צטט: תמיד מחוייכת 2011-06-13 20:47:26
הפייסבוק מתיש ובלתי מובן.
פתחתי קבוצה ועייפתי.
פתחתי היום דף אוהדים בעידודה של חברה מבינת הפייס ו...ימים יגידו.
הכל מתערבב שם, אבא שלי, חברות ותלמידים שלי, יש לי חברים מגילאי 12-75 הזוי ומטורף.
לא נעים לי שם, מנוכר לי וקר לי...
כאן חמים ומחבק 

(מתחנפת מהיום עד המפגש כי מתכננת על מיליון חיבוקים).
לפעמים מטלטל ( בועטים האנשים, בועטים), נו, תחושת משפחה גדולה ואט אט אני מתמכרת.
כאן אני מרשה לעצמי לכתוב כמעט ללא עכבות וברגע שזה יקרה...פחחח, הלך עליכם.
הכוכבים נחמדים, מחלקת ברוחב לב עד שמבינה שאופס...נגמר המלאי.
לא הייתי בתקופת האדומים,שמעתי. ולא, לא, לא אוהבת אותם, גם כמורה לא כתבתי באדום.
מאיים ואלים בעיניי. יש לך מה להעיר? תכתוב.
זה היופי כאן, ההבעה הבלתי נגמרת, מיליםםם.
איזה כיף לקרוא את התגובות, לרוב אני מתגלגלת מצחוק ...
/null/text_64k_1#