חברים יקרים, שאלה לי אליכם:

לפי דיני זכויות היוצרים בישראל, דין הוא כי אין הגנה בזכויות יוצרים על רעיון אלא על דרך ביטוי הרעיון.

משמע, אם מחר אכתוב סיפור על ילד-קוסם, המתגורר בבריטניה, חי במשפחה אומנת, לובש משקפיים עגולים וכו', אין מדובר בהפרת זכויות היוצרים של ג'יי קיי רולינג, אם לא אקרא לו הארי פוטר, אלא ששון אמסלם.

באותה הרוח, נניח שקיימת תוכנה א', המוגנת בזכויות יוצרים בישראל והמהווה ביטוי לרעיון כשלעצמו. תוכנה א' מבוססת על קוד מסויים הכתוב בשפה מסויימת, ומספקת תוצאה ויזואלית מסויימת אותה רואה המשתמש.

כעת, נניח כי נוצרת תוכנה ב', המבוססת על קוד אחר ובשפה אחרת, המבטאת את אותו הרעיון המקורי, אך תוך שימוש ב"יצירה ספרותית" אחרת (היא התוכנה השונה והחדשה).

תוכנה ב' מספקת בסופו של יום את אותה התוצאה הויזואלית, או תוצאה דומה לה.

האם לענייננו, מדובר בהפרת זכות היוצרים של מפתחי תוכנה א'?

ברור לי כי יכולה להיות קיימת עילה בעשיית עושר ולא במשפט, ואפילו בגניבת עין, אך האם קמה עילה בהפרת זכות יוצרים?

לצערי גם המצב אותו תארת יחשב כנראה כהפרת זכויות יוצרים (מה גם שאני לא בטוח לגבי ששון אמסלם. ככל שתיקח יותר פרטים מהארי פוטר יתכן שייקבע שעיקמהות היצירה הועתק).

בכל אופן בע"א 2392/99 אשרז נ' טרנסבטון לדוגמא דן בית המשפט העליון בשאלת הפרת זכויות יוצרים בתוכנה ושם הוקנתה הגנה לקוד. אבל, אין זה אומר שאין הגנה גם לרכיב הויזואלי בתוכנה. איני זוכר כרגע את שם פסק הדין, אבל למיטב זכרוני היה פסק דין של ערכאה נמוכה יותר שאמר זאת, וגם אם לא- קח לדוגמא עיצוב פוסטר. הרי למעצב פוסטר שעיצובו הועתק אין חשיבות בשאלה באיזה אופן הושג העיצוב המועתק (בתוכנה יש לכך חשיבות, אבל בנוסף. לא במקום).

לצערי אינני מסכים לדברים.

השאלה העיקרית בנוגע להפרה של זכויות יוצרים היא שאלת הדרך בה נוצרה היצירה שלכאורה מפרה את היצירה הישנה.

במקרה שהוצג כאן, אם הקוד של תוכנה ב' שונה מהקוד של תוכנה א', לדעתי לא מדובר בהפרה. ראו לעניין זה פסק דין מנחה בנושא. 

לעניין התוצאה הויזואלית,  או הממשק של התוכנה, יש חשיבות לאפשרות לבטא את הרעיון בדרכים שונות. ככל שמדובר בתוכנה שאין אפשרות להיות יצירתי בבניית הממשק שלה, הרי שההגנה של התוכנה הישנה תהיה חלשה יותר.

תומר 

תודה לשני המגיבים (עד כה).

זה מאוד חשוב לי ששניכם הבעתם דעה מנוגדת, מאחר וזה חשוב להתכונן לטענות הצד שכנגד.

תומר אני נוטה להסכים אתך אינטואיטיבית, ולכן פסק הדין שצירפת, עוזר לי מאוד בטענותי ובבניית האסטרטגיה שלי. שוב תודה.

אשמח לראות תגובות נוספות.

יותם.

שמחתי לעזור.

זה כל כך נחמד שהקפה מתערבב כמו שצריך... 

