יש בן/בת זוג.

עכשיו צריך להחליט לאיזה כיוון מתגלגלים : מגורים משותפים או בנפרד.

אז לאן שטים?

לאו שאת רוצה...

אצלי היעד הוא בסופו של דבר, מגורים משותפים, זוגיות מלאה, משפחה לכל דבר.

לא רואה סיבה למה לא להתחתן ולא פוסל, עדיין,  גם עוד ילדים (אבל גם השחלות שלי כבר לא מה שהוי פעם, גם הם צועקות הצילו )

צטט: אילן גבע 2011-05-25 15:30:57

צטט: ציפור עפה 2011-05-25 14:51:18

צטט: אילן גבע 2011-05-25 14:39:40

הורי התגרשו, אבי התחתן 3 חדשים אחרי ושנה אחרי הגירושין, הוא כבר היה אבא לתינוקת קטנה, אחותי למחצה (כן, אני לא יכול להוכיח שאין לי אחות...)

אחרי שהתגרשתי, הייתי בטוח שתוך שנה אני נשוי ואישתי השניה כבר בהריון.

עבור אוטוטו 4 שנים וזה לא קרה, אולי חתונה תהיה אבל רוב הסיכויים שהריון כבר לא יקרה (ולא בגלל חוסר רצון שלי)  אבל אני עדיין אופטימי.

מה שמפחיד אותי זה להתרגל ללבד.

נילי, את לא לבד בסירה הזאת :-)

 

תודה ששיתפת.

ותרשה לי להתמקד ב"סירה" מסויימת.

נניח שעוברים את המשוכה של הלבד. יש בן/בת זוג.

עכשיו צריך להחליט לאיזה כיוון מתגלגלים : מגורים משותפים או בנפרד.

אז לאן שטים?

לאו שאת רוצה...

אצלי היעד הוא בסופו של דבר, מגורים משותפים, זוגיות מלאה, משפחה לכל דבר.

לא רואה סיבה למה לא להתחתן ולא פוסל, עדיין,  גם עוד ילדים (אבל גם השחלות שלי כבר לא מה שהוי פעם, גם הם צועקות הצילו )

אל תידג. כשתמצא את המישהי כבר תהיה שחל:-)

ציפור, מעניין שהדברים שהעלת מעסיקים גם אותי לאחרונה.

אני חוששת שמתרגלים ללבד. מתרגלים לכך שהבית נשאר כפי שהשארת אותו בבוקר - אין כלים מיותרים בכיור , אין פירורים על השולחן ואת יכולה לשתוק כשבא לך שקט.

יש בזה נוחות מסויימת.

אבל מצד שני הריק הזה הופך להיות מעיק . אז אני לא בטוחה שהלבד הזה כדאי בסופו על עניין.

יש צורה  נוספת של ניהול זוגיות מלבד אלו שהעלת - כזאת  שבסופו של יום  מחליטים היכן לנים. אצל בת הזוג או אצל בן הזוג , או שבכלל כל אחד פונה לטריטוריה האישית שלו  .

יצא לי לשמוע על כמה וכמה זוגות שבחרו באפשרות האחרונה.  ומעניין לציין שאלו זוגות מבוגרים .

יש יתרונות וחסרונות לכל בחירה, ונדמה לי שכל אחד עושה בחירות לפי מה שמתאים לו בקשר הספציפי.

מנסיוני, בכל מיני תחומים, יש סיטואציות שעד שהן לא רלוונטיות אי אפשר לדעת מה נכון לנו. זוגיות היא אחת מהן.

 עד שלא תהיה לך אהבה וזוגיות טובה ואמיתית, לא תדעי להחליט נכון מה מתאים לך. כרגע הסיטואציה הזו לא רלוונטית מבחינתך ולכן נראה לך שאת לא רוצה מגורים משותפים. כשתהיה לך אהבה גדולה, יהיה לך יותר קל לשקול את זה (עדיין יכול להיות שלא תרצי, וזה בסדר ולא מעיד על ליקוי כלשהו בקשר) כי פשוט תהיי בתוך זה.

 דוגמא שאני תמיד נותנת במקרים כאלה: עד שאין אהבה אף אחד לא "מוכן" להתחייבות ונישואין, או עד שאין תינוק אף אחד לא "מוכן" להורות.

אלה סיטואציות שהמוכנות אליהן מבשילה

 אך ורק מעצם קיומן.

נילי,

 

מאמינה בלהזדקן עם הבן זוג, ביחד כזוג... לקום עם אותו אהוב וללכת לישון איתו... להתחלק איתו בדברים הטובים והרעים... שהוא עבורך כמו שאתה עבורו...

 

מודעת לכך שכיום הנטייה היא כל אחד בביתו, עם משפחתו, רצונותיו, הרגליו ועוד... מודעת לקשיים, לפחדים ולשריטות שיש לכל אחד מאיתנו בנושא...  מודעת לחבילה המשפחתית שכל אחד סוחב איתו...  אולם מאמינה שכמו שיש זוגיות שלא צלחה את  קשיי החיים, יש בהחלט זוגיות שתצליח לעשות כן... כשיש אהבה ורצון גם יש את הדרך...

 

לאנשים יותר נוח בלבד, אבל בסופו של דבר - הלבד הופך להיות בדידות אמיתית, ואין כמו בן זוג אהוב להפיג זאת..

