כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    יהדות

    ~* אין להעלות תוכן שאינו שייך במישרין לנושא בו הקהילה עוסקת. ~*אין לעקוף זאת ע"י "התאמת" תוכן הדיון (בעזרת כותרת, מס' שורות, ציטוט וכו') ~* נושאים פוליטיים - יעלו אך ורק בקהילת אקטואליה! ~* יוצאים מהכלל הם דיונים הקשורים למשל בהחלטת ממשלה לגבי תחום מסויים  בו עוסקת הקהילה במיישרין. ( בקהילת יהדות רק בנושאי דת! ).

    חברה וקהילה

    פורום

    פרשת השבוע

    זה המקום לפרסם פרשנות על פרשת השבוע בתורה ועל הקרנות ממנה לימינו אנו.

    חברים בקהילה (1357)

    נעם דימנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yang9600
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ורדית..
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.A
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יבגניה בוזגלו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוהידן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז מוסטנג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מרד אבשלום בדוד המלך (הסיפור מנצח את העובדות)

    21/6/11 17:52
    3
    דרג את התוכן:
    2011-07-01 10:57:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ אבשלום, דוד, שלמה המלך, מרד, מרד אבשלום, אחיתופל, חושי, מלכות דוד ]

    מאמר המתאר את דמותו של אבשלום באופן שונה לגמרי מהמקובל, כולו מבוסס על עובדות המופיעות בתנ"ך.

     

     דמותו של אבשלום מצליחה לזהור ולבלוט בתנ"ך וסיפורו עדין מרגש עד ימנו שכן הוא סיפור טרגי-רומנטי על הרגשות הפראים והטבעים שבלב האדם - הבן הרוצה לרשת את אביו.

    אולם עצם רצון הדנים בסיפור, הפרשנים והמספרים המאוחרים, להגיע ללב שומעהם ( הדתים והחילונים) הודגשו המוטיבים הסיפורים ההירואים, והושמטו העובדות הקטנות שאולי מפריעות לעלילה.

    זה התחיל במספר הסיפור בתקופתו של אבשלום, ובפרשנויות החכמים לאורך הדורות ובכל מורה ומחנך המעוניין לדוש בסיפור. לכל אחד היה אנטרס מובהק להציג להציג את את הסיפור מנקודת מבט שונה ומגוונת  - מהרגש הקדושה האופף את בית דוד ועד הרגש אהבה בין אבשלום לנשים דרך המשורר השר את שירו של אבשלום.

    לא מצאתי ולא אחד המעוניין לספר את סיפורו האמיתי של אבשלום - סיפור של עובדות קשות ומרות הכתובות שחור על גבי לבן בספר שמואל ובספר דברי הימים.

     

    הטעויות הגדולות ביותר לגבי דמותו של אבשלום הן :

    - אבשלום איננו דמות הנסיך הנהנתן וגנדרן - הוא בכלל נזיר, דמות עצובה ומרירה.

    - אבשלום איננו השקרן - הוא בכלל יורש העצר הפעיל בארמון ועובד בתור שופט בעם וקיבל את ההטבות והסממנים למעמדו מאביו.

    - מרידת אבשלום לא הייתה ניסיון למרד עקוב מדם או רצח אב - מרידת אבשלום התחילה כמהפכה  האמורה להיות ללא שפיכות דמים, בשנתו האחרונה של דוד כשהוא חולה. מה שהתרחש עם אדוניה ושלמה החל בדיוק כמו מהלכו של אבשלום.

     

    על כך ינסה לדון מאמר זה שבעיקרו בא לנתח את כל מהלכי פרשת אבשלום מתחילתה בהכתרת דוד בחברון ועד אחריתה - כשנכדו של אבשלום מוכתר כמלך בירושלים.

     

     

    תחילתו וסופו של אבשלום בחברון

    תחילתו של הסיפור הוא בחברון בה נולד אבשלום בדיוק בשנה הראשונה למלכותו של דוד, אחרי שהוא נושא את מעכה בת מלך גשור כנישואים מדינים ראשונים.

    סופו של הסיפור הוא במרד הפורץ בחברון כשאבשלום בגיל ארבעים שנה (תוך שנה, אדוניה ימרוד, נתן ימליך את שלמה ודוד ימות).וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהוָה בְּחֶבְרוֹן. שמואל ב פרק טו פסוק ז'.  (עוד נחזור ונלבן את תארוך פרוץ המרד) 

     

    ההתפכחות מחיי הנסיכות

    אבשלום עובר לירושלים בגיל שבע, ומתבגר עם בני דוד כנסיך לכל דבר. אי שם בתהליך התבגרותו השקט מרחשת שערוריה בארמון - פרשת אוריה החיתי ובת שבע. נתן הנביא מוכיח את דוד בארמון.

    לפחות אחד מהבנים מבין שאין החוק חל על המלך וזה אמנון הבכור. מחשבתו, שלקיחת אישה בכח הינו מעשה עליו המלך לא יתן דין. אמנון הוא יורש העצר.

    לאבשלום אחות יפיפיה בשם תמר בה חושק אמנון. למרות היותה אחות למחצה, ולמרות היותה נסיכה אמנון אונס אותה, יתר על כן מגרש אותה מביתו לעיני כולם ובבוז ומתוך ידיעה שכולם יראו שנאנסה.

    אמנון לא מתרגש - הוא המלך הבא.

    אבשלום אחיה סופג את האסון וממתין שנתיים שיעשה צדק. דוד מעלים עין ממעשה אמנון וכנראה שאמנון האהוב לא יענש ואולי עוד מלך אנס ימלוך בירושלים. כך לומד אבשלום כי אין צדק בירושלים והמלך הבא יכול להיות אנס אחותו.

    המרירות גוברת!  מעמדו, אחוזתו  חיו היפים (לא היה בו שום מום) אינם שווים כקליפת השום מול המלך. ואפילו יופיו  עלול להביא עליו את אסונו כפי שהביא על אחותו. זאת התפכחות כואבת מאוד. איך יוכל לחיות כשאמנון ימלוך בירושלים - איזה טעם זה לחיים?

    זה אולי הרגע בו החליט להיות נזיר (אבל הוא ינדור בגשור אחרי הרצח). ובינתיים תמר עוברת לגור בביתו והופכת נזירה או חלילה מואשמת בזנות ואינה מותרת להנשא וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ.


     

    הרצח של אמנון ואולי הרצח של בן אבשלום

    אבשלום מחליט לפעול כנגד כל החיים היפים והמפנקים ולהביא צדק למשפחתו. 

    אבשלום רוצח את אמנון ובורח לסבו בגשור - מבחינתו הצדק נעשה.

    בסיום פרק הרצח כתוב וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עמיחור [עַמִּיהוּד] מֶלֶךְ גְּשׁוּר וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים. שמואל ב פרק יג פסוק לז

    ולמה הכוונה ..וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים.?האם אבשלום מתאבל על בנו כל הימים? או דוד מתאבל על אמנון כל הימים?

    עובדתית הפסוק שלם ומדובר על התאבלותו של אבשלום  על בנו. האם דוד הרג את בן אבשלום כעונש?  (אנו יכולים ללמוד על הצדק של דוד כשפסק ששבעת צאצאי שאול ירצחו בעוון שאול והגבעונים.)

