ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית לוחמה קיברנטית במכון למחקרי ביטחון לאומי, הציע בכנס באוניברסיטת תל אביב בהשתתפות ראש הממשלה, להכניס את מניעת נזקי הסייבר לתוך מסגרת הגשת תכניות בניה ולתת לרשות לאבטחת מידע בשב"כ הרשאה להסמיך מומחים, שיגישו תזכירים לוועדות הבניה ולוועדות לרישוי עסקים.

עברו כנראה מעט מדי  מים בירדן מאז שבצה"ל "האשימו " את הטכנולוגיה

 בכשלונות צבאיים במהלך מלחמת לבנון השנייה ב 2006 . כתבתי על כך בזמנו את המאמר "האם הטכנולוגיה "אשמה" בכשלון המלחמה בלבנון?

היום הלחצים על הקידמה הטכנולוגית באים מכיוון מלחמת הסייבר, המלחמה האלקטרונית שכולם כנראה רואים בה את שדה הקרב החמישי לאחר המים, האויר, היבשה והחלל וחלק רואים בה גם פוטנציאל לפרל הרבור דיגיטלי. על הנושאים האלו ורבים אחרים דיברו בכנס הסייבר שנערך באוניברסיטת תל אביב ונפתח בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

נתניהו: "ישראל חייבת להיות מעצמת סייבר"

 כשנה וחצי לפני מלחמת לבנון השניה במהלך יום עיון דומה על ביטחון וטכנולוגיה 

באוניברסיטת תל אביב, שאלתי את סגן הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, מתי אוכל לשלוח דואר אלקטרוני לקציני הצבא. הוא שאל אם אני רוצה את כתובת הדוא"ל הפרטית שלו בבית.

הסברתי לו כי לדוא"ל יש חלק בהטמעת טכנולוגיה וניתן למצוא פתרונות לחשש מפני פגיעה באבטחת מידע. הכוחות האמריקניים בעיראק נהנים ממחשבים אישיים עם חיבור לדואר אלקטרוני, המאפשר לכל חייל ומפקד להעביר את הערותיהם ולקחיהם באופן בלתי אמצעי לכל חלקי הצבא ובכך לקצר את זמני ההטמעה ולשפר את המערכות.

חשבתי אז שצה"ל ללא דוא"ל אינו יכול להטמיע במהירות המתאימה ובאיכויות הרצויות את "צבא היבשה הדיגיטלי"כמו גם מערכות טכנולוגיות אחרות, וזה עלול לפגוע גם ברבדים אחרים של הדיון הצה"לי. הטכנולוגיה העכשווית של המלחמה הקיברנטית כבר מגיעה לרמת המחלקה ובעתיד הקרוב גם לחייל הבודד.

היום צה"ל מתלבט פעם נוספת בנושא בגלל איומי המלחמה האלקטרונית. לסייבר יש משמעויות שליליות אמר ויליאם ביר מומחה למלחמת סייבר ב PWC . במחקר שהחברה עומדת לפרסם בקרוב יש סימנים מדאיגים המראים על נטיה לעצירה טכנולוגית כתוצאה מהפחד מפני איומים לא נודעים.

ד"ר נמרוד קוזולובסקי מאוניברסיטת תל אביב ויועץ לממשלת הודו חושב שהתרחישים האפוקליפטיים הם מוגזמים, לעומתו הסופר היהודי בן לאם ישראלית גיא פיליפ גולדשטיין שכתב את הספר "בבל שעת אפס",  מאמין בכח ההרס של מלחמת הסייבר.

  אין כח, משטר או ארגון  שיכולים לעמוד לאורך זמן בפני שיפורים וקידמה טכנולוגית ולכן עדיף להשקיע מחשבה ואמצעים בקידום הטכנולוגיה וביצירת התנאים להסדרת השימוש בה.

מי שינסה לכפות כללים בירוקרטיים למניעת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ימצא את עצמו מפגר בנושאים חיוניים ומסכן את הבטחון והרווחה של תושבי המדינה. מכאן הקריאה לשיתוף פעולה בבית ובחוץ בנושאי מלחמת הסייבר ופשיעה והונאה באמצעות הסייבר.

לא אהבתי את הצעתו של ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית לוחמה קיברנטית במכון למחקרי ביטחון לאומי, שהציע להכניס את מניעת נזקי הסייבר לתוך מסגרת הגשת תכניות בניה לוועדות השונות ולתוך תקנות רישוי עסקים, כאשר השב"כ נותן הסמכה למומחים שיכינו תזכירים קיברנטיים למגישי תכניות בניה או למבקשים רישוי לעסקים. לזה לא קוראים ממשל זמין.

מה זה ממשל זמין? זה בעיקר קשור לשקיפות פעולות הממשלה כלפי הציבור ולבירוקרטיה הממשלתית. אז מה אנחנו צריכים לעשות כשהפורום הכלכלי העולמי פירסם לפני כמה חודשים את מדד התחרות הגלובלי שלו ולפי המדד הזה אנחנו בולטים לרעה .

