בשורת הסרט היא לא שיש צד אחד שכולו תכלת, והשני - שחור. ברור מאליו שלאף אחד מהמינים אין בלעדיות על שום חולשה, או גדולה, אנושית.

אין גם מקום לתחרות מי סובל יותר רגשית, נשים או גברים, החשוב שהילדים, הם הסובלים ביותר כשעולמם נפרם ומה שהיה כבר לא יהיה.

ואז מתחילים להתמודד עם "הסדרים": הסדרי משמורת והסדרים כלכליים. כאן נכנס החוק לתמונה, ופה היא מתחילה להתעוות, כאשר במקרה הטוב יכולתו של האב לתפקד כהורה תלוייה ברצונה הבלעדי של האם, ואת המזונות הקבועים בחוק ישלם בכל מקרה, גם אם הילדים במשמורת משותפת, או אפילו במשמורתו המלאה, וגם אם גרושתו משתכרת יותר ממנו.

במקרה הגרוע, החוקים והמדיניות הקיימים בתחומים האלה מאפשרים, אפילו מעודדים, להרחיק את האב מילדיו, תוך הפיכתו לפושע המדשדש בשולי החברה, במהירות ובקלות שלא תאמן. עם הפגיעה החמורה והמקוממת הזו בזכויות אדם אלמנטריות - הממוסדת, המאורגנת, השיטתית, אסור להשלים ואסור לשקוט עד שתתוקן.

זה לא סותר הכרה וטיפול גם בעוולות אחרות, אבל לפני הכל צריך להחזיר לילדים את אבותיהם, ולאבות - את ילדיהם.

כי כל ילד זקוק גם לאמא, גם לאבא.

הורים מנכרים הם פושעי מוסר בעיני .

אני כאשה ואמא שעוברת בדיוק את מה שאותה קבוצת גברים עוברת מצרה על כך שלא היה ייצוג גם לנשים ואימהות שעוברות את אותם הדברים.הסרט היה מגמתי. התופעה היא לדעתי לא מגדרית. גם אני מנפגעי המערכת ואוזלת היד בה היא מצטיינת לתת חסות להורה מנכר בחסות החוק ואין לי שום הנחות בגלל שאני אשה.. חבל שהסרט לא ייצג את כל הציבור ההורים המנוכרים.. הורה מנכר הוא פושע שצריך להיות מושלך לכלא בין אם הוא גבר ובין אם היא אישה!!!!

צטט: NBA24353 2011-05-29 23:35:03

צטט: אמיר ניצן 2011-05-29 22:52:35

תודה רבה לך ולכל הנשים המזדהות איתנו . תבורכי על ההזדהות למרות מה שאת עצמך עברת (ואולי עדיין עוברת) בכל הקשור לגירושייך. גם אני, למרות הנחמה פורתא שבסוף הסרט (ראיתי גם כן את הסרט, לידיעת כל מי ששאל אותי מתי אראה אותו) חשתי מזועזע במהלך הסרט ועשיתי הכל עם עצמי כדי שתחושה זו לא תשתלט עליי......... בשביל להתמיד במאבקים כאלו מול רשויות אטומות של דיקטטורה פמיניסטית (המדינה הראויה לכינוי "הישות הפמיניסטית" מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית באמת.....) צריך גוף ונפש עשויים מברזל ואפילו מפלדה. מזעזע אותי לחשוב כמה גברים התמוטטו כלכלית, נפשית ואף גופנית..... בגלל תופעות כמו אלו המתוארות בסרט . נכון, אינני שוכח שיש גם נשים שנפגעו מגירושין או מבעל מתעלל וגם איתן אני בהחלט מזדהה......

 

 

יש לי תשובה בשבילך (היא גם הוזכרה בסרט):

 

ע"פ דו"ח של משרד הבריאות (יש לבצע קצת מניפולציות מתמטיות כדי לחלץ את המספרים, אבל הכל מבוסס וניתן לבדיקה)...