    שני בניו נעלמו, והקמת מצבת יד אבשלום הייתה בחיו.

    מסתבר כי על אבשלום הוטל גזר דין מוות - דוד מעונין לרצוח את אבשלום. מי שעוצר את דוד זה יואב, ועצת האישה התקועית. מסתבר כי אבשלום ניחש נכונה כיצד עובדת מערכת הצדק בירושלים לכן ברח לגשור. דווקא דוד שהתפכח אחרי שלוש שנים מבין כי אבשלום צדק וכי יכול הוא לחזור לירושלים. הקרבה בינו לבין אבשלום איננה עדין אהבה אמיתית. לאבשלום אסור להיכנס לביתו של דוד ולמעשה לא ראה את פני אביו.

    וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יִסֹּב אֶל בֵּיתוֹ וּפָנַי לֹא יִרְאֶה וַיִּסֹּב אַבְשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה.שמואל ב' פרק יד פסוק כד

     

    הנזיר אבשלום

    בגשור נודר אבשלום לאלוהים והופך לנזיר.

    כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם ישיב [יָשׁוֹב] יְשִׁיבֵנִי יְהוָה יְרוּשָׁלַ‍ִם וְעָבַדְתִּי אֶת יְהוָה.

    שמואל ב פרק טו פסוק ח

    ושערו גידל.

    וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.

    בכל פעם משהקציב זמן לגילוח שערו - היה הוא כבד מאוד ומדובר כאן בנזיר עולם.

     

    כל זאת בניגוד גמור לפרשנות מאוחרת הרואה בשערו של אבשלום כגנדרנות.

    אפילו חז"ל נתנו דעתם לענין ודעתם נחרצת - שלושה נזירי עולם מפורסמים היו : שמשון, שמואל ואבשלום.

     

    חיי הנזיר סגפנים ומלאים בקדןשה.

    וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה.   מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.   כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל.   כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.   כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. במדבר פרק ו'.

     

     

    עלייתו של אבשלום בארמון

    אבשלום מתבגר - שלוש שנים חולפות מחזרתו לירושלים והפיוס בינו לבין אביו הושלם. אבשלום הגבר היפה והנזיר. שערו הארוך מבליט את הניגודיות - יופי מול רוצח, נזיר מול צחות לשון, שלמות חיצונית מול קנאות פנימית.

    לא סתם נאמר כי באבשלום אין מום - והכוונה היא לא רק למראהו אלא גם למעשיו שלא נמצא עליו מקטרג עד פרוץ המרד.

    השנים חולפות ולאבשלום נולדים ילדים - כמו קנאי אמיתי הוא קורא לביתו תמר להזכיר לכולם את אחותו. אלה השנים בהם צועד אבשלום בארמון ומתחיל להטות את לב כולם אחריו, כולל אביו דוד.

    אין בו שום מום! יצירה בה יש להתפאר! דוד נשבה אחרי הנסיך נזיר היפה והחכם.

    מרכבה מפוארת עם חמישים נערים הועמדה לשרות אבשלום - כבוד מלכותי וסמל שררה בעיר.

    ולאן המרכבה ממהרת? לשער העיר.

    וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.   וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר וַיְהִי כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי מִזֶּה עִיר אַתָּה וַיֹּאמֶר מֵאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ.. שמואל ב פרק טו פסוקים א,ב.

    בשער העיר עומדים שופטי העיר ומתנהלים כל אירועי הראווה ומשפטי השופטים. עם עליית דוד למלוכה מועתקת מערכת המשפט העליונה אל ארמון המלך. מי שיש לו דבר אל המלך עובר דרך מערכת  סינון  עד שמגיע אל המלך.

    לא כולם יוכלו להגיע אל המלך וחלקם יבקשו משפט אצל השופטים הממונים. אבשלום מגיע לשער העיר עם חמישים נערים המסדרים ומפנים את מקומו... והוא משקים קום וזוהי מלאכתו.

    סופר ספר שמואל ב מתערב בסיפור ואומר כי המעשה הוא לגנוב לב העם.

    נעצור ונשאל : כיצד הצליח אבשלום לגנוב את לב העם המתקרב למליון נפש?

    זאת לא עבודה של יום, שבוע או חודש... זאת עבודה של שנים רבות.

    בטרם נפנה אל תעוד גניבת לב העם מספר שמואל, נשאל את עצמנו איך זה קרה?:

    1. אבשלום פועל בירושלים בטווח הארמון בו נמצאת ממשלת דוד.

    2. גניבת לב העם מתרחשת תקופה ארוכה מאוד.

    3. הוא מגיע בפאר השמור למלך ובולט בשער כמו זרקור.

    מישהו מאמין כי המשפטים הבאים יכולים להתפרש כתחרות בין הצדק של אבשלום לצדק של דוד?

    וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.   וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו.

    מישהו מאמין שאבשלום יגיד שלא יהיה שומע מצד המלך? (להיכן נעלמו נאמני המלך?)

    אבל הפתרון נמצא במשפט השני "מי ישימני שופט בארץ. ועלי יבוא כל איש"

    ברור שאבשלום רוצה להיות שופט.

    עתה בואו נניח כי נשמט המידע כי הוא אכן שופט מטעם המלך.

    מה יתמוך בכך?

    1. סמלי השררה של אבשלום - מרכבה וחמישים משרתים המלווים אותו לשער.

    2. כשאדוניה רוצה למשוח עצמו הוא מכין מרכבה עם חמישים רצים.

    וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.

    אין ספק שזה חיקוי לאבשלום - מכאן שאבשלום נמצא במעמד הכי גבוה יורש העצר..

    3. נזירותו של אבשלום ונדריו מעמידים אותו כמקודש לאלוהים. עניין המעניק לו אמינות בקרב הזקנים שומרי המצוות.

    4. חוכמתו ועורמתו.

     

    אז אם אבשלום במעמד כזה גבוה, ויש לו את כל הכישורים, ועתה הוא רוצה לשפוט.... האם זה לא הגיוני שהוא אכן שפט?

    אחרת איך תוסבר העובדה שהוא עומד שם תקופה ארוכה ומקטרג על מערכת המשפט של הארמון?

    איך בדיוק שבה אבשלום את ליבו של דוד והפכו משנאה לאהבה עזה בעשותו מעשים אלה?

    כל העובדות מצביעות שאבשלום הוא יורש העצר. אין ספק כי מעשיו של אבשלום הם שהובילו אותו למעמד בלתי רגיל בארמון, שופט, פופולארי ומפורסם בכל ישראל.

    ואולי זה הזמן להבהיר, לאבשלום לא נמצא מקטרג אחד למעט מחבר ספר שמואל ב'.

    סביר להניח שההערצה אליו חצתה גבולות.

     

    סינכרון זמן פרוץ המרד ומעורבותו של מחבר הספר לטשטוש ההזמן

     

    כבר באמירה שאבשלום גונב את לב העם, מדובר באמירה שיפוטית של המחבר, עתה צפוי לנו שיבוש גדול יותר - קונפליקט בלתי מוסבר בין ההיגיון לבין הכתוב, ממש כמו במקרה עמידתו של אבשלום בשער וקטרוג על המלך.

     

    בפתיחת המרד אבשלום מודיע לדוד כי הוא רוצה לצאת לחברון ולשלם את נדריו - הרי הוא נזיר וזה מוסבר.

    .וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהוָה בְּחֶבְרוֹן.

    כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם ישיב [יָשׁוֹב] יְשִׁיבֵנִי יְהוָה יְרוּשָׁלַ‍ִם וְעָבַדְתִּי אֶת יְהוָה.פרק טו פסוקים ז,ח

    למה הכוונה מקץ ארבעים שנה בעניין הקשור לאבשלום?
    האפשרות היחידה היא, שזה גילו של אבשלום ובמקרה גם שנת מלכותו הארבעים של דוד (מה שאולי מנסה מחבר הספר לטשטש).
    שתי פרשיות לא נעימות מתרחשות אחרי מות אבשלום (יתכן והפרשיות נגנזו ואחר כך נוספו). הן גורמות לנו להאמין שדוד מתפקד כמלך.

    1. פורץ רעב של שלוש שנים בארץ.

    וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים.שמואל ב פרק כא פסוק א

    2. דוד מורה על מפקד בעם ונענש על כך - תהליך של עשרה חודשים.

    וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם.

    שמואל ב פרק כד פסוק ח

    שני ארועים אלה גוזרים קרוב לארבע שנים מכהונת דוד כמלך.
    מכאן שמקץ ארבעים שנה איננו מתייחס לדוד - מכאן שכרונולוגית אירוע המרד קורה במקסימום  36 שנה למלכותו.
    ברור שמעכה התחתנה עם דוד אחרי התמנותו למלך, ובשעה שעולה דוד למלוך בחברון יש לו רק שתי נשים :

    וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרוֹן. וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל. שמואל ב פרק ב פסוקים ב,ג,ד

    מכאן שאבשלום בזמן המרד יכול להיות בגיל מקסימלי של 36 אם מנכים את פעילותו של דוד לאורך ארבע שנים אחרי.
    פרשיה נוספת שחותמת את ספר שמואל :
    מלחמה נוספת בפלישתים בה משתתף דוד באופן פעיל, שבסיומה מובא שיר של דוד ואחריו רשימת גיבורי דוד ומעלליהם (כשאוריה אחרון ברשימה)
    האירועים הללו בפרקי הסיום של ספר שמואל הינם אירועים שתולים המרחיקים את התרחשות הכתרת אדוניה בסיוע הכהן ויואב, ואת התערבותו של נתן להכתרת שלמה מהצמידות למרד אבשלום. ואפילו ספר מלכים א חותך את זמן המרד ועוזר לפצל את שנתו האחרונה של דוד בין אבשלום לבין אדוניה ושלמה..
    שיבוש זה גורם לנו להאמין שדוד מתפקד כמלך - לא רק זאת אלא להציג את חטאיו האחרונים כהכנה לעליית שלמה
    הסיבה שהמחבר דחף את הפרקים של תאור מאורעות בני ארבע שנים היא פשוטה - דוד איננו מתפקד בארמון ונסיונות ההכתרה הנוספים המתרחשים בארמון מבטאים את התדרדרותו של דוד.
    * כל הפרשנים מפרשים את "מקץ ארבעים שנה..." כשנה האחרונה למלכות דוד.
    * אם יש מישהו המפקפק שארבעים זה גילו המדויק של אבשלום מכיוון שלא יתכן ונולד ביום הראשון של מלכות דוד וכי נדרשו תשעה ירחי לידה,  הרי שהתשובה היא שהתנך מעגל שנים ומצויין בספר שמואל שבחברון מלך דוד 7 שנים ושישה חודשים ובירושלים 33 שנים ובספר מלכים עיגלו את החודשים כך שמלכות דוד ארבעים שנים.
     
    מצבו של דוד בשנה האחרונה לחיו
    בשנתו האחרונה של דוד קרו עוד כמה דברים מעניינים :

    מרידת שבע בן בכרי פורצת כניסיון למרד נוסף בחזרת דוד לירושלים.  

    למלך קר. אבישג מחממת את המלך בזיקנתו ומשרתת אותו -  המלך חולה.

    אדוניה מנסה להכתיר את עצמו בעוד אביו במיטה.

    נתן מבקש מהמלך להתערב בעניין ההכתרה ולהמליך את שלמה.

     

    אלה העובדות ונתמקד בשני אירועים קריטים כדי להבין את מצבו של דוד.

     

    1. אדוניה מנסה להמליך את עצמו, ומי שותף לו? יואב בן צרויה ואבייתר הכהן. נשאלת השאלה מדוע יואב שר המלחמה מצטרף לאדוניה? התשובה ברורה : דוד במיטה חולה. וסיפור אדוניה מגיע אליו במיטה ואינו יכול לקום. יואב יותר מכולם יודע בדיוק מה מצב המלך, כשר מלחמה הוא האיש השני בחשיבותו אחרי המלך. יואב ליווה את דוד כל חיו ובמרד אבשלום נותר נאמן לדוד. ואם יואב חושב שדוד איננו כשיר יותר להנהיג הרי שאכן כך.

    2. נתן הנביא שומע על המהלך להכתרת אדוניהו ומיד מתכנן איך לסכל אותה ולהמליך את שלמה.

    להלן תכנון המזימה :

    בת שבע תיכנס ראשונה ותגיד כי אדוניה עומד להיות מלך ודוד נשבע לה שבנה יהיה מלך.

    אחריה יגיע נתן ויחזור על דבריה.

    מה שקורה הוא כך :

    בת שבע נכנסת ואומרת את מה שהצטוותה להגיד - אבל לא מקבלת תשובה.

    נתן מגיע ומדבר עם המלך, ואינו מזכיר את שבועת דוד להכתרת שלמה. אלא הוא שואל אותו מדוע לא עידכן הוא את נתן בכך שאדוניה הוא היורש.

    המלך קורא לבת שבע ואומר "נשבעתי לך כי בנך יהיה המלך וכך אעשה"

     

    אין ספק, שדוד צריך שתי תזכורות כדי לעשות משהו, עובדה שבת שבע יצאה מחדרו בלי תשובה.

    גם נתן איננו חוזר על ענין השבועה, מפני שלא שמע אותה מעולם. הוא מסתמך על זכרונו המטושטש של המלך. ויתכן ודברי בת שבע שנאמרו לפני שעה הפכו את זכרונו.

    נתן מסתמך שהמלך במצב רוח קפריזי, חולה וזקוק לכמה ניעורים כדי להחליט משהו. הוא מסתמך על כך שכל מלכה בארמון מנסה לדאוג לבניה ומנסה לסחוט הבטחה מהמלך בענין הירושה. אין ספק שדוד השוכב במיטה מבולבל מהוה מטרה למניפולציות. חוסר האונים מרגיז אותו וקל לתמרן אותו.

     

    שני מקרים אלה הקשורים בירושה, מהווים הוכחה כי שנתו האחרונה של דוד הייתה קשה.

    כל מה שעלינו לשאול " מה מצבו של דוד בזמן פתיחת המרד?