ההנחה שהעתקת קווי עלילה אינה מפרה זכויות יוצרים מפני שהיא שקולה לנטילת הרעיון בלבד, היא הנחה מוטעית. העתקת קווי עלילה כמוה כהעתקת הביטוי המגלם את הרעיון. לענין זה ראה, לדוגמה, את פסק הדין של בית המשפט העליון בענין ההצגה "חיידק במה" וגירסתה הישראלית ( ע"א 15/81 בנט  נ'  גולדנברג). באותו ענין נקבע כי (2) ניתן להפר זכות יוצרים במחזה על-ידי העתקת הארועים או מערכות הנסיבות, שהובאו במחזה הראשון, אף אם אין הדבר מגיע כדי זהות בדו-שיח המילולי. כיוצא בזה הוכרה ההגנה על דמות קולנועית שגילם שחק בשר ודם (צ'רלי צ'פלין - ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' THE ROY EXPORT ESTABLISHMENT COMPANY) ואף על דמות מאוירת (דונלד דאק שזכה להגנת בית המשפט העליון ברע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני). לכן, בדוגמה שלך, סיפור מעשה על נער-קוסם ממושקף בבריטניה עלול להתאפיין בקווי עלילה שייפרו את זכויות היוצרים של ג' ק' רולינג בסדרת ספרי הארי פוטר או בעיצובן של הדמויות בה.

שלום לכולם.

ראשית, תודה לעו"ד חיים רביה על תגובתו.

שנית, אכן, ההפרדה בין ביטוי לרעיון בכל הנוגע לתוכנה, היא קשה ובפני הקושי הזה אני עומד כעת.

הרי ברור כי יוצרי תוכנה א' יטענו להפרה של זכויותיהם, בעוד יוצרי תוכנה ב' יטענו כי מדובר בביטוי שונה אשר אינו דומה לביטוי של תוכנה א'.

במאמצי לאסוף חומר על הסוגיה, נתקלתי במאמר מעניין הסוקר את המבחן להפרת זכויות יוצרים בתוכנה בארה"ב (the Altai test). אני מצרף אותו כקישור לעיונכם: www.thelenreid.com/resources/documents/060509_NYLJ1.pdf

השאלה הבסיסית היא האם קוד המקור הוא היצירה הספרותית. שאם כן, בהנחה ותוכנה ב' שונה מהותית מבחינה "ספרותית" מתוכנה א', קרי כתובה בקוד שונה, בשפה שונה ואין ביניהן "substantial similarity", כי אז אין מדובר בהפרה.

אין ספק כי עניין זה יתברר בבית משפט בסופו של דבר (אם הצדדים לא יגיעו להסכם כלשהו) ואז זה יהיה תלוי בפרשנותו של השופט האינדיווידואל.

עם זאת, ב-ע"א 9248/05 מתן מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת שאישר את פסיקת המחוזי באותו עניין [(ה"פ 224/98) הפסיקה במחוזי מפורטת יותר] נקבע כי "השאלה בכל מקרה היא, אם בפועל הוסיף פלוני משהו מקורי משלו ל"רעיון" או ל"יישום" קודם (ואז עבודתו תהיה מוגנת, אף- על-פי שאת היסודות לעבודתו המקורית הוא שאב ממקור אחר), או שהוא העתיק בדרך מוסווית מה שעשה אחר, בלי שבפועל הוא יצר משהו מקורי משלו" וכן כי " הבדיקה הטובה ביותר להעתקת תוכנה היא השוואת ה- source code בשתי התוכנות הנבדקות".

באותו מקרה, אחת הסיבות לדחיית התובענה בעילת הפרת זכויות היוצרים בתוכנה הייתה כי התובעת לא אפשרה למומחה מטעם בית המשפט לעיין בקוד המקור, ועניין זה נזקף לחובתה מבחינה ראייתית. עם זאת נקבע בפירוש, לאור המלצתו של עד מומחה, כי לעיתים אין אפשרות לתת ביטוי לרעיון באופן שונה מהותית מן הביטוי המקורי בשל האופי של התוכנה (מזכיר במעט את העניין שאין הגנה על מדגם שכל צורתו היא נגזרת מהפונקציונאליות שלו- שורש ערכות נוודים; פניציה מפעלי זכוכית).

עו"ד רביה - למיטב זכרוני, בעניין הרפז וגם בפס"ד אשרז המפר נחשף לקוד המקור של התוכנה המועתקת והיתה לעובדה זו השפעה רבה בגיבוש דעתו של בית המשפט. מהצגת העניין על ידי ולנטינו אני לא בטוח שזה מה שקורה במקרה שבעניינינו. החלקים הזהים בין תוכנות א' ל- ב' הם הרעיון והממשק בלבד ולפי הבנתי את הפסיקה ההגנה על שניהם חלשה ביחס לקוד התוכנה (שהוא מקורי בתוכנה ב'). מה לדעתך היחס בין המשקל שבית המשפט יתן להיחשפות מוקדמת של המפר (לכאורה) ליצירה הראשונה לבין המשקל של תוצאות המבחנים שנקבעו בפסיקה כפי שתיארת?

