גם אני באופן אישי, חושבת שחשוב לשים לב לעד כמה אנו מתגפפים בפומבי,
ולשים לעצמנו גבול!!
יחד עם זאת,
זוכרת שבת אחת,
ברחובות ירושלים העתיקה, לפני שנתיים,
שהתגפפתי ללא יכולת שליטה (טוב לא נגזים...)
התנשקתי בלהט, שוב ושוב לאורך כל המסלול,
התבודדתי איתו ולא סמוך לקבוצה,
אבל,
ראו.
אז כדאי שלא אתחסד!
אני חייבת לציין שלא ממש ראיתי אף אחד ממטר.
הייתי עיוורת לאור היום, הוא היה ה שמש, הירח, הכוכבים, והאויר גם יחד.
וכך התהלכנו לנו.
מאוהבים עד ראש הגג.
(לימים גילינו תגובות כאלו: הנשים: גועל נפש! הגברים: הלוואי עלי.
וההיפך)
טוב? לא טוב?
מה זה משנה?
זה קרה,
ועם כל הפליאה, זו היתה אני.
לא הייתי מאמינה על עצמי אבל, עובדה שקרה.
מה שאני רוצה להגיד זה,
שיש דיונים שכולנו יכולים לענות עליהם עפ מה שהכרנו בנו עד היום,
אבל ,
מכיוון שכולנו בני אדם,
ויש עדיין סיטואיות שלא הכרנו, וחווינו,
יש עדיין התנהגויות שאנו לא יודעים שאנחנו יכולים לנהוג בהן אחרת.
לא נוכל לנבא התנהגויות עתידיות,
אנו יכולים רק לענות על סמך התנסויות העבר,
אבל, עבר והווה אינם מספיקים לנו ואינם מספקים לנו מספיק מידע ובטח שלא בטחונות לגבי התנהגותינו העתידית.
בכל אופן,
לי לא! (לא בנושא התגפפויות בכל אופן, )
אבל זו אני!
יאללה ביי
לידר
/null/text_64k_1#