     

    האם אבשלום, ראה בדיוק את אותם הדברים שראו : אדוניה, יואב, אבייתר הכהן, נתן הנביא ובת שבע?

    להערכתי זה בדיוק מה שראה אבשלום - מלך חולה, מתקשה לתפקד, ושזכרונו בוגד בו.

     

    לפיכך מעשה הכתרת אבשלום מתחיל כמהלך צפוי וברור.

    הממלכה זקוקה למלך מתפקד ומי הכי מתאים אם לא אבשלום?

     

    מה שעושים אדוניה, יואב, אבייתר ונתן הנביא זהה לחלוטין למה שעושה אבשלום כשהוא יוצא לחברון למסע הכתרה.

     

    פרוץ המרד

     

    אבשלום יוצא לחברון, והכתרתו מתבצעת באופן חלק.  עם רב מתכנס לחברון - כל בני ישראל משתתפים ביום ההכתרה כי אבשלום דואג שכל העם ידע. לאבשלום חשוב שהעם יהיה מאוחד תחת הנהגתו. חברון היא מקום הולדתו, ומקום הכתרת אביו לראשונה. מקור מעוזו של אביו זה חברון ואבשלום מגיע כדי להגיד כאן נולדתי. 

    הוא זוכה לאמון כל העם.

    נשאלת השאלה מדוע בחברון ולא בירושלים?

    אבשלום הוא איש חכם שצבר פופולריות לא בגלל יופיו אלא בגלל מעשיו כשופט. מצבו הנפשי של דוד איננו ברור. הוא רוצה להתרחק מדוד ומירושלים כדי שמהלך ההכתרה לא יופרע. כמו כן, חברון חייבת להיכנע למרותו ראשונה מכיוון ששם מוקד הכוח של דוד. מחברון הוא חושש לכן היא הראשונה - היא תקבל את הכבוד שבמעמד ההכתרה וכך השבטים יהיו מאוחדים סביבו.

     

    ירושלים באותם ימים של ההכתרה בחברון, כמעט שוממה מאנשי צבא, אנשי ממשל ובאי הארמון.

    כל הנפשות בארמון המלך, בניו, בנותיו משרתיו ונאמניו שבאו להצטרף אליו מונים שש מאות נפש בלבד שישארו תחת מרות דוד. מספר זעום ביותר שמכיל את אנשי איתי הגיתי, הכרתי והפלטי.

     

    ודוד כשנודע לו עניין ההכתרה בחברון, מתנהג באופן בלתי צפוי. הוא קם וזועק - מהרו להימלט אבשלום יהרוג את כולם יחד עם כל תושבי העיר.

    ומה משיבים עבדיו : וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר יִבְחַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הִנֵּה עֲבָדֶיךָ. שמואל ב פרק טו פסוק טו

    תשובה מוזרה, המעידה על פקפוק... כל אשר יבחר אדוני המלך...

    אין ספק שמשהו מטורף קורה : 

    1. המלך מעורר פניקה ועבדיו עונים "כל אשר יבחר המלך" (הם לא שותפים לפניקה)

    2. המלך נוטש את העיר במקום להתגונן, לבצרה. ולבדוק את כוונות אבשלום.

    3. על הארמון מופקדות עשר פילגשים לשומרו - עוד עניין של קונפליקט מועצם. הרי אין הן שומרות אמיתיות ומדוע להשאירן טרף , או רצח אותו רואה דוד שיחולל אבשלום. אין ספק שהפילגשים תיכנסנה להיסטריה ותוספנה להיסטריה הכללית אותה מפתח דוד בעיר.

    4.  כל העם עם דוד היחף עומדים בעיר ובוכים, ומתחילם לגייס את הכוח המלווה את דוד בבורחו - סה"כ שש מאות נפש. והתהלוכה הזאת הולכת ומתעצמת כדוד איננו ממהר להימלט בחופזה אלא נע  בתהלוכה איטית שעל דרכה נקרים אנשים רבים : הכוהנים, ציבא נער מפיבושת, שמעי בן גרא, חושי הארכי... דוד לא מסתלק מהעיר בטרם יצר רעש אדיר ולמעשה הקונפליקט הושלם.

     

    כשאבשלום מגיע לירושלים, דבר ראשון שהוא עושה הוא שואל "מה נעשה?"

    מסתבר שמה שקרה לא היה בתכנון וזה ענין שיש לעמוד עליו בקפידה. האדם שהצליח לגייס עם את כל העם וללכדו, לא יודע מה לעשות מול המצב בו המלך נמלט מירושלים תוך רעש גדול על מרד שמתחולל.

    היתכן הדבר שאבשלום לא ערוך לתפנית כזאת?

    זה יכול להיות אפשרי אם אכן אנו מדברים על מלך חולה, ומהפכה שקטה אותה קיווה אבשלום להעביר.

    אבשלום אם רצה לחסל את דוד, שש מאות נשים ומשרתים ופלגשים לא היו עוצרים אותו בירושלים. גם אם אנשי הצבא מנו חצי מארמון המלך, שלוש מאות איש לא היו יכולים לבלום את העם המכתר את ירושלים.

    אבשלום כנראה טעה בעניין מצבו הבריאותי של אביו. דוד קם ממיטתו ונתקף היסטריה שהמריצה אותו לברוח מירושלים.

    אחיתופל מיד משיב לעניין הבעיה ומלבן סוגית אובדן העצות של אבשלום.

    וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ. שמואל ב פרק טז פסוק כא

    במילים פשוטות, העם מבולבל כרגע. זה לא מה שחשבו על ההכתרה. עליך לחזק את העם ולהראות כי המהלך בו נקטת הוא מרד שאין ממנו חזרה.

    נראה כי גם אחיתופל מופתע. הוא יודע שאחת מהשנים יקרה עתה : טבח באנשי אבשלום או מרד בו יש לחסל את המלך.

    אבשלום בלית ברירה מקיים את עצת אחיתופל והמרד באמת פורץ.

    כדי להיות בטוחים כי לא הייתה תוכנית למרד אלים, אפשר לראות את עצתו השניה של אחיתופל.

    וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה.   וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ.   וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם. שמואל ב פרק יז פסוקים א,ב,ג

    המטרה של תוכנית אחיתופל בפסוק ג - אשיבה כל העם אליך בשלום כמו שתבקש ויהיה שלום.

     

    אבשלום אינו מקבל את עצת אחיתופל מפני שהיא כוללת את הרג המלך. עצתו של חושי מדברת על האספות כל העם אשר עדין זורם לירושלים והכנעת כוחו של דוד באמצעות המספרים הגדולים התומכים באבשלום. עצת חושי מסתכמת במטרה אחרת הבאת דוד קשור בחבלים לירושלים.

    וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר.

    שמואל ב פרק יז פסוק יג

     

    אבשלום החכם נוטה הפעם אחרי ליבו ושומט את הצעתו של אחיתופל לרצח המלך. הוא ממתין להאספות כל העם ואז יוצא לכיוון דוד. המפגש הוא קטלני לעם שעם אבשלום - לא מדובר בצבא אמיתי. מדובר באנשים שעלו לטקס הכתרה. אלה אנשים שהחליטו באופן פתאומי להצטרף לצד אבשלום. דוד לעומת אבשלום מגייס את כוחות הצבא הישן והמנוסה שלו. אבשלום מתרסק עם העם הרב שאיתו.