 

כ- 300 גברים מתאבדים כל שנה בגלל גירושין !!!

 

300... שמעתם טוב ?!

 

כל יום, כמעט, מתאבד גבר במדינת ישראל בגלל הטירוף שראיתם בסרט !!!

 

ניב חברי היקר

אתה בן היחידים שיודע קצת יותר

אני חיה ב 5 שנים האחרונות עם בן זוג שנלחם על האבהות שלו 25 שנות ביממה

על כל דקה של נשימה לצד ילדיו

אני שומעת את הכאב והדמעות השקטות שלו 

ובעיקר של הילדים שלהם

כשזוגתו לשעבר עושה כמעט הכל כדי שזה לא יתקיים 

והמוסדות שאמורות להגן על כל אזרחי ישראל שווה בשוה יורקת בפניו

מצד שני אני חייה גם את הצד השני ולא אפרט כאן

אני איתכם במאבק אבל גם במאבק שלי לחיות בכבוד ולכלכל את ילדי בשמחה 

למרות שאבא של הבן שלי לא משלם לבנו מזונות כבר למעלה משנתיים

 ויש סיכוי שבקרוב מאוד אני אשן עם החתולים ברחוב

מעולם אבל מעולם לא מנעתי משניהם להתראות 

הבן שלי הוא לא שק חבטות הוא בא לעולם באהבה

יש לו 2 הורים לשניהם הוא זקוק כמו כל בן תמותה

כן יש נשים גם מסוג אחר ניב 

אבל אף אחד לא מתאבד בגלל סיבה כל שהיא

גברים או נשים מתאבדים מכל סיבה שהיא רק מפני שהם חלשים ולא חזקים מספיק

אתה יודע כמה סיבות לי היו בחיים?

ותחשבו על זה ואל תנופפו בכרזה המטופשת הזו שרק עושה לכם רע ובגדול

צטט: חמניה1 2011-05-30 07:17:09

אני כאשה ואמא שעוברת בדיוק את מה שאותה קבוצת גברים עוברת מצרה על כך שלא היה ייצוג גם לנשים ואימהות שעוברות את אותם הדברים.הסרט היה מגמתי. התופעה היא לדעתי לא מגדרית. גם אני מנפגעי המערכת ואוזלת היד בה היא מצטיינת לתת חסות להורה מנכר בחסות החוק ואין לי שום הנחות בגלל שאני אשה.. חבל שהסרט לא ייצג את כל הציבור ההורים המנוכרים.. הורה מנכר הוא פושע שצריך להיות מושלך לכלא בין אם הוא גבר ובין אם היא אישה!!!!

קודם צר לי על מה שאת עוברת,ובהחלט פסול בעיני כל סוג של אפליה מגדרית, אך כיום לנשים יש ייצוג של 3000 תנועות פמיניסטיות רובן רדיקליות (אותי בכל אופן הן לא מייצגות, ההפך הן עושות לנשים כמוני עוול ונזק )  ואילו לגברים יש מספר מצומצם של תנועות לזכויות הגבר, ואני שואלת אותך:האם פעם הן הפמיניסטיות דאגו לטובת הגבר,לזכויות הגבר?!!!,ההפך הוא הנכון הן דאגו לרמוס את הגבר בכל הזדמנות..  ראית אתמול בסרט "זכות אבות", איך הן הגיבו בסלידה ובשנאה כאשר שאלו אותן על זכות הגבר למשמורת משותפת ..אז לפניי שאת מדברת על אפליה מגדרית תדאגי שאותן תנועות פמיניסטיות יקיאו מתוכן את האפליה המגדרית.

צטט: יונת77 2011-05-30 07:49:45

קודם צר לי על מה שאת עוברת,ובהחלט פסול בעיני כל סוג של אפליה מגדרית, אך כיום לנשים יש ייצוג של 3000 תנועות פמיניסטיות רובן רדיקליות (אותי בכל אופן הן לא מייצגות, ההפך הן עושות לנשים כמוני עוול ונזק )  ואילו לגברים יש מספר מצומצם של תנועות לזכויות הגבר, ואני שואלת אותך:האם פעם הן הפמיניסטיות דאגו לטובת הגבר,לזכויות הגבר?!!!,ההפך הוא הנכון הן דאגו לרמוס את הגבר בכל הזדמנות..  ראית אתמול בסרט "זכות אבות", איך הן הגיבו בסלידה ובשנאה כאשר שאלו אותן על זכות הגבר למשמורת משותפת ..אז לפניי שאת מדברת על אפליה מגדרית תדאגי שאותן תנועות פמיניסטיות יקיאו מתוכן את האפליה המגדרית.

 

 יונת,

מגיע לך גלקסיה של כוכבים ואני נטולה.

ולכן פמניסטיות יקרות, "שוויון" זה לא רק רק איפה שנוח.

צטט: דורון א.פ. 2011-05-29 23:44:43

הצלחתי לראות את הסרט. היתה לי פגישה היום עם בני.

פגישות אלו עולות במאמץ ובכאב רב. בן שלא זכיתי לעשות איתו את הבר מיצווה,

כי אימא "קנתה" אותו על ידי מתנה ב$5000. בן שחונך להגיד "אבא" לאב

חורג, ולי לקרוא בשמי, בן שוויתר על לראות אותי פעם לשנה וחצי ופעם לשנה.

בן שמתלוצץ שהמורה שאלה את אמא אם אבא לא "מת" כי אמא לא טרחה

לרשום פרטים עלי בבית ספר, למרות שהמורה מאד מאד מסתייגת מאימרה

זאת! (אולי הוא מעלה את זה שוב ושוב לבחון איפה האמת!). אבל בן שהתקשר

אלי ב12 בצהריים שגמר בחינת בגרות ולא רצה הביתה עד 20:25, וראה איתי

סרט, ואכל, והלך לראות את סבתא בבית חולים, ושיחקנו כדורגל. ובן, שלמרות

הלחץ וההסתה הבלתי פוסקים של אימו, כשהתקשר חבר והוא היה בסרט,

אמר באופן מאד טבעי "עכשיו, אני עם אבא". ואולי מה שעצוב הוא שאחרי

12 שנים של גירושים, אני מרגיש, במדינת ישראל, שזה שהילד שלי התרגל

לזהות אותי כ"אבא" בפני חבריו, הינו הישג עצום ולא מובן מאליו.

 

ואגיד משהו שאולי לא יערב להרבה אזניים: למדינה שבה יש אפליה מגדרית בולטת,

הנובעת מאינטרסים צרים של מגדר מסויים, פשוט אין זכות קיום, וגם, באופן מאד

טבעי והגיוני, לאחר זמן, אין יכולת קיום, וכדאי שנתעורר מהר.

זהו. ניצחת ( במערכה על זכותך למקומך בחייו ). יש לך אותו for good

ראיתי את הסרט.

מכירה את הקצה של הכאב.

לדעתי הסרט מציב את עצם העובדה שקיימת בעיה

אלא שלא בשיא עוצמתה האמיתי.

בעיני זהו אינו אלא סרט קדימון , ומן הראוי ליוצר "כבד"

להמשיך ולהעמיד את העובדות בפני החברה ,

ללא כחל ושרק וביתר שאת.

חייב להתרחש שינוי.

צטט: אמיר ניצן 2011-05-29 23:10:30

צטט: liorony 2011-05-29 23:05:22

הסרט היה מאוד מגמתי.
לא הוצג עמדת צד שני, לא הוצגו נתונים סטטיסטיים.
במקרה אני מכירה את יקי המוביל של כל המאבק הזה.
אני יודעת שתקופה ארוכה לא ראתה ביתו את אימה. 

 מאוד ניכר בכתבה שהילדה מדקלמת ומדברת מיתוך גרונו של אביה.

לצערי אני מכירה את המתרייה טוב , כך שאנני קונה הכל...

כך שפני הדברים לוטשו יפה מאוד כדי "להרשים" את דעת הקהל ולקחת צד של הגברים "האומללים".
גברים עושים זאת גם לנשים.בסטטיסטיקה של 50 אחוז נשים מנכרות את ילדיהן לעומת 50 אחוז גברים שמנכרים את ילדיהם מאימם.
היו הפרחות של עובדות בכתבה, ואלימות גברית רבה. גם כלפי המערכת.
זכות וטובת ילדים להיות בקשר רציף עם שני הורים.
שינוי חוק הגיל הרך לא ישנה כלום בקונפליקטים ,בשינאה הקיימת בין בני זוג שמתגרש,בניסיון של כל צד להפליל את האחר , בניכור הורי שהורה מתוסכל מתנקם בשיני ומנכר את הילד מפניו כאמצעי הענשה.

שינוי החוק יגרום לגברים לא לשלם מזונות , ומעטים באמת מעוניינים לגדל גידול שווה את ילדם.

הם מתרכזים בקריירה ובקידום המקצועי. מקומות העבודה עדיין "מפלות" גברים לשם קידום ומקומם מובטח יותר מאשר נשים.

כך שהמשוואה לגידול ילדים היא רק אילוזיה למעט כאלה שבאמת ירתמו.

אני מציעה להסתכל בעיין קצת יותר מפוכחת.

 

לגרסאות כמו שאת היית רוצה להציג יש פי 50 יותר ייצוג בתקשורת.

איזה גרסאות לדעתך היא רוצה להציג?

ומה זה בדיוק "ייצוג בתקשורת? 

מה שהיא כותבת זה שצריך לראות את הדברים בצורה ביקורתית, להסתמך על נתונים סטטיסטיים (עובדות ולא "גרסאות" ולשמוע את שני הצדדים. 

צטט: דנהברנר 2011-05-29 23:40:38

לא ראיתי את הסרט. שכחתי. מודה! אבל לא ממש בטוחה שאני צריכה לראותו, כדי לדעת את זוועות הגירושין. בסופו של יום, אני עובדת בכך...מתפרנסת מה... הזה... הסרט הציג צד אחד, אפל ומכוער של הגירושין. ישנם צדדים נוספים, כולם - מכוערים, קשים ובלתי נסבלים. כולם - פוגעים בסוף בילדים. אפשר להתגרש, בטח שאפשר. לעתים, אפילו רצוי. אך למה אי אפשר לעשות זאת בטוב? להתבגר טיפונת? להבין שילד צריך אבא ואמא? וכוונתי - ששני בני הוג יבינו, וגם הוריהם והמחנכים שלהם. מדוע לא ניתן להפסיק להכאיב לילד, לשרוט אותו, לחרוט בו? באמת באמת שניתן להתגרש בדרך של גישור לקראת הסכם גירושין. ניתן לשים את האגו בצד, ואיתו- גם את הפחדים, ולהתחיל דרך חדשה, בה אבא ואמא מסתדרים מספיק, כדי שלילדים לא יה קשה. זה הכל. דנה

דנה,

גם אם הייתי מסכים עם כל מילה שכתבת... עדיין נותרה על כנה השאלה הבסיסית שהיא שורש הבעיה:

הליכי גירושין אינם מתבצעים מתוך "אהבת מרדכי"... הרבה רגשות של כעס וקנאה ונקמה ושאר אנרגיות שליליות מפעפעים בליבות המעורבים וזה היה תפקידו של החוק לעצור אותם בעת כעסם ולמנוע את פעולותיהם.

אל לך לצפות ש"יתבגרו" ו"יבינו" ו"יניחו את האגו בצד"... מעט הם המלאכים שמסוגלים להשתלט על רגשותיהם במצב כזה ולפעול נכון (גישור, למשל...).

זה תפקידו של החוק... להציב גבולות !!!