בכוונה  לא כתבתי מה אני מביאה למערכת...

שלא ייראה כשיווק

אבל, חייבת להיות הדדיות

לדעתי אישה שמבשלת,מכבסת ואופה היא לא בהכרח אישה קטנה.

אני באופן אישי מאוד אוהבת לבשל וזה עדיין לא הופך אותי לאישה הקטנה.

שאר המטלות הייתי מוותרת בכיף אבל אין מי שיעשה אותם כרגע במקומי.

אני מאמינה שבמערכת יחסים טובה קיימת הדדיות.

המוביל הוא לא כל הזמן מוביל והמובל לא כל הזמן מובל.

במטלות שהגבר חזק בהם האישה תהיה מובלת ובמטלות שהאישה חזקה בהן הגבר יהיה זה שמובל.

צטט: D-Fens 2011-06-12 00:39:56

ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות החצוצרה אומרת, שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית...בסוף כולן חוזרות הביתה, זה  יקח שנה אולי עוד עשרים, האשה "המועצמת" של האלף השלישי רוצה שוב ללבוש סינר, ובקול ענות חלושה אולי מודה פה ושם שהמהפכה נכשלה וכולם הפסידו במשחק והשוויון הפך למפח נפש והבדידות יוצאת מהארון ומהכוחניות וההתנשאות הנשית שהיו בעוכריה לא נותר דבר,  ואז יוצאים הגברים המפוחדים עד אימה מהביבים והמחילות שבהם הסתתרו זה כעשור פוקחים עיניים כלא מאמינים ואומרים אחד לשני בשעה טובה אחי זה נגמר. וכיתתו חרבותיהם לאתים ולא ידעו עוד מלחמה....

 

 

 

 

 

זה בערך כמו להגיד ששחורי העור מאפריקה ירצו לחזור לעבדות.....

 

לא צריך להסחף , לא כל חלום ריגעי באספמיה מוביל לשינוי מהפכה.

אבל כן, אשמח שייגמרו המלחמות ונשים וגברים יהיו שווים כבני אדם,

בזכויותיהם.....וחובותיהם!

הדיון הזה נולד אחרי שיחה עם חברתי המהממת ל. שמכירה כל תו ותו בנפשי ובמחשבתי.

(מצפים לי 10 ימים לא קלים....היא נוסעת לדמנהור באיטליה בפעם השנייה.....,תקראו על דמנהור

 מרתק )http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/605/242.html

בקיצור , אנחנו דנות המון בבלבול הזה שיש בין גברים ונשים, על המקום הנוראי שנמצאים בו כרגע הגברים,

ובזה גם הנשים.

המהפכה הפמניסטית היא בעלת השגים רבים שאין לזלזל בהם.

יחד עם זאת המהפכה הפמניסטית מעצם היותה מהפכה , לוקחת את האנשים ומטשטשת

את האיכויות הטבעיות של כל מיגדר.

שינוי חברתי תרבותי וההסתגלות אליו הוא לא עניין של מה בכך, ולוקח המון זמן עד שאנשים

מפנימים ומתיישבים נכון בתוך המהפכה.....ועד אז ממשיך הערפל.

אני עוד לא ראיתי שום קבוצה ששמטו לה את ה"פריבילגיות" הבלעדיות והם עמדו ומחאו כפיים.

ואני נוכחת פה בהמון מלחמות מגדריות, ותמיד תמיד אבן הבוחן שלי זה לא אני וחיי,

אלא חיי בני וביתי בתוך השינוי הזה, וטובתם כבני אדם בעיקר.

גם... לפעמים...

ואז אני מוצאת את עצמי נואמת לצעירה שעכשיו התחתנה - שלא תעיז לוותר על עצמאות כלכלית ויכולת ההשתכרות העצמאית שלה כי אף פעם אי אפשר לדעת איך נישואין נגמרים.

חלום נחמד, אבל כבר מזמן אין לנו את הפריווילגיה...

צטט: אקס-פוזיציה 2011-06-11 18:54:34

צטט: עדנושה 2011-06-11 18:42:03

ולמען ההגינות והאיזון.....

תחשבו איך היה מתקבל דיון של גבר

שהיה מעז לכתוב להיות הגבר הגדול....

בלי מלח היו אוכלים אותו......

 

אפשר למען ההגינות והאיזון להיות "הגבר הקטן"?

 

למען ההגינות אפשר להיות כל מה שרוצים

רק שאיך שהוא "גבר" ו "קטן" - זה שילוב לא סקסי...

'צטערת....

