צטט: תל אביבי שפוי 2011-06-10 20:23:48
כנראה שאין תשובה אחת שמתאימה לכל המקרים.
מה שאני ראיתי אצלך זה מישהו ששם על השולחן פרטים אישיים
וחלקם גם כאובים מחייו.
אצלי התעוררה אמפטיה לדברים שקראתי ועם זאת גם התרשמתי
מאדם כנה שישמח לקבל עצה טובה.
לא כל אחד ואחת בנויים לזה, אצלך זה עובד לא רע בכלל,
שבת שלום.
תודה, לא לחלוטין מסכים איתך.
בקשר לילד, אכן קיבלתי תמיכה ועצות שוות ביותר
(רובם בפרטי, אבל כתוצאה מדיונים).
לגבי דברים אחרים, המסקנה שלי היא שהיה כדאי
לי יותר לשתוק :-) לא כולם מקבלים, כמוך, דברים
בראיה החיובית, וגם לא מאשים את השופטים.
לפני כ15 שנים אכלתי ארוחת בוקר בבית מלון באנגליה.
לידינו ישב אדם זר ששאל אותנו מי אנחנו, מה אנחנו עושים,
וכולי. הוא היה ישראלי שלא הכרנו. אחרי שהלך, אשה חכמה
שישבה אז איתי לשולחן והיתה במקרה גם נשואה לי אמרה
לי "תראה דורון, מה אתה יודע עליו? והוא יודע עליך המון".
כשחשבתי על השיחה הגעתי למסקנה שחשפתי יותר מדי,
כי זה הנטיה שלי, וגם שהנ"ל כנראה בן אדם שהסתבך עם
החוק... אולי לא למדתי מאז הרבה :-)
/null/text_64k_1#