 

לא מפחדת כיום להגיד זאת, ואפילו לשאול בפגישות איך רואים את הזוגיות... ואם זה לא מתאים אז לעשות את הצעד הנחוץ...

 

אבל כמו שאני תמיד אומרת, זאת אני ורק אני

סיגל

הבוקר שוחחתי בדיוק על הנושא הזה עם חבר - נושא המיסוד מגורים/חתונה/חוזה.

כידוע לחלק, אני כותבת מידי פעם גם במקום אחר, מן הסתם מכירה גם משם, חלקם נמצאים היום בזוגיות פרק ב' - ומדברים על מיסוד וחתונה. המילה/המחשבה חתונה לא מרתיעה אותם, ואילו כאן, יצא לשוחח עם אנשים נשים וגברים - כאן המגמה קצת שונה, וזוגיות אינה משהוא קבוע [כדברי אנשים], ולא רק אלא שיש לה תג של "פג תוקף" בשלב מסויים.

מודה שקצת שונה ומוזר לי אך מקבלת.

אז נכון שעכשיו אני לא בזוגיות אבל יודעת שלכשיגיע - המיסוד לא יפחיד אותי. אין לי ספק כי למקומות אליהם הגעתי בזמן נישואי לא אגיע. כן מאמינה בויתורים וקבלה כי מושלם לא קיים.

אף אחד - אבל ממש אף אחד לא יצליח לכבול אותי למקום בו לא יהיה לי טוב, אבל זו רק אני :))

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-25 16:25:31

הבוקר שוחחתי בדיוק על הנושא הזה עם חבר - נושא המיסוד מגורים/חתונה/חוזה.

כידוע לחלק, אני כותבת מידי פעם גם במקום אחר, מן הסתם מכירה גם משם, חלקם נמצאים היום בזוגיות פרק ב' - ומדברים על מיסוד וחתונה. המילה/המחשבה חתונה לא מרתיעה אותם, ואילו כאן, יצא לשוחח עם אנשים נשים וגברים - כאן המגמה קצת שונה, וזוגיות אינה משהוא קבוע [כדברי אנשים], ולא רק אלא שיש לה תג של "פג תוקף" בשלב מסויים.

מודה שקצת שונה ומוזר לי אך מקבלת.

אז נכון שעכשיו אני לא בזוגיות אבל יודעת שלכשיגיע - המיסוד לא יפחיד אותי. אין לי ספק כי למקומות אליהם הגעתי בזמן נישואי לא אגיע. כן מאמינה בויתורים וקבלה כי מושלם לא קיים.

אף אחד - אבל ממש אף אחד לא יצליח לכבול אותי למקום בו לא יהיה לי טוב, אבל זו רק אני :))

רונית, שתפי, היכן?. כנראה שם הם יותר אופטימים ואולי כדאי להכירם. 

צטט: אופטימית זהירה 2011-05-25 16:11:16

מנסיוני, בכל מיני תחומים, יש סיטואציות שעד שהן לא רלוונטיות אי אפשר לדעת מה נכון לנו. זוגיות היא אחת מהן.

 עד שלא תהיה לך אהבה וזוגיות טובה ואמיתית, לא תדעי להחליט נכון מה מתאים לך. כרגע הסיטואציה הזו לא רלוונטית מבחינתך ולכן נראה לך שאת לא רוצה מגורים משותפים. כשתהיה לך אהבה גדולה, יהיה לך יותר קל לשקול את זה (עדיין יכול להיות שלא תרצי, וזה בסדר ולא מעיד על ליקוי כלשהו בקשר) כי פשוט תהיי בתוך זה.

 דוגמא שאני תמיד נותנת במקרים כאלה: עד שאין אהבה אף אחד לא "מוכן" להתחייבות ונישואין, או עד שאין תינוק אף אחד לא "מוכן" להורות.

אלה סיטואציות שהמוכנות אליהן מבשילה

 אך ורק מעצם קיומן.

את כל כך טועה. מאיפה הסקת שאני לא רוצה מגורים משותפים?

אני רק תוהה איך אקבל את השינוי אחרי שהתרגלתי

לחיות ללא שיתוף.

שאלת השאלות שלי היא , אם הוא האחד ואני אוהבת אותו ,

היעלה על הדעת שלא ארצה לחלוק איתו את חיי?

הכרתי אישה, אלמנה. שהתאלמנה עוד כשילדיה התגוררו אצלה.

בחלוף השנים ביתה נשלחה למגורים עצמאיים ובנה יצא ללמוד בחו"ל היא עזרה לו, והתגעגעה בטירוף.

בקיץ הגידול היה חוזר הביתה. בשלושת הימים הראשונים היא הייתה מאושרת ולאחריהם היא הייתה סופרת את הימים עד שילך. ביום האחרון כבר התגעגעה אליו, אבל גם לא יכלה לסבול אותו יותר......

אין קשר בין אהבה ומגורים משותפים,

אני אוהב מקלחות, הן מרגיעות ומרעננות אבל איני רוצה לגור במקלחת.

מתחתנים ומתגוררים יחד כדי להקים ולטפל יחד במשפחה, לקיים זוגיות אין צורך במגורים משותפים.

כל אחד ואיך שנוח לו.