להלן מידע מועיל שיכול לשרת את חברי הקהילה הרוצים לנפוש בצפון.

מתוך אתר קק"ל (קישור):

קרן קימת לישראל משקיעה משאבים רבים כדי לאפשר לבעלי מגבלות גופניות לנוע ולבלות ביערות ובחניונים, וגאה על כך שפעילותה מבטאת מודעות לצרכיו המיוחדים של ציבור גדול וחשוב. לפניכם תיאור של שישה מקומות בצפון הארץ שהוכשרו והותאמו למוגבלים בתנועה

היערות, הפארקים והחניונים של קרן קימת לישראל פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום, ואכן רבים מבלים באתרים אלה. עם זאת, מגזר אוכלוסייה גדול וחשוב בישראל, הסובל ממגבלות גופניות, מתקשה לטייל בחיק הטבע. מדרגת סלע קטנה, דרך עפר, מעבר צר או שיפוע מדרון שאדם רגיל כלל אינו משגיח בהם – הם מכשול בלתי עביר לאחרים.

1. הר שאול

הר שאול הוא פסגה יוצאת דופן, פשוטו כמשמעו. ההר בולט מהקיר הזקוף של הגלבוע, המתנשא מעל עמק יזרעאל. התוצאה היא נקודת תצפית מיוחדת במינה, המעניקה מבט לא רק על העמק, הגליל התחתון והרי גלעד, אלא גם על המתלול היפהפה של הגלבוע. מיקומו הייחודי הפך את ההר לנקודת יציאה אטרקטיווית לחובבי ספורט הגלישה במצנחים, הנהנים מהר מבודד ומעמק שטוח ופתוח – משטח נחיתה אידיאלי.
קק"ל קשורה קשר הדוק לגלבוע. לאחר מלחמת העצמאות פרצה קק"ל את דרכי הפטרולים בהר. מאוחר יותר כיסתה חלקים ניכרים ממנו ביערות ופיתחה בו חניונים ושבילי טיול. הר שאול טופח כפארק המרכזי בהר.
רחבות הפיקניק הסמוכות למשטחי הצניחה מונגשות כולן לבעלי כיסאות גלגלים, כמו גם ