צטט: D-Fens 2011-06-12 00:36:58
ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות החצוצרה אומרת, שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית...בסוף כולן חוזרות הביתה, יקח שנה יקח עשרים, האשה "המועצמת" של האלף השלישי רוצה שוב ללבוש סינר, ובקול ענות חלושה אולי מודה פה ושם שהמהפכה נכשלה וכולם הפסידו במשחק והשוויון הפך למפח נפש והבדידות יוצאת מהארון ומהכוחניות וההתנשאות הנשית שהיו בעוכריה לא נותר דבר, ואז יוצאים הגברים המפוחדים עד אימה מהביבים והמחילות שבהם הסתתרו זה כעשור פוקחים עיניים כלא מאמינים ואומרים אחד לשני בשעה טובה אחי זה נגמר. וכיתתו חרבותיהם לאתים ולא ידעו עוד מלחמה....
תראה d
אם תבחן היטב , אפילו כאן בתגובות, תגלה מה יש מתחת לכל אישה מועצמת/עוצמתית...וכו'
זה לא שהמהפיכה נכשלה, היו בה דברים טובים, כשפתחה אפשרויות....
הגברים המבוהלים, לא היו צריכים להסתתר....אלא להשאר ולהלחם על הנשים (נשים אוהבות שגברים נלחמים עליהן...yyy, אני עוד עלולה לחטוף:))))
צריך רק למצוא את האיזון...הוא זה שהתפקשש
אני אוהבת כשגבר פותח לי את הדלת, ונותן לי להכנס לפניו
אני אוהבת שהוא מביא פרחים כשהוא מגיע
אז...אני גם רוצה שישאיר לי אפשרות, להשען עליו כשאני מתעייפת....
ובפרק ב'...רק אמון שייבנה לאט לאט...יוכל לגרום לי להעביר סמכויות...
מלחמה? ....
make love not war
אמרו כבר לפני ...
/null/text_64k_1#