ולנטינו - תודה על המאמר, מאד מעניין. שים לב שמבחן Altai נגזר מפסק הדין שהפנתי אותך אליו. למיטב ידיעתי, פסק הדין, בשילוב עם פסק דין Whelan v. Jaslow שעליו הוא מתבסס, הוא ההלכה בארה"ב בנושא.

נדמה לי שבעניין CA שצירפת ההתייחסות היתה לכך שלמעשה אין הגנה על יסודות שהם פונקציונליים/עיצוביים וכן נחלת הכלל. אין זה אומר שלא תהיה הגנה על יסודות ויזואליים גרידא.

דרך אגב, לעניין גניבת רעיון - ראו פוסט שאני עומד לתלות פה מיד בעניין צופן דה-וינצי.

תודה רבה, גם על הברכות למיזוג.

אין ספק שקוד המקור הוא יצירה ספרותית. החוק מורה במפורש שתוכנה מוגנת כיצירה ספרותית. עם זאת, פסה"ד בענין מילטל טועה כשהוא קובע שהמבחן הטוב ביותר להעתקת תוכנות הוא השוואת קוד המקור. בכך הוא מתמקד רק בשלב אחד, הפחות חשוב, מבין השלבים המוגנים בפיתוח תוכנה שקבע ביהמ"ש העליון בפסיקתו. מאמר שלי המותח ביקורת על פסיקת המחוזי ומאזכר את המבחן המלא של ca v. altai (פישוט, סינון והשוואה) תמצא כאן - http://www.law.co.il/showarticles.php?d=h&article=264

בפרט שים לב לקטע הבא -

בית המשפט המחוזי שדן בתיק לא השווה את התוכנה הטבועה בכרטיס האלקטרוני. המומחים שהעידו בפני הערכאה הראשונה הסכימו שהדרך היעילה ביותר לאתר העתקה היא להשוות את קוד המקור של התוכנה, אבל מתן סרבה לחשוף את הקוד. סירובה פעל כנגדה. ועם זאת, ככל שנותר בלב הקורא הרושם שהשוואת תוכנות תתבצע רק על-ידי עיון בקוד המקור שלהם, זהו רושם שגוי. פתרונות זהים של תוכנה ניתן למממש בשפות תוכנה שונות, עם שגרות אחרות ומבנה אחר. בנסיבות כאלה, קוד המקור לא יהיה זהה. השוואה טכנית של קוד המקור לא תסייע בחשיפת הדמיון אלא במקום שמדובר בהעתקה מילולית, 'אחד לאחד' (Literal copying).

אני לא משפטן, אבל ברור שככל שיש לך יותר כסף להגן או לתבוע זכויות יוצרים, סביר להניח שהתחכמות תהווה הבסיס לכל הדיון המשפטי.

נתחיל בדוגמה פשוטה - אני כותב שתי מילים: "ברית מילה". לאחר כתיבתן אני מנסה לקבל זכויות יוצרים על המושג "ברית מילה". לאחר שקיבלתי מגיע מתחרה ורושם בכרטיס הביקור שלו "ברית מלה" (עם ניקוד וללא "י") ואז אתה יכול להגיד שברית המילה הועתקה במיצלול שלה - במשוואה הזו - אין זה משנה איך בנוי המשפט בספר אלא איך מתנהג המצלול שלו (ההגייה). עכשיו נעבור לפעולה עצמה - נגיד שהתוכנה שבנית מבצעת ברית מילה ומשתמשת בסכין מוהלים סטנדרטי. לחיצה על ENTER על המילה "ברית מילה" מבצעת את האקט עצמו. המתחרה שלך מבצע אף הוא את האקט, אולם הכלי שבו הוא משתמש הוא מסור, פחות מדוייק. האם יש כאן הפרת זכויות יוצרים? הוא שינה אות, השאיר צליל והשתמש בכלי אחר לביצוע ה"עבודה"...הפעולה של עקיפה והתחכמות קיימת בפטנטים דורות על דורות, וכאשר המילה עצמה היא זו שמבצעת את הפעולה אפשר לעקוף אותה בסדרת התחכמויות קטנות - ואין זה משנה אם זו פקודת מחשב או מילה נאמרת. וסתם כדי לעניין אותך גם בסוגיית דגימות - הנה משהו שהמצאתי לצורך הדיון.. וכפי שאתה יכול להניח - מישהו עלול לתבוע זכויות יוצרים על ההמצאה עצמה - ראה קישור:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=25482

אני מקווה שעזרתי לחדד את הדברים. תודה ולילה טוב - חגי

כל החברים המלומדים למעלה פירשו וניתחו את הסוגייה כמו גם הפנו את הזרקור למקורות הנכונים.

