צטט: Little Angel 2011-05-29 23:22:40

אני אתכם במאבק, עם כל מה שיכולה.

ילדים צריכים שני הורים.

נקודה.

נורית, כמה שאת יפה שאת לא שותקת.

צטט: שמוליקיפiד 2011-05-29 23:18:16

צטט: kochy 2011-05-29 23:09:46

זה נכון, יש להצדיע לאבות הנילחמים על זכותם ולתמוך במאבקם.

ובל נישכח שיש צד אחר, אבות המוותרים על זכות זו

אבות שהילד מתקשר ללא הרף כדי לראותו.. ונשים  שמעקשות על

מפגש בין האבא לילד.

אז יש אבות שניפגעים ויש אבות שפוגעים. יש נשים מתנכרות ויש נשים שנלחמות על זכות זו של האבות.

יש גברים מכים, מתנכרים, נעלמים וכו'.

יש נשים שמכות ילדים וכו'.

לא ניתן להכריח הורה להפגש עם ילדיו.

אפשר לחייב אותו לשלם על כך.

אבל מדוע לתת יד לקחת אותם ממני? 

אני בהחלט נגד הפרדה בין הרים לילדיהם.

אני במקרה שלי נלחמת ללא הרף שילדיי יבלו עם אביהם.

מסכימה איתך! אסור לתת יד לכזאת עוגמת נפש.

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-29 23:22:28

צטט: שמוליקיפiד 2011-05-29 23:18:16

צטט: kochy 2011-05-29 23:09:46

זה נכון, יש להצדיע לאבות הנילחמים על זכותם ולתמוך במאבקם.

ובל נישכח שיש צד אחר, אבות המוותרים על זכות זו

אבות שהילד מתקשר ללא הרף כדי לראותו.. ונשים  שמעקשות על

מפגש בין האבא לילד.

אז יש אבות שניפגעים ויש אבות שפוגעים. יש נשים מתנכרות ויש נשים שנלחמות על זכות זו של האבות.

יש גברים מכים, מתנכרים, נעלמים וכו'.

יש נשים שמכות ילדים וכו'.

לא ניתן להכריח הורה להפגש עם ילדיו.

אפשר לחייב אותו לשלם על כך.

אבל מדוע לתת יד לקחת אותם ממני? 

 

כסף זה לא עונש,

כסף אינו תחליף לחום ואהבה שילד צריך!

ובכל זאת לא ניתן להכריח הורה לשמור על קשר עם ילדיו כשאינו רוצה בכך.

זה לחלוטין אינו סימטרי למצב שבו מנתקים ילד מהורה ובמרבית המקרים מהאבא. 

הכסף אינו עונש - זה תשלום על ההוצאות הגבוהות יותר שנגרמות במצב זה.

כפי שכתבת - אין תחליף לאהבה אבל אהבה לא לוקחים בכוח.

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-29 23:18:36

צטט: kochy 2011-05-29 23:09:46

את הצד השני של הסרט חיה כל יום ביומו וכואבת את הכאב.

הדבר היחידי שאנו כאנשים בוגרים שוכחים הוא שבמלחמה אין מנצחים ושני הצדדים משאירים מאחריהם חללים, במקרה הזה אלו הילדים.

הלוואי ויכולנו להשכיל ולהפסיק את המחלמה הזו על גבם הצנום.

ולמרות הכאב האישי שלי אלחם בכל כוחי באותם/ן נשים/גברים המנכרים את ילדיהם מהצד שכנגד.

מסכימה לגמרי- ילדים זקוקים לשני הוריהם גם אם אינם גרים תחת קורת גג אחת

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-29 23:18:36

צטט: kochy 2011-05-29 23:09:46

זה נכון, יש להצדיע לאבות הנילחמים על זכותם ולתמוך במאבקם.

ובל נישכח שיש צד אחר, אבות המוותרים על זכות זו

אבות שהילד מתקשר ללא הרף כדי לראותו.. ונשים  שמעקשות על

מפגש בין האבא לילד.