במדד השקיפות הממשלתית , אנחנו במקום ה 90 בעולם מתוך 134 מדינות ובמדד הבירוקרטיה אנחנו  במקום ה 104 בעולם. במדד הזה  נמדד זמן ההקמה הממוצע של עסק חדש. כך למשל בשביל לבנות מחסן בישראל לוקח 270 יום בממוצע , בעוד שבארה"ב זה לוקח 70 יום בלבד.

אז מה יהיה מקומנו במדד התחרות  אם גם השב"כ יהיה מעורב באישור תכניות בניה. 

בכנס המכובד שכחו כי אין הבדל גדול בין נזקי מלחמת הסייבר לבין נזקים מאסונות  טבע למערכות הדיגיטליות. ההבדל הגדול הוא שבעוד שבמלחמת סייבר אפשר למנוע נזקים, הרי שאסונות טבע יכולים לגרום לחורבן ובכדי למנוע אותם יש להשקיע בתשתיות ובפתרונות זמן רב מראש.

ראש הממשלה אמר בכינוס כי אין בעיה של כסף במלחמת הסייבר, אבל במניעת נזקי תשתיות , שעלותם  עלולה להיות עשרות מונים גבוהה יותר, אין רואים שיפורים משמעותיים.הוועדה שהקים ראש הממשלה למלחמת הסייבר חייבת לעבוד בתיאום עם "רשות החירום הלאומית " רח"ל הפועלת במסגרת משרד הביטחון. בכנס באוניברסיטת תל אביב לא שמעתי את השם רח"ל. האם זה היה במקרה? שיתוף פעולה מתחיל בבית  .

ברעידת האדמה ביפן שרדו רשתות האינטרנט והסיבים האופטיים ואילו הרשתות הסלולריות קרסו . התקשורת לאזורי האסון מבוססת על רשתות האינטרנט ותוכנות כמו סקייפ או קול ווידאו על גבי רשתות האינטרנט -VOIP. ביפן גם לטלפונים הציבוריים יש תפקיד חשוב בתקשורת בזמן חירום ואילו בישראל משרד התקשורת איפשר לחברת בזק לחסל את הטלפונים הציבוריים.

רעידת האדמה שפקדה את יפן מזכירה לנו פעם נוספת כי קווי התקשורת ובעיקר אלו הסלולריים נפגעים ראשונים . אסון טבע כמו גם רעידת אדמה וצונמי מחייבים פינוי והצלה מהירים. נפילת קווי התקשורת מונעת תיאום בין צוותי ההצלה ועלולה לגרום לנפגעים רבים שבמקרה של תיאום ושליטה היו ניצולים. ראינו את זה באופן הקיצוני ביותר ברעידת האדמה שהתרחשה  בהאיטי אך גם ברעידת האדמה בצ'ילי , כאשר קווי התקשורת קרסו וגם לצוותי הטלויזיה הזריזים ביותר לקח ימים על מנת להעביר לעולם את גודל האסון.

רשות החירום הלאומית שהוקמה אצלנו לאחר מלחמת לבנון 2 מטפלת בנושאים רבים הקשורים למצבי חירום ואולם טרם החלה ליישם בשטח רשת חירום לאומית שבה משולבות רשתות התקשורת  הלאומיות והאזרחיות , כפי שנעשה זה מכבר בארה"ב. באתר של רשות החירום הלאומית (רח"ל)  המנחה להערכות לרעידות אדמה אין פרק לנושאי תאימות ושרידות של רשתות התקשורת וה IT ומשרד התקשורת לא פירסם הנחיות מחיבות לחברות התקשורת הישראליות.

גם נפילות רשת כמו שחווינו לאחרונה בסלקום ובבזק לא נחקרו כראוי על ידי הרשויות, הממצאים לא פורסמו בציבור ולא הופקו הלקחים המתאימים. ביפן ובמדינות אחרות השאירו טלפונים ציבוריים המופעלים על  רשת האינטרנט לשימוש במצבי חירום. ראינו את זה באסון בניו זילנד ובאסון האחרון ביפן. אצלנו איפשר משרד התקשורת לחברת בזק לחסל את הטלפונים הציבוריים , אמצעי חיוני ביותר בזמני חירום.

באסון ביפן מדברים באינטרנט ובטלפונים ציבוריים . בישראל כמעט וחיסלו את הטלפונים הציבוריים.

האמריקאים נערכים במגוון דרכים להקמת רשת חירום לאומית ויצירת תאימות בין גורמי התקשורת במצבי חירום. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים , זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002.

וועדת ראש הממשלה למלחמת הסייבר צריכה להיות מתואמת עם רשות החירום הלאומית. לא צריך לחכות למסקנות וועדות החקירה השונות על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית מערכות תיאום, גיבוי, בקרה, המשכיות  ושליטה במצבי שלום או חירום. כדאי ואפשר ללמוד גם מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר. מדינת ישראל צריכה לעשות שיעורי בית ועל משרד ראש הממשלה, משרד  הביטחון והתקשורת לשתף פעולה בנושא ולהוציא הנחיות בהתאם ומיד.