זה נכון, יש להצדיע לאבות הנילחמים על זכותם ולתמוך במאבקם.
ובל נישכח שיש צד אחר, אבות המוותרים על זכות זו
אבות שהילד מתקשר ללא הרף כדי לראותו.. ונשים שמעקשות על
מפגש בין האבא לילד.
אז יש אבות שניפגעים ויש אבות שפוגעים. יש נשים מתנכרות ויש נשים שנלחמות
על זכות זו של האבות.
אני הייתי עושה סרט גם על הצד השני: הנשים שנשארות עם הילדים. שמפרנסות אותם, מזונות? הצחקתם אותי, אפילו לא מדגדג את הסכום האמיתי שמוציאים על הילדים בחודש. ומה עם כל השאר? תמיכה, עזרה, ליווי, להיות שם ברגעים מרגשים.
(הבן התגייס והאב לא בא ללוותו, קיבל חייל מצטיין ולא היה שם לתמוך ולחבק.
ועוד הרבה דוגמאות.)
כל הדיונים לאחרונה על זכות האבות לגיטימיים, והלוואי וילדי היו זוכים לאב שיקח בשתי ידיו זכות זאת.
כואב בהחלט על אבות שמורחקים מילדיהם. על ילדים שמורחקים מאביהם, על אבות שלא מנצלים את זכותם להיות עם הילדים, על נשים השורדות את היום יום בגידול הילדים ובעול הפרנסה, ואפילו כואב על הנשים המנוכרות המרחיקות את ילדיהן מאביהם ולא מבינות איזה נזק הו גורמות לילדים, והכי הכי כואב על הילדים המשלמים את המחיר בכל צד של המיתרס.
/null/text_64k_1#