אז יש אבות שניפגעים ויש אבות שפוגעים. יש נשים מתנכרות ויש נשים שנלחמות

על זכות זו של האבות.

אני הייתי עושה סרט גם על הצד השני: הנשים שנשארות עם הילדים. שמפרנסות אותם, מזונות? הצחקתם אותי, אפילו לא מדגדג את הסכום האמיתי שמוציאים על הילדים בחודש. ומה עם כל השאר? תמיכה, עזרה, ליווי, להיות שם ברגעים מרגשים.

(הבן התגייס והאב לא בא ללוותו, קיבל חייל מצטיין ולא היה שם לתמוך ולחבק.

ועוד הרבה דוגמאות.)

כל הדיונים לאחרונה על זכות האבות לגיטימיים, והלוואי וילדי היו זוכים לאב שיקח בשתי ידיו זכות זאת.

כואב בהחלט על אבות שמורחקים מילדיהם. על ילדים שמורחקים מאביהם, על אבות שלא מנצלים את זכותם להיות עם הילדים, על נשים השורדות את היום יום בגידול הילדים ובעול הפרנסה, ואפילו כואב על הנשים המנוכרות המרחיקות את ילדיהן מאביהם ולא מבינות איזה נזק הו גורמות לילדים, והכי הכי כואב על הילדים המשלמים את המחיר בכל צד של המיתרס.

 

את הצד השני של הסרט חיה כל יום ביומו וכואבת את הכאב.

הדבר היחידי שאנו כאנשים בוגרים שוכחים הוא שבמלחמה אין מנצחים ושני הצדדים משאירים מאחריהם חללים, במקרה הזה אלו הילדים.

הלוואי ויכולנו להשכיל ולהפסיק את המחלמה הזו על גבם הצנום.

ולמרות הכאב האישי שלי אלחם בכל כוחי באותם/ן נשים/גברים המנכרים את ילדיהם מהצד שכנגד.

איתך לגמרי במאבק הזה.

למגר את התופעה - לא ניתן .אלא רק להמעיט.

אותו ילד\ה שלא רואה אחד מההורים יש לכנוס את ההורה המנכר כך שיכאב לו בכיס.

בעיה נוספת זו מערכות האכיפה שלא פועלות.= מילכוד

צטט: liorony 2011-05-29 23:24:22

הסרט היה מאוד מגמתי.
לא הוצג עמדת צד שיני, לא הוצגו נתונים סטטיסטיים.
במקרה אני מכירה את יקי המוביל של כל המאבק הזה.
אני יודעת שתקופה ארוכה לא ראתה ביתו את אימה. 

 מאוד ניכר בכתבה שהילדה מדקלמת ומדברת מיתוך גרונו של אביה.

לצערי אני מכירה את המתרייה טוב , כך שאנני קונה הכל...

כך שפני הדברים לוטשו יפה מאוד כדי "להרשים" את דעת הקהל ולקחת צד של הגברים "האומללים".
גברים עושים זאת גם לנשים.בסטטיסטיקה של 50 אחוז נשים מנכרות את ילדיהן לעומת 50 אחוז גברים שמנכרים את ילדיהם מאימם.
היו הפרחות של עובדות בכתבה, ואלימות גברית רבה. גם כלפי המערכת.
זכות וטובת ילדים להיות בקשר רציף עם שני הורים.
שינוי חוק הגיל הרך לא ישנה כלום בקונפליקטים ,בשינאה הקיימת בין בני זוג שמתגרש,בניסיון של כל צד להפליל את האחר , בניכור הורי שהורה מתוסכל מתנקם בשיני ומנכר את הילד מפניו כאמצעי הענשה.

שינוי החוק יגרום לגברים לא לשלם מזונות , ומעטים באמת מעוניינים לגדל גידול שווה את ילדם.

הם מתרכזים בקריירה ובקידום המקצועי. מקומות העבודה עדיין "מפלות" גברים לשם קידום ומקומם מובטח יותר מאשר נשים.

