צטט: z.r 2011-05-30 06:40:11
הדיון החריג הזה, בנוף המונוטוני והאין סופי הדן, לכאורה,
בזוגיות ואהבה וכל מה שביניהם, הדיון הזה, הביא אותי לכתוב, כמה מילים, ברשותכם.
לאה גולדברג, היתה אישה של מילים, נטו, היא ברחה מכתיבה פוליטית, ציבורית
ועסקה אך ורק במילה. עשרות ספרים כתבה האישה שידעה למולל מילים ופרצה דרך
בגישתה החדשנית.
וכאן ההקשר, כמו אומנים רבים, מוכשרים ויצירתיים, מתה לאה גולדברג, נטולת זוגיות, ללא אהבה
וכל חייה, בעצם חיפשה ולא מצאה. היא מתה ערירית, ללא ילדים, שרק מילותיה נותרו אחריה.
היא התאהבה בגברים מבוגרים ממנה, חלקם נשואים, ידעה שברון לב על בסיס קבוע
והאותיות, המילים, המשפטים, רק הם, היו איתה תמיד.
יש משהו נורא רומנטי ומלא אהבה, באומן מיוסר המת ללא אהבת אישה, או גבר.
גילוי נאות,יש בי את הסטיה, שבמסגרתה, אני חייב לדעת על חיי האומן, לדעתי
זה חלק ממכלול היצירה. חייו, ערכיו,דעותיו, אהבותיו, זיוניו ועוד ( הכתוב מתייחסת לשני המינים כמובן)
ואני, המתעסק במילים ומתפרנס מכתיבתן, קורא את לאה גולדברג ומבין,
כי כישרון, יצירתיות, לפעמים באים על חשבון חיים "נורמליים".
לא אתן כאן רשימת אומנים מיוסרים, יש רבים, מוכרים וטובים.
זוגיות ואהבה, מביאות לעיתים את האדם, לבורגנות נינוחה
שבה היצירה האמיתית, הופכת לקשה. כנראה.
כיום זה אולי פחות דרמטי, בגלל הקדמה,
אך עדיין ליבי הולך שבי, אחר אומנים שכאלה.
אולי זו קנאה על הטוטאליות, אולי זה הבנה שכבר לא אהיה כזה.
זוגיות, אהבה ויצירתיות.
משולש לא קדוש בכלל.
ואני מתמוגגת מהשורות האלה שלך.
הווווו,כמה שיש לי להגיד על כל משפט וכל מילה...
ולהוסיף ולהרחיב...
העלית כאן כל כך הרבה נושאים שנוגעים ביצירה וביוצר ובחיים
וכל נושא ראוי לדיון ולעיון ולשיחה...
ומעבר לשיריה הנפלאים של לאה גולדברג,עשית לה כבוד במילותיך אלה.
אהבתי מאוד מאוד.:-))))
כן, נראה לי מרתק שלא לומר מרענן, להעלות דיונים קצת יותר מעמיקים
וזאת אני כותב מבלי להשמע פלצן.
שהרי, שבענייני זוגיות ואהבה, אין ספק שמבחינתי,
הרבה יותר מרתק, לבוא אליהם, ממקום של יצירה, ויכוח עקרוני, או סתם ענייני תרבות ושירה.
ומי יותר שווה מלאה גולדברג, האומנית המיוסרת שחפשה אהבה וזוגיות,
אך מצאה יצירה וכישרון.
האמת, אני בכלל לא בטוח, במה אני הייתי בוחר.
תודה לך על המילים החמות.
/null/text_64k_1#