    גם קריאתו המוזרה של דוד לאנשי צבאו - אל תיגעו בנער אבשלום, יכולה להתפרש בשני אופנים :

    1. טירופו של דוד שאם אבשלום וצבאו יוצאים לקרב, איך ניתן לממש פקודה זאת.

    2. ההערכות המודיעיניות על הכוח המגיע עם אבשלום מדברות על כך שמדובר בערב רב ולא צבא אמיתי. אבשלום מגיע עם העם בעוד ששר צבאו בעשה על הצבא הלא מיומן. בנקל יהיה ניתן להפיץ את העם שעם אבשלום וללוכדו.

     

    גם אחרי תוצאות הקרב חוסר יכולת השיפוט של דוד חוזרת אליו. מסתבר כי השבטים והעם המצפה במעבר הירדן איננו מבין את המתרחש. דוד מבקש מבעשה ומשבט יהודה לקבל את פניו. המלך יוצר פילוג נוסף שעה ששבע בן בכרי נעלב ומפיץ את ישראל חזרה לאוהליו. מעשיו של דוד אינם ברורים בשופטו את שמעי בן גרא, ואת מפיבושת. אין ספק כי הקרב שהיה לא ברור מתחילתו ( כיצד עשרת אלפים חיילי צבא דוד טובחים בעם ישראל ) וכיצד הקרב נגמר, לא ברור איך צבא המופקד של בעשא נעלם, ובעשה הופך לשר צבאו של דוד, ונשלח אחר כך לגייס צבא ביהודה.

    נראה כי לא גוייס שום צבא לטובת אבשלום, וכי העם שאיתו יצא איתו היה פשוטו כמשמעו וככתבו העם.

     

    אין לי כל ספק שדחיית הצעת אחיתופל לוותה בניסיונות מצד אבשלום להכניע את דוד בכוח הדיפלומטיה.

    אבשלום לאורך כל קורותיו ציפה בסבלנות לצדק כי יתממש. הוא עלה לגדולה בזכות סבלנותו, חוכמתו וחוש הדיפלומטיה שלו.

    אבשלום הופתע מבריחתו של דוד, וסביר להניח כי ניסה עד הרגע האחרון להימנע משפיכות דמים.

    כפי הידוע לכולם, דוד היה מלך נקמן שגם על מיטתו הוריש לשלמה ירושת דמים ורשימת חיסולים של מתנגדיו. זה אולי הדבר היחידי שגרם לאבשלום שלא להיכנע לדוד (רצח צאצאי שאול בפקודתו, היה אחד הצווים המזעזעים ביותר שהשיג במו"מ עם הגבעונים)

    דווקא מההיבט האנושי בו מסתיימת כל פרשת אבשלום - בו המלך מקונן על אבשלום, אפשר גם לבצע השלמה לרגש האהבה של אבשלום שמפגין אבשלום בסיום כשאינו מקבל את הצעתו הרצחנית של אחיתופל. ההחלטה הכי חשובה של אדם מזהיר נשענת בסופו של דבר על רגש האהבה והשלום, שפועם בו עד הרגע האחרון וחורץ את גורלו ומותו.

    אבל כשאני סוקר את בכיו ושירתו של דוד לאורך כל הטרגדיות שפוקדות אותו, אני תוהה עד כמה האיש הזה יכול לקונן על כל אויב שלו שמת.

    שאול ויונתן, אבנר בן נר, מפיבושת, ואחרון אבשלום.

    למרות הזעקה שלו לבנו אבשלום אנחנו יכולים לענות לו :

    אם היה טוב מותך תחת בנך אבשלום, היית יכול לשלוח לאבשלום הודעת כניעה, או להישאר בירושלים.

    זה היה חוסך את חיו וחיי עשרים אלף איש מישראל. ואם זה רגע של שבירה אנחנו חוזרים לאותו טרוף של דוד המשגע את  צבאן השב מהקרב

    ואם דוד היה מוותר על מלכותו, זה גם היה מוביל למלך שונה לגמרי משלמה - מלך שאינו מרבה בנשים, נזיר לאלוהים, ובעיקר אחד היודע איך ללכד את העם.

     

    ובהשוואה לשלמה :

     

    שלמה הוכתר על ידי נתן הנביא ובזכותו. בזמן המרד קולו לא נשמע. אם נתן הנביא העז לעמוד לפני דוד ולהאשימו ברצח אוריה כיצד במרד אבשלום לא העז להשמיע קולו.

    היתכן שמבחינתו אבשלום היה ראוי, ורק עם מותו העביר תמיכתו לשלמה?

    לדעתי כן! נתן התערב לטובת שלמה בעיקר מדאגתו לשלומם של בת שבע ושלמה. הם לא זומנו לטקס ההכתרה של אדוניהו, וזה היה סממן להלך הרוח שבת שבע ושלמה חשודים כמוקצים וחוטאים בגלל פרשת אוריה ( ספק בכשרותה להינשא לדוד)

    אבשלום כאח בוגר עם רקע היותו נזיר, ועם טראומת תמר, היה רגיש יותר לקורבנות המלך דוד (בת שבע קורבן לאונס)

    סביר להניח כי שלמה קיבל ממנו יחס אוהד, ולא היה שום חשש לחיי שלמה ובת שבע בימי מלכותו.

    שלא כדוגמת אדוניהו, שנתן מתעורר להדגיש לבת שבע על הסכנה שבפתח. על אהדתו של שלמה לאבשלום, נלמד כשנגיע לילדי אבשלום.

     

    כל ספרות שמואל והמלכים היא ספרות המשוכתבת בידי בית המלוכה של שלמה.

    שלמה המלך אולי הנבחר, החכם, העשיר, המפואר... וכל התיאורים שהסופר נתן לו בחיו.

    משמת שלמה אנחנו יודעים כי שלמה החריב את כל מה שבנה דוד - הוא יצר קרע עמוק בין השבטים, הוא בזבז את כל המיסים על פאר ראוותנות כשמשאו מתיש את העם ודבר שלישי הוא הכניס חזרה את האלילות לירושלים.

    בקיצור  טעויותיו מעמידות בספק  את כל הסופרלטיבים שקיבל על חוכמתו. כמעט כל סיפור חיוו נסוב סביב הבניה סמלי המלכות שלו : אורוותיו האדירות, ומאות נשותיו.  בית מלכותו של שלמה היה הדבר הכי מטופש מתחילתו ועד סופו. מאות של בריתות קטנות הובילו לשקט בכל הגבולות אבל פירקו לחלוטין את כל הרצון לאיחוד בין השבטים. המרידות היו נחלתו כבר במהלך כהונתו והיה ברור כי המלוכה תיפול בגללו.   

     

    במבחן המעשים והעובדות אבשלום היה הרבה יותר נעלה, וטוב לעם הזה משלמה. הוא גם היה הרבה יותר חכם, שכן טעותו היחידה שהתיר לאביו לחיות ודגל בשלום.