כך שהמשוואה לגידול ילדים היא רק אילוזיה למעט כאלה שבאמת ירתמו.

אני מציעה להסתכל בעינים קצת יותר מפוכחת.

הסרט אכן היה מגמתי.

מגמה של אבות שכואבים את זה שהמדינה נותנת יד לפגיעה בהם.

אין פגיעה של אחד מקטינה או מבטלת את פגיעתם של אחרים ואין צורך להזכיר את זה בכל דיון כזה.

הרעיון הוא שלאב ולאם תהיה הזדמנות לדבר בקול שווה כשעולה הדיון על גידול הילדים, כל כך פשוט וכל כך רחוק מלהיות מציאות.

צטט: אמיר ניצן 2011-05-29 22:52:35

תודה רבה לך ולכל הנשים המזדהות איתנו . תבורכי על ההזדהות למרות מה שאת עצמך עברת (ואולי עדיין עוברת) בכל הקשור לגירושייך. גם אני, למרות הנחמה פורתא שבסוף הסרט (ראיתי גם כן את הסרט, לידיעת כל מי ששאל אותי מתי אראה אותו) חשתי מזועזע במהלך הסרט ועשיתי הכל עם עצמי כדי שתחושה זו לא תשתלט עליי......... בשביל להתמיד במאבקים כאלו מול רשויות אטומות של דיקטטורה פמיניסטית (המדינה הראויה לכינוי "הישות הפמיניסטית" מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית באמת.....) צריך גוף ונפש עשויים מברזל ואפילו מפלדה. מזעזע אותי לחשוב כמה גברים התמוטטו כלכלית, נפשית ואף גופנית..... בגלל תופעות כמו אלו המתוארות בסרט . נכון, אינני שוכח שיש גם נשים שנפגעו מגירושין או מבעל מתעלל וגם איתן אני בהחלט מזדהה......

יש לי תשובה בשבילך (היא גם הוזכרה בסרט):

ע"פ דו"ח של משרד הבריאות (יש לבצע קצת מניפולציות מתמטיות כדי לחלץ את המספרים, אבל הכל מבוסס וניתן לבדיקה)...

כ- 300 גברים מתאבדים כל שנה בגלל גירושין !!!

300... שמעתם טוב ?!

כל יום, כמעט, מתאבד גבר במדינת ישראל בגלל הטירוף שראיתם בסרט !!!

צטט: שמוליקיפiד 2011-05-29 23:28:56

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-29 23:22:28

צטט: שמוליקיפiד 2011-05-29 23:18:16

צטט: kochy 2011-05-29 23:09:46

זה נכון, יש להצדיע לאבות הנילחמים על זכותם ולתמוך במאבקם.

ובל נישכח שיש צד אחר, אבות המוותרים על זכות זו

אבות שהילד מתקשר ללא הרף כדי לראותו.. ונשים  שמעקשות על

מפגש בין האבא לילד.

אז יש אבות שניפגעים ויש אבות שפוגעים. יש נשים מתנכרות ויש נשים שנלחמות על זכות זו של האבות.

יש גברים מכים, מתנכרים, נעלמים וכו'.

יש נשים שמכות ילדים וכו'.

לא ניתן להכריח הורה להפגש עם ילדיו.

אפשר לחייב אותו לשלם על כך.

אבל מדוע לתת יד לקחת אותם ממני? 

 

כסף זה לא עונש,

כסף אינו תחליף לחום ואהבה שילד צריך!

ובכל זאת לא ניתן להכריח הורה לשמור על קשר עם ילדיו כשאינו רוצה בכך.

זה לחלוטין אינו סימטרי למצב שבו מנתקים ילד מהורה ובמרבית המקרים מהאבא. 

הכסף אינו עונש - זה תשלום על ההוצאות הגבוהות יותר שנגרמות במצב זה.

כפי שכתבת - אין תחליף לאהבה אבל אהבה לא לוקחים בכוח.

