היתה לי שיחה עמוקה לפני זמן מה, עם מישהו שלומד איתי קבלה.
סיפרתי לו על אהבה שהיתה ....על הצד השני...והוא בנוןשלאנטיות אמר...
לא היתה כאן אהבה אמיתית...
לא יודעת מה לומר...הלב שלי התכווץ...ויותר לא רציתי לחשוב על זה.
אני מנסה לא לשבור את הראש...ללכת עם הלב, אם זה טוב וגורם להרגשה טובה, וגורם לי לרצות להיות איתו.
זה טוב.
אני כבר לא יודעת אם אני רוצה לפרש ולנתח...כי ממילא זה לא מועיל. ולא יעיל...כשנתתי לדברים לזרום...היה משהו כייפי..
צריך שיתקיימו כמה דברים שנרצה להיות ביחד.
אני רואה חברות מתמודדות עם בעיות בזוגיות....
אחת מהן שאלה אותי השבוע , "לא נשבר לך ..מהגברים ? "
ואני בפליאה ....
ממה בדיוק יישבר לי...קודם שיהיה זה שיסכים לי ...
טוב, נסחפתי....מה שאלת ?:))
/null/text_64k_1#