    אולי זאת טעות ואולי זאת כוונתו מראש - שאם כך ערכיו המוסריים גבוהים הרבה יותר ממה שמצטיירת דמותו ביהדות.

     

    עוד תעלומה קשורה באבשלום והיא תעלומת ילדיו.

    לפי המסופר היו לו שני בנים ובת יפת תואר בשם תמר.אנחנו נראה כי הייתה לו עוד בת בשם מעכה - על שם אימו. ילדיו נעלמו באופן מסתורי, (וכבר ציינתי שאולי בנו נרצח בבריחתו לגשור) . אחרי מותו של אבשלום נכתב כי העמיד לעצמו מצבה בימי חיו מכיוון שלא היו לו בנים. ( דרך אגב מצבת יד אבשלום בירושלים נבנתה שמונה מאות שנה אחרי מותו, וכל אותם חכמים ומלומדים שהצביעו עליה וסקלו אותה באבנים, לא תרמו הרבה להבנתנו את חיו)

    להיכן נעלמו ילדיו או לפחות הבן השני - הכתוב איננו מספר.

    שמה של מעכה בת אבשלום צץ כאחת שנישאה לרחבעם בן שלמה המלך - בספר מלכים. בדברי הימים ב פרק יא מצויינת במפורש  דמותה של מעכה בת אבשלום ( ולא מעכה בת אבישלום המזלזל בספר מלכים).

    שוב מצוין אישה יפה מאוד, ושוב שם הבת על שם אימו של אבשלום.  והאישה מעכה שהייתה הכי אהובה על רחבעם יולדת את אביה שהומלך אחרי רחבעם ( שם מוזר. מזכיר את "אבי שלה" ומי אבי מעכה? אבשלום.

    נכדם של אבשלום ושל שלמה הוא אביה מלך יהודה אחרי רחבעם.

    עובדה מעניינת לכשעצמה ששלמה התיר לבנו היורש נישואים עם בת אבשלום המורד - הגם שלמה נפל שדוד לזוהרו של אחיו? קרוב לוודאי. וציינתי שנתן לא נשמע קולו להכתרת שלמה בזמן מרד אבשלום.

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מרד אבשלום בדוד המלך (הסיפור מנצח את העובדות)"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    21/6/11 18:06
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-21 18:06:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אהבתי את הניתוח.
    21/6/11 19:20
    2
    דרג את התוכן:
    2011-06-21 20:12:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסיל - אני מבקש, אני מבקש. אנחנו לא תלמידים שלך ואתה לא המורה שלנו - איזה אורך של דיון, אני עדיין בשורה הראשונה - צ'מע, אורך כזה צריך לעכל.

    אז לבינתיים:

    אבשלום 
    מוטי פליישר 
    מילים: רות חשמן לחן: יאיר קלינגר

    רבים הבנים שהיו לדוד 
    אך בנו אבשלום מיוחד ויחיד 
    חסון כאלון ויפה עד חמדה 
    ואין עוד כמוהו בכל יהודה. 
    ידו האחת הוא הושיט למלוכה 
    בעוד השנייה לנשים נשלחה 
    מעיר אלי עיר על פרדו הוא רכב 
    עשה נפשות למלוכה ומשכב 
    אבשלום, אבשלום בני אבשלום, 
    מי יתן מותי תחתיך היום 

    רבות הנשים שהיו לדוד 
    אך בית פלגשיו מיוחד ויחיד 
    ועשר נשים בהרמון הוא הושיב 
    לשמור על פתחיו מכל צר ויריב 
    כשבא אבשלום לארמון וקרב 
    עקבו מבטי הנשים אחריו 
    נשמור ההרמון הן אמרו פה אחד 
    יקח אבשלום את גופנו בלבד 
    אבשלום, אבשלום בני אבשלום, 
    מי יתן מותי תחתיך היום 

    כיון שחטא אבשלום את חטאו 
    מצא בין ענפי האלה את מותו 
    וככה עם ערב הוגד לדוד 
    שבנו ונשיו בו ביום הוא הפסיד 
    הו בני אבשלום הוא קרא בקול חד 
    אני הן היום גם שכל, גם נבגד 
    מאז הוא לא שב להרמון לעולם 
    ורק הנשים שם טוו חלומן 
    אבשלום, אבשלום בני אבשלום, 
    מי יתן מותי תחתיך היום 


    --
    ניתן להם טילים על הכיף-כיף-כיפאק.
    21/6/11 19:26
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-21 19:26:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אס ניתוח מעניין,הישארתה אותנו עים השאלה האם אבשלום היה צריך להרוג את אביו בכדי לזכות במלוכה? ואם היה משיג את המלכות דרך הריגת אביו זאת גם בעיה שאין לדעת מה התוצאות שלה כאשר נתן הנביא מצדד בשלמה, ומעניין איזה סיפרות היה משאיר אבשלום,
    21/6/11 20:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-21 20:29:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ניר יהודה 2011-06-21 19:26:46

    אס ניתוח מעניין,הישארתה אותנו עים השאלה האם אבשלום היה צריך להרוג את אביו בכדי לזכות במלוכה? ואם היה משיג את המלכות דרך הריגת אביו זאת גם בעיה שאין לדעת מה התוצאות שלה כאשר נתן הנביא מצדד בשלמה, ומעניין איזה סיפרות היה משאיר אבשלום,

     

     

    מבחינה מוסרית, כמובן שהרג דוד איננו המעשה אליו מייחל הקורא או הפרשן.

    מעשיו של אבשלום מובאים בהיבט של נסיך מורד.

     

    האם נדחק לכך מהיותו שבוי במערכת פחדים וחששות ממה שקורה בבתי מלוכה באזור. או האם זה מאמונתו שהוא המתאים? איננו יודעים.

    כל מה שאנו יודעים שאבשלום היה בעל הכישורים להנהיג.

     

    כמו כן אנו יודעים כי דוד איננו מתפקד בצורה הכי טובה הנו מבוגר.

    - מקרה אוריה ובת שבע היה מריח לא טוב בחצר המלך - דוד לא יצא לקרב וגרם למותו של אוריה.

    - במקרה אמנון, ישנה התעלמות גורפת המייצרת כאב עמוק אצל אבשלום ואולי תחילתה של שנאה. דוד ידע מה עשה אמנון ולא עשה דבר.

    - מיד עם סיום המרד ומותו של אבשלום מתרחשות כמה מלחמות באזור - מי גרם להן ומדוע זה התרחש דווקא אחרי מותו של אבשלום? היתכן ואבשלום היה יותר מסתם תככן?

    היתכן והעמים ראו הנסיך החזק מת  וניצלו עובדה זאת?

    כמו כן באחת המלחמות מסתבר כי דוד איננו יכול לעמוד בקרב על רגליו ומאז הוא לא יוצא לקרב.

    - גם בסיפורושל אדוניה ושלמה אנו רואים כי דוד לא יודע לפרוש בזמן וכמעט והייתה מתחוללת עוד מלחמה בין האחים.

     

    אין לי כל ספק שאבשלום ראוי טכנית.

    מבחינה מוסרית דוד ושלמה לא יצאו נקיים מולו.