לדעתי האישית אסור לתת יד לדבר, ואני מדברת מראות עיניו של הילד,

הוריו התגרשו למה הוא צריך לסבול, במה הוא אשם, הוא אפילו לא בחר להגיע לעולם ועוד מענישים אותו ואומרים לו שאי אפשר להכריח הורה לראות את ילדיו. איפה כאן השיוויון, למה אף אחד לא נלחם על הילדים.

הצלחתי לראות את הסרט. היתה לי פגישה היום עם בני.

פגישות אלו עולות במאמץ ובכאב רב. בן שלא זכיתי לעשות איתו את הבר מיצווה,

כי אימא "קנתה" אותו על ידי מתנה ב$5000. בן שחונך להגיד "אבא" לאב

חורג, ולי לקרוא בשמי, בן שוויתר על לראות אותי פעם לשנה וחצי ופעם לשנה.

בן שמתלוצץ שהמורה שאלה את אמא אם אבא לא "מת" כי אמא לא טרחה

לרשום פרטים עלי בבית ספר, למרות שהמורה מאד מאד מסתייגת מאימרה

זאת! (אולי הוא מעלה את זה שוב ושוב לבחון איפה האמת!). אבל בן שהתקשר

אלי ב12 בצהריים שגמר בחינת בגרות ולא רצה הביתה עד 20:25, וראה איתי

סרט, ואכל, והלך לראות את סבתא בבית חולים, ושיחקנו כדורגל. ובן, שלמרות

הלחץ וההסתה הבלתי פוסקים של אימו, כשהתקשר חבר והוא היה בסרט,

אמר באופן מאד טבעי "עכשיו, אני עם אבא". ואולי מה שעצוב הוא שאחרי

12 שנים של גירושים, אני מרגיש, במדינת ישראל, שזה שהילד שלי התרגל

לזהות אותי כ"אבא" בפני חבריו, הינו הישג עצום ולא מובן מאליו.

ואגיד משהו שאולי לא יערב להרבה אזניים: למדינה שבה יש אפליה מגדרית בולטת,

הנובעת מאינטרסים צרים של מגדר מסויים, פשוט אין זכות קיום, וגם, באופן מאד

טבעי והגיוני, לאחר זמן, אין יכולת קיום, וכדאי שנתעורר מהר.

צטט: BlueEye 2011-05-29 22:53:08

הסרט ממש קורע את הלב

 

ראיתי את זה קורה לחברים טובים שלי - עכשיו אני יודעת שמה שהם עברו "קטן" לעומת מה שהגברים בסרט עברו.

לא מצליחה להבין אמהות ששוכחות בתוך כל הכעס הזה שהילדים שהן שמות בקידמת המאבק הם ילדים ! שצריכים את שני ההורים שלהם, אהובים ולא באמת מבינים איך פתאום הופר האיזון המשפחתי שלהם.

 

 

תיקון "קל":

 

זה לא רק הגברים שראית(ם) בסרט...

 

מתוך כ- 12,000 זוגות שמתגרשים בשנה בערך מחצית מהגברים עוברים את הסיפורים שראיתם...

 

יש אפילו גרועים יותר !

 

צטט: ר ו נ י ת 2011-05-29 23:35:10

לדעתי האישית אסור לתת יד לדבר, ואני מדברת מראות עיניו של הילד,

הוריו התגרשו למה הוא צריך לסבול, במה הוא אשם, הוא אפילו לא בחר להגיע לעולם ועוד מענישים אותו ואומרים לו שאי אפשר להכריח הורה לראות את ילדיו. איפה כאן השיוויון, למה אף אחד לא נלחם על הילדים.

מה את חושבת שיצא מכך שההורה יפגש עם ילד שאינו רוצה לראות?

אני לא אומר שזה מצב טוב, זה מצב רע אך קשה לשנותו.

במקרה הזה צריך להסביר לילד את המצב ולקוות בשבילו שיהיה שינוי בהמשך.