צטט: Jes_ie 2011-06-11 11:26:54

אף פעם. אני רוצה בן זוג לאהוב ולכבד. איני "האישה הקטנה" של אף אחד ובהחלט עצמאית מכל הבחינות גם כלכלית תודה רבה. וחוצמזה שאני לא מאמינה לך...:)

 

השאלה היא מי המאושרת באמת? זו הקטנה, זו הדעתנית או זו השתלטנית. חוץ מזה, לא חייבת להיות אשה קטנה של אף אחד, אשה קטנה ותו לא.

יש אשה קטנה וחכמה ויש אשה שתלטנית וטפשה.

 

בשלב הזה של החיים ובאווירה הסובבת - צריך למצוא את הפרטנר המתאים בכדי להביע את הכמיהה האנושית שהבעת... בכל קונטקסט אחר (ראי את מגוון התגובות שקיבלת פה) - הצהרה שכזאת עשוייה להוליך למקומות שבכלל לא התכוונת אליהם (אני חושבת).

גם לי בא לפעמים להיעזר ולהיות ב"חופשה" מהראש הגדול והעומס המצטבר של החיים, וכמו שכתב הבודד - זהו צורך אנושי מובן ולגמרי לא מיגדרי... לא אשה קטנה ולא גבר קטן, אלא מקום בטוח שבו נוכל להרפות את שרירי הבגרות ולהיות ילדים מנוחמים, חסרי אחריות ואהובים...

ואני מחפש אישה כזאת.

אופססססססססססס, תיקון טעות - מצאתי.

צטט: הנסיך הקטן. 2011-06-12 00:50:59

צטט: D-Fens 2011-06-12 00:36:58

 

 

ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות החצוצרה אומרת, שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית...בסוף כולן חוזרות הביתה, יקח שנה יקח עשרים, האשה "המועצמת" של האלף השלישי רוצה שוב ללבוש סינר, ובקול ענות חלושה אולי מודה פה ושם שהמהפכה נכשלה וכולם הפסידו במשחק והשוויון הפך למפח נפש והבדידות יוצאת מהארון ומהכוחניות וההתנשאות הנשית שהיו בעוכריה לא נותר דבר,  ואז יוצאים הגברים המפוחדים עד אימה מהביבים והמחילות שבהם הסתתרו זה כעשור פוקחים עיניים כלא מאמינים ואומרים אחד לשני בשעה טובה אחי זה נגמר. וכיתתו חרבותיהם לאתים ולא ידעו עוד מלחמה....

 

 

 

תראה d

 

אם תבחן היטב , אפילו כאן בתגובות, תגלה מה יש מתחת לכל אישה מועצמת/עוצמתית...וכו'

זה לא שהמהפיכה נכשלה, היו בה דברים טובים, כשפתחה אפשרויות....

הגברים המבוהלים, לא היו צריכים להסתתר....אלא להשאר ולהלחם על הנשים (נשים אוהבות שגברים נלחמים עליהן...yyy, אני עוד עלולה לחטוף:))))

צריך רק למצוא את האיזון...הוא זה שהתפקשש

אני אוהבת כשגבר פותח לי את הדלת, ונותן לי להכנס לפניו

אני אוהבת שהוא מביא פרחים כשהוא מגיע

אז...אני גם רוצה שישאיר לי אפשרות, להשען עליו כשאני מתעייפת....

ובפרק ב'...רק אמון שייבנה לאט לאט...יוכל לגרום לי להעביר סמכויות...

מלחמה? ....

make love not war

אמרו כבר לפני ...

הגברים המבוהלים עשו בדיוק מה שעושה הצד שהובס: בורח לכל הרוחות ומשאיר את הנעליים מאחור. ההתקפה הפמניסטית של שני העשורים האחרונים היתה בראש וראשונה על מנת להחלישם (בהתחשב בכך שאי השוויון נבע לרוב ממוקדי הכוח שהיו נתונים בידי הגברים: חיי המשפחה, התעסוקה, הפוליטיקה, מוסדות ציבור וכן הלאה). בהמשך, כאשר הושגו תוצאות מרשימות המשיכו הנשים לדכא את המין הגברי ולעשות בו ווידוי הריגה. כאן חל מהפך ומכאן ואילך התחילה מנוסת המוני גברים מגל הצונמי הפמניסטי. או אז התעשטו הנשים והבינו כי לחצו על הבלון קצת יותר מידי ואז בום טרח מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון נקרע. לקח לי די הרבה זמן להבין את התהליך הזה שכן בתחילה סברתי שרק אני חש את השינוי העצום שחל באשה הישראלית וביחסי הכוחות בתקופת העדרותי עד אשר הסתבר לי כי תחושותי אמנם נכונות. ואסיים בהערה אישית: אשה בעלת כוחניות והתנשאות מגדרית מוחצנת לא עושה לי את זה, ואין לזה קשר אם היא מנכלית חברת הי טק או גננת. לצערי הכרתי רבות כאלו בזמן האחרון.