     

     

     

     


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    21/6/11 22:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-21 22:42:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אילן גבע 2011-06-21 18:06:13

    אהבתי את הניתוח.

     

     

    קראת את הכל?

     

     

     


    --
    אם אתה לא אוהב את הדעות שלי, אתה תמיד יכול להשתפר (אשלי בריליאנט)
    21/6/11 23:20
    0
    דרג את התוכן:
    2011-06-21 23:23:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אס לב פועם לילה טוב. ותודה - הכרחת אותי אותי לקרוא את המאמר שלך והכרחת אותי לקרוא כמה דפים טובים בשמואל א' וגם מלכים א'.

    האמת, שעבר הרבה זמן מאז שלמדתי את הפרקים האלה - וכמה בנות ממש אהבו אותי בתיכון.

    מצד שני - אתה עושה לי הרבה עבודה.

    תכלס בר בשטח ובשטחי הכבוש יש לי שאלות והערה לסיום.

    ויהי מקץ -

    ויהי: פעם לשון צער, פעם לשון שמחה, דברי רבנו אור החיים הקדוש ועיין במקרא. ונדמה לי שלשון צער היא כאשר צמוד לה בימי.... כמו ויהי בימי שפוט השופטים.

    מקץ - פרש"י - כתרגומו - ושאומר רשי"י כתרגומו הרי הוא מסכים עם התרגום - כתרגומו: מסוף, וכל לשון קץ, סוף הוא. על פרקת מקץ במקרא.

    40 שנה - 7 שנים מלך דוד מלכנו בחברון עיר האבות מאז ולתמיד, ו33 שנה מלך בירושלים.

    משהו לא מסתדר לי כי 40 שנה למלכותו כתוב במלכים ודוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, ויבקשו למלך נערה בתולה שתשכב בחיקו וחם לאדוני המלך, ויחפשו - חפשו חפשו חפשו... מצאו: את אבישג השונמית [מכיר את השיר של אריק איינשטיין] . אז מצאו.

    אז משהו לא מסתדר - ב40 שנה הזה - אבל סומך עליך כי אתה בעניינים - האם מרד אבשלום היה בגיל 70 או 75 בו דוד המלך שכב עם אבותיו. ובכל אופן כדאי ללכת יותר אחורה למקץ הזה למה הוא קשור.

    לא מסתדר עם הגיל ועם הלוא יחם לו עם אבישג. הכוונה כרונולוגית.

    ההערה - שים לב: אתה מתלהב מאבשלום, גם אני, גם הרבה נשים... אבל יש משהו שקושר את הדיון שלך לדיון של ניר יהודה על קורח ועדתו.

    והוא: אצלנו אין פתילים קצרים. אנחנו לא אוהבים גפרורים מהירים. ופתילים קצרים.

    אם אבשלום - ללא ספק דמות היראוית ובנו של דוד מלכנו הוא כהתלהבותך - אז איך זה שהוא כשל בקרב המרכזי. היו לו כמה מהלכים לא טובים. לא כך אסיל? איך ניר יהודה אומר - במבחן התוצאה.

    סומך עליך - שתלמד אותנו כי נראה לי שאתה בעניינים. אני כבר לא זוכר.

    שים דעתך על הענין הזה - גפרורים מהירים הם דמויות היראויות ללא כל ספק. אבל...... ימשיך כבודו....


    --
    ניתן להם טילים על הכיף-כיף-כיפאק.
    22/6/11 00:48
    0
    דרג את התוכן:
    2011-06-22 00:50:22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שמעון מאיר 2011-06-21 23:23:29

    אס לב פועם לילה טוב. ותודה - הכרחת אותי אותי לקרוא את המאמר שלך והכרחת אותי לקרוא כמה דפים טובים בשמואל א' וגם מלכים א'.

    האמת, שעבר הרבה זמן מאז שלמדתי את הפרקים האלה - וכמה בנות ממש אהבו אותי בתיכון.

    מצד שני - אתה עושה לי הרבה עבודה.

    תכלס בר בשטח ובשטחי הכבוש יש לי שאלות והערה לסיום.

    ויהי מקץ -

    ויהי: פעם לשון צער, פעם לשון שמחה, דברי רבנו אור החיים הקדוש ועיין במקרא. ונדמה לי שלשון צער היא כאשר צמוד לה בימי.... כמו ויהי בימי שפוט השופטים.

    מקץ - פרש"י - כתרגומו - ושאומר רשי"י כתרגומו הרי הוא מסכים עם התרגום - כתרגומו: מסוף, וכל לשון קץ, סוף הוא. על פרקת מקץ במקרא.

    40 שנה - 7 שנים מלך דוד מלכנו בחברון עיר האבות מאז ולתמיד, ו33 שנה מלך בירושלים.

    משהו לא מסתדר לי כי 40 שנה למלכותו כתוב במלכים ודוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, ויבקשו למלך נערה בתולה שתשכב בחיקו וחם לאדוני המלך, ויחפשו - חפשו חפשו חפשו... מצאו: את אבישג השונמית [מכיר את השיר של אריק איינשטיין] . אז מצאו.

    אז משהו לא מסתדר - ב40 שנה הזה - אבל סומך עליך כי אתה בעניינים - האם מרד אבשלום היה בגיל 70 או 75 בו דוד המלך שכב עם אבותיו. ובכל אופן כדאי ללכת יותר אחורה למקץ הזה למה הוא קשור.

    לא מסתדר עם הגיל ועם הלוא יחם לו עם אבישג. הכוונה כרונולוגית.

    ההערה - שים לב: אתה מתלהב מאבשלום, גם אני, גם הרבה נשים... אבל יש משהו שקושר את הדיון שלך לדיון של ניר יהודה על קורח ועדתו.

    והוא: אצלנו אין פתילים קצרים. אנחנו לא אוהבים גפרורים מהירים. ופתילים קצרים.

    אם אבשלום - ללא ספק דמות היראוית ובנו של דוד מלכנו הוא כהתלהבותך - אז איך זה שהוא כשל בקרב המרכזי. היו לו כמה מהלכים לא טובים. לא כך אסיל? איך ניר יהודה אומר - במבחן התוצאה.

    סומך עליך - שתלמד אותנו כי נראה לי שאתה בעניינים. אני כבר לא זוכר.

    שים דעתך על הענין הזה - גפרורים מהירים הם דמויות היראויות ללא כל ספק. אבל...... ימשיך כבודו....

     

    לא סתם העלתי את העניין של המקץ ארבעים שנה.

    זוהי תקופה גדולה. גם אם היא מצביעה על גיל 40 שנה של אבשלום ומותו המתקרב,  יש לנו חלל גדול.

    אבשלום רצח את אמנון בהיותו נער "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-יוֹאָב, הִנֵּה-נָא עָשִׂיתִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְלֵךְ הָשֵׁב אֶת-הַנַּעַר, אֶת-אַבְשָׁלוֹם" בוא נגיד שטרם נישא גיל 18-20 מקסימום.

    רק אחרי שנתיים הוא מתפייס עם דוד.

    בו כמה היה כשרתם את כרכרתו ועם חמישים נערים יצא לכיוון שערי העיר? כדי להתחיל את תוכניתו לגנוב את לב העם.