שתי שאלות של מדיניות:

האחת, לאור כל האמור לעיל, עולה השאלה האם בכלל יש מקום "לטפל" בשאלת ההגנה על תוכנה באמצעות זכויות יוצרים. אני לא בטוח שזה הכלי המשפטי הנכון לטפל בה. היי, תראה את הניסוח המקורי של השאלה באמצעות התייחסות ליצירה ספרותית - הבעיה היא, כמו בכל הניסיון להלביש את מנגון זכויות היוצרים על האינטרנט, הוא שאנחנו משתמשים בכלים מהעלום הישן, לסווג את העולם החדש. כמובן שזו הערה תיאורטית בלבד שהינה פחות פרקטית לשאלה שלך, אבל ריבוי הדעות כאן מלמד בידיוק עד כמה מבחני זכויות היוצרים בעייתים בהקשר הזה.

השנייה, והיא יותר פרקטית, האם כעניין של מדיניות, אנחנו רוצים לתת הגנה בזכות יוצרים על מה שאתה מתאר. מכיוון שיש כאן שאלה של תחרות חופשית ושל יצירה של מגוון רחב יותר של ביטוים, כל עוד לא נעשתה העתקה פיזית, אלא, כמו שאתה מתאר - רק העתקה של הרעיון - אני חושב שבשוק, כמו שוק התוכנות, יהיה נכון להעלות את הסטנדרט, ולדרוש שלשם קביעה של העתקה יידרש אקט מאוד ברור. כל עוד יש ספק, אני חושב שהמדיניות צריכה לעודד תחרות שתשפר את מצבם של הצרכנים והביטויים. צריך לזכור, שלשוק הזה יש מאפיינים שונים משאר השווקים, למשל אורך חיים אחר וכו'.

מקווה שתרמתי לדיון

אלעד

אני מסכים עם אלעד. יש משהו שבכל זאת משקף תמונה מאד עגומה בדבריו - שיפוט נעשה תמיד בכלים ישנים.. אפילו בית המשפט הוא פיזי ולא אינטרנטי, בעוד ששיפוט לבחירת הכוכב הנולד נעשה בכלים רשתיים. מה להעתקה ולנושא זכויות היוצרים? מה זה בכלל זכויות יוצרים? האם עצם זה שעברה מחשבה בראשך? סביר להניח שאי אפשר לדרוש עליה זכויות יוצרים. עצם זה שהבעת אותה בכתב? ומה עם אותו אדם שחשב על זה לפניך ולא ביטא את זה בכתב? האם הוא היוצר האמיתי או שעצם הרישום שלך הופך את יצירתך ללגיטימית יותר? אם עצם הרישום, ושעת הרישום אז מה לגבי הניסוח של הרעיון? האם אתה משוכנע שהקפת את כל האפשרויות הגלומות בניסוח הרעיון?

כל כך הרבה אפשרויות עקיפה יש לנושא זה שאתה צריך להתייחס לדברים קונקרטיים מאד. למשל הפקודה PRINT היא המילה PRINT (המשמעות "הדפס") - האם היא ג'נרית או שרק בגלל שהיא משמשת בתוכנה שרשמת בתור "PRINT" לאחרים אסור להשתמש יותר בביטוי הזה? או אולי במכלול עצמו הכולל "אסוף את הנייר מהמדפסת" ו"התחל להדפיס" אתה רוצה שיתנו לך זכויות יוצרים? אבל הרי ברור שזה התהליך שבו מבוצע הדפוס מאז הולדתו לא? מה המצאת כאן? מה חדש? על מה זכויות היוצרים?

אני מנסה לתקוף את עצם הרעיון שזכויות יוצרים והעתקה הולכים באותו מסלול. העתקה - למשל גזירת לינק של אתר מהאינטרנט כמוה כהעתקה - יש לה זמן, אפשר לעקוב על המועד המדויק שבו בוצעה ההעתקה, אבל האם זוהי השיטה ? לתבוע אנשים על עצם קיום הפעולה COPY בכותרת המסמך? לדעתי הסיבוך המשפטי יהיה רצף התחכמויות באמצעות דוגמאות ודוגמאות שכנגד.

תודה וביי. מחגי.