קורה לכם שאתם מתחילים שיחת טלפון עם אולי דייט ואתם מרגישים

שאת זה ( לא הבחור/ה , הטיפוס/ית ) אתם מכירים?

קרה לי שדיברתי עם בחור ופתאום התחלתי להרגיש לא נוח. כאילו מכירה

את המחוות הווקליות האלו , שלא מתאימות לי.

חשתי רצון לסגת.

ואז עולה מחשבה , רגע אולי אני טועה ושווה לתת לו ולי צ'אנס?

ואז עוד מחשבה בסגנון , חבל על הזמן של שנינו , את החומרים האלו

של השיחה אני מכירה היטב. ולשם אני לא הולכת.

והבחור ? מה הוא אשם שיש dejas vu?

טוב שיש אותו או לא ?

פעם קראתי הרבה ספרי אגתה כריסטי.

היו ספרים של הרקול פוארו כבלש וספרים שבהם גב' מרפל היתה הבלשית.

גברת מרפל נהגה לאבחן אנשים לפי זכרונות שהיו לה מאנשים מהכפר הקטן בו גדלה.

בספר היא תמיד צודקת.

ובחיים? אנחנו צוברים זכרונות מילוליים וחושיים.

טוב שאנחנו זוכרים כי זה מגן ושומר אבל מצד שני גם מצמצם.

אז אם זה לא משהו ממש מרתיע ונורא ומזכיר את ג'ק המרטש

אולי שווה לתת עוד זמן ולגבש רושם יותר מורכב?

הבחור, הוא באמת לא אשם.
ממליצה לך "לפטר" את הקול הפנימי ההוא שמספר סיפורים

צטט: טינקרבל10 2011-05-28 22:32:35

פעם קראתי הרבה ספרי אגתה כריסטי.

היו ספרים של הרקול פוארו כבלש וספרים שבהם גב' מרפל היתה הבלשית.

גברת מרפל נהגה לאבחן אנשים לפי זכרונות שהיו לה מאנשים מהכפר הקטן בו גדלה.

בספר היא תמיד צודקת.

ובחיים? אנחנו צוברים זכרונות מילוליים וחושיים.

טוב שאנחנו זוכרים כי זה מגן ושומר אבל מצד שני גם מצמצם.

אז אם זה לא משהו ממש מרתיע ונורא ומזכיר את ג'ק המרטש

אולי שווה לתת עוד זמן ולגבש רושם יותר מורכב?

 

 זה בדיוק הענין. שהזכיר לי את המקום שאם נכנסים אליו , אחר כך

גם בית דין לא מוציא אותך..

צטט: ציפור עפה 2011-05-28 22:39:30

צטט: טינקרבל10 2011-05-28 22:32:35

פעם קראתי הרבה ספרי אגתה כריסטי.

היו ספרים של הרקול פוארו כבלש וספרים שבהם גב' מרפל היתה הבלשית.

גברת מרפל נהגה לאבחן אנשים לפי זכרונות שהיו לה מאנשים מהכפר הקטן בו גדלה.

בספר היא תמיד צודקת.

ובחיים? אנחנו צוברים זכרונות מילוליים וחושיים.

טוב שאנחנו זוכרים כי זה מגן ושומר אבל מצד שני גם מצמצם.

אז אם זה לא משהו ממש מרתיע ונורא ומזכיר את ג'ק המרטש

אולי שווה לתת עוד זמן ולגבש רושם יותר מורכב?

 

 זה בדיוק הענין. שהזכיר לי את המקום שאם נכנסים אליו , אחר כך

גם בית דין לא מוציא אותך..

 

אז אם זה כל כך מובהק כנראה שממילא לא תתני סיכוי.

את תחפשי לבסס את התחושה וממילא לא תתאפשר ממש הכרות.

אז לא..

צטט: תיקי ר. 2011-05-28 22:39:47

הבחור, הוא באמת לא אשם.
ממליצה לך "לפטר" את הקול הפנימי ההוא שמספר סיפורים

הוא חשוב לי הקול הפנימי , צריכה אותו לידי.

צטט: ציפור עפה 2011-05-28 22:42:45

צטט: תיקי ר. 2011-05-28 22:39:47

הבחור, הוא באמת לא אשם.
ממליצה לך "לפטר" את הקול הפנימי ההוא שמספר סיפורים

הוא חשוב לי הקול הפנימי , צריכה אותו לידי.

צודקת אולי לא כתבתי מספיק מדוייק/ברור.

לקול הפנימי שלנו יש יתרונות וגם חסרונות.

הקול הפנימי נחוץ לנו לקיום המודעות והתודעה.

ואני התכוונתי לאותו קול פנימי "שמנותק מהמציאות"

שמהווה רק איזה "רעש סביבתי".

יש דז'ה-וו טוב, ויש דז'ה-וו לא טוב.

אני מעדיפה משהו רענן ומפתיע...

דז'ה-וו לא טוב  -  הכי גרוע.

צטט: ציפור עפה 2011-05-28 23:07:42

קורה לכם שאתם מתחילים שיחת טלפון עם אולי דייט ואתם מרגישים

שאת זה ( לא הבחור/ה , הטיפוס/ית ) אתם מכירים?

קרה לי שדיברתי עם בחור ופתאום התחלתי להרגיש לא נוח. כאילו מכירה

את המחוות הווקליות האלו , שלא מתאימות לי.

חשתי רצון לסגת.

ואז עולה מחשבה , רגע אולי אני טועה ושווה לתת לו ולי צ'אנס?

ואז עוד מחשבה בסגנון , חבל על הזמן של שנינו , את החומרים האלו

של השיחה אני מכירה היטב. ולשם אני לא הולכת.

והבחור ? מה הוא אשם שיש dejas vu?

טוב או לא טוב?

כשמדברים איתי צרפתית אני נמס.

אבל ברצינות, "המחוות", "החומרים" - אני חושב שאת עדיין לא יודעת לקרוא לתחושות שלך בשם וקשה לך להגדיר מה בדיוק מפריע בשיחה אבל בכל זאת זה כנראה לא מתאים לך. עם הזמן והנסיון גם תדעי להגדיר טוב יותר ובינתיים זהירות לא תזיק. הזהירות רק תמנע ממך להקלע לסיטואציות לא נעימות שיצרבו אצלך אכזבות, מרירות, טינה וימנעו ממך להגיע למפגשים אחרים וטובים יותר. 

צטט: zvikatal 2011-05-28 23:16:24

צטט: ציפור עפה 2011-05-28 23:07:42

קורה לכם שאתם מתחילים שיחת טלפון עם אולי דייט ואתם מרגישים

שאת זה ( לא הבחור/ה , הטיפוס/ית ) אתם מכירים?

קרה לי שדיברתי עם בחור ופתאום התחלתי להרגיש לא נוח. כאילו מכירה

את המחוות הווקליות האלו , שלא מתאימות לי.

חשתי רצון לסגת.

ואז עולה מחשבה , רגע אולי אני טועה ושווה לתת לו ולי צ'אנס?

ואז עוד מחשבה בסגנון , חבל על הזמן של שנינו , את החומרים האלו

של השיחה אני מכירה היטב. ולשם אני לא הולכת.

והבחור ? מה הוא אשם שיש dejas vu?

טוב או לא טוב?

 

כשמדברים איתי צרפתית אני נמס.

אבל ברצינות, "המחוות", "החומרים" - אני חושב שאת עדיין לא יודעת לקרוא לתחושות שלך בשם וקשה לך להגדיר מה בדיוק מפריע בשיחה אבל בכל זאת זה כנראה לא מתאים לך. עם הזמן והנסיון גם תדעי להגדיר טוב יותר ובינתיים זהירות לא תזיק. הזהירות רק תמנע ממך להקלע לסיטואציות לא נעימות שיצרבו אצלך אכזבות, מרירות, טינה וימנעו ממך להגיע למפגשים אחרים וטובים יותר. 

Merci monsieur , vous etes tres jentil