    אם בגיל 40 פורץ המרד, אזי מה עשה אבשלום בעיר ירושלים במשך עשרים שנה?

    הכתוב אומר לנו ילד שלושה ילדים - וזהו?

     

    זה לא פתיל אש, ולא זיקוקין האבשלום הזה - זה איש עם עצבי ברזל שהכשיר את הקרקע לפחות בחמש עשרה שנות עבודה.

    איך זה שהוא נעמד בבוקר בשער העיר ובירך את העולים לרגל?

    איך זה שדוד העלים עין מכך?

    יותר מזאת יואב שר הצבא נחשב לאחד האנשים הערמומים ביותר בהיסטוריה המקראית לא ראה מה עושה אבשלום?

    או שאבשלום היה התחמן הכי גדול, או שלאבשלום היה חלק בשלטון בירושלים, ומתוקף פעילותו עבד ללא מפריע.

    הסופר המקראי קורא לזה לגנוב את לב העם.

    גנב שפועל במשך יותר מעשר שנים הוא כבר לא גנב - הוא מה שנקרא אוסף את השיירים.

    לי נראה שמעמדו של אבשלום כיורש הלך והתחזק במשך השנים הללו.

     

    האופי של האיש הזה הוא בהחלט מיוחד.

     

    אבשלום בנה מרד מתוכנן להפליא ועד עכשיו המפרשים אינם מצליחים להבין איך שיכנע את דוד שילך לנדור נדר לאלוהים בחברון ( זה קטע הזוי לגמרי ) מצד אחד אבשלום לוקח איתו  את משרתי המלך ומצד שני כיוון התנועה למעוז שבט יהודה הישר לבית משפחת דוד בחברון.

    נאמני דוד לא יודעים למה הם הולכים, ומשפחת המלך בחברון איננה יודעת מה קורה.

    אבשלום במהלך מבריק מוריד לדוד שלוש מאות אנשים ( דוד וכל ביתו ברחו כשש מאו ת נפש) ובצד השני מונע משבט יהודה להתנגד לו.

    אסיפת השבטים הישראלים בחברון, דוחפת את ההמון חזרה לירושלים ודוד נכנס לפניקה ובורח.

     

     

     

     


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    22/6/11 07:58
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-22 07:58:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסלי, התרשמתי מהניתוח שלך על מקרה אבשלום אך היה ארוך לעייפה. אפשר היה לקצר קצת. בכל אופן, עבר זמן רב מאז שקראתי ולמדתי אודות אבשלום אך אני זוכר את מהות היחסים המיוחדת שהיתה בין אבשלום ואביו. אפילו אחרי מה שעשה לו, דוד קונן עליו והראה את אהבתו אליו.

    בְּנִי, בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי (שמואל ב י"ט 1)

    היות והיה לו יחס מיוחד כנראה פונק. ובידוע איך מפונקים מתנהגים - מגיע להם הכול.


    --
    למילה Right (ימין) - באנגלית יש כמה משמעויות..
    ......
    ' אֱהוֹב - להיות נֵאֱהָב '
    ' לשנוא - להיות שנוא '
    22/6/11 09:19
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-22 09:19:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: .Josefin 2011-06-21 22:42:31

    צטט: אילן גבע 2011-06-21 18:06:13

    אהבתי את הניתוח.

     

    קראת את הכל? 

     

    מה את חושבת? 

    22/6/11 09:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-22 09:22:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לאסי התותח.

    אבשלום היה צריך ללמוד מאבא דוד מלכנו.

    תתקן אותי אם אני טועה כי ממש לא זוכר.

    אבא דוד אף פעם לא נסה לפגוע פיסית בשאול המלך. נכון?

    ואצלנו אין רחמים בענין הזה:

    אומר משה רבנו תורת זייגער - ויתד תהיה לך על אזנך וכיסית צאתך.

    שאול המלך במערה, וכמצוות משה רבנו, כיסה את עצמו, בא דוד וכרת את כנף מעילו.

    זה החטא. ועונשו? ודוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. מידה כנגד מידה בבגדים.

    הרמב"ן עוד בבראשית עולה על זה. ואין הנחות.

    עד כאן לבוקר קליל זה.



    --
    ניתן להם טילים על הכיף-כיף-כיפאק.
    22/6/11 12:19
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-22 12:19:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שמעון מאיר 2011-06-22 09:22:57

    לאסי התותח.

    אבשלום היה צריך ללמוד מאבא דוד מלכנו.

    תתקן אותי אם אני טועה כי ממש לא זוכר.

    אבא דוד אף פעם לא נסה לפגוע פיסית בשאול המלך. נכון?

    ואצלנו אין רחמים בענין הזה:

    אומר משה רבנו תורת זייגער - ויתד תהיה לך על אזנך וכיסית צאתך.

    שאול המלך במערה, וכמצוות משה רבנו, כיסה את עצמו, בא דוד וכרת את כנף מעילו.

    זה החטא. ועונשו? ודוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. מידה כנגד מידה בבגדים.

    הרמב"ן עוד בבראשית עולה על זה. ואין הנחות.

    עד כאן לבוקר קליל זה.

     

     

    אני לא מומחה לפרשנויות של אחרים ובמיוחד לא מקובלות עלי פרשנויות של חכמינו שמביאין ראיות מהאגדות או ממציאין עובדות.

    לדוגמה סיפור אוריה

    איך שלא תהפוך בדבר לא ניתן להקל בשתי עברות חמורות של דוד - ניאוף ורצח.

    ברוב תחמנותם חכמינו ניסו להוציאו כשר מהרצח ושאוריה התחצף אליו.

    כמו כן שבת שבע לא הייתה נשואה כי לפני קרב כולם נותנים גיטין.

     

    להד"ם. מוסריותו של דוד במקרה זה היא בדיוק כמוסריות אחאב וכרם נבות.

    אבשלום לא קיבל שום דוגמה טובה מאביו.

    הדוגמאות שהיו מול עיניו של אבשלום היו  של אוריה ואח"כ של אמנון. 

     

    מה רצה לעשות דוד אחרי שנרצח אמנון? רצה לרצוח את אבשלום.

    לא מתוך חולשה שתק דוד למעשה אמנון אלא מתוך אהבה, ומכאן היה מוכן לרצוח את אבשלום.

    אבשלום כנער או בחור צעיר היה נאמן הרבה יותר למשפחתו ולצדק.

    וכמו שאמרתי - אין הוכחה ברורה שאבשלום רצה לרצוח את אביו - תוכניתו של אחיתופל לא התקבלה.

    אבשלום בן 40 אביו כבר זקן - אולי הוא תכנן מהפכה מהירה ושקטה.

     

    אבשלום לא נאשם ברצח אלא במרד.

     

     


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    22/6/11 13:55
    0
    דרג את התוכן:
    2011-06-22 14:02:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תדייק - דוד לא רצח את אוריה. נקודה. כששלחו אותך בצבא אחרי טופס טיולים לקליטה בבסיס אחר עם התיק האישי שלך, אל תגיד שלא פתחת אותו ככה בדרך.


    --
    ניתן להם טילים על הכיף-כיף-כיפאק.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מרד אבשלום בדוד המלך (הסיפור מנצח את העובדות)"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה