צטט: z.r 2011-06-01 06:52:21
את יוצאת מנקודת הנחה כי "כולנו מבקשים לאהוב ולהיות נאהבים.."
אבל את יודעת כי למשפט הזה יש פירושים רבים ומרווח עצום, ממש כמו הרווח בין הגבר לחולצה...
תלוי אם הוא עושה כושר או לא...
לעניות דעתי הבלתי קובעת, בעולם מוחצן שכזה, החשיבות הראשונית היא לדעת לאהוב את עצמנו,
לקבל אותנו במורבות הפשוטה של החיים. כי בעולם דיגיטלי, חצי וירטואלי,
קצת שכחנו לדעת אותנו, כל אחד את עצמו.
ומי שלא נוגע בעצמו, בנפש וברוח, קשה לו מאוד לאהוב אחרים.
יש ספר נפלא "אלוהי הדברים הקטנים" ובו, הסופרת, כותבת גם,
על הפשטות. באופן אישי אני לא מתחבר ל"לתחכום המודרני"
אולי כי אני מאותגר מבחינה טכנית ובעל פוביה מיותר מדי כפתורים
ואיזה טמבל שנותן לי הוראות הפעלה...."התוכנית אינה מגיבה, נסה מאוחר יותר".
לחיי הפשטות, ניחוח החיים, מעבר למסך ולעכבר התקוע (אצלי לפחות)
נ.ב דרוש טכנאי מחשבים, המבין את נפש הגולם....
או כן, אתה מזכיר לי את עצמי בתחילת דרכי בעולם הגלמים, אמממ סליחה...המחשבים והאינטרנט בררררררר, טוב זה היה מזמן, ומאז שגיליתי את נפלאותיו ולמדתי להשתמש ולהבין "ללב" הגולם והייתרונות הגדולים שהוא מעניק לי, אני לא יכולה אפילו לדמיין את העולם בלעדיו, כל כך הרבה ידע שזורם בו על כל נושא שאני מסוקרנת לגביו, תהליכי עבודה השתפרו פלאים, הרבה אנשים ניכסתי לחיי בזכות הוויירטואליה, קשרים שתורגמו לחברות ממשית ואמיתית, גם קשרי אהבה וזוגיות יפים ביניהם, אנשים, גברים ונשים ,שלא היה סיכוי שאכיר אותם בשום צורה אחרת.
ועניין אותה אהבה עצמית שאתה מדבר עליה היא כל כך בסיסית בעיני ,אני יכולה להרגיש אנרגייה היוצאת מאדם גם בעמידה סתמית לידו באמצע רחוב, במונית, בסופר, בכל מקום,וכאן בקהילה דרך התגובות השונות, הבלוגים, הפוסטים, אני חשה אותם דרך הגוף שלי, אותם אנשים אשר אינם מקבלים את עצמם, אינם אוהבים את עצמם, הם נרגנים, הם כעוסים, לא מרוצים, לא נינוחים, אין בהם שלוות נפש, לא פעם אני מתרחקת מאנשים כאלה בגלל הרגישות הזו שלי , ובכל זאת אהבה בעיני פנים רבות לה ,אהבה עצמית אינה סותרת את כמיהתנו לאהוב ולהיות נאהבים על ידי בן או בת זוג, אב, אם, ילדנו , חברינו, כל צורך מגיע בעיני ממקום אחר, כל אהבה שונה מרעותה ובמהותה.
/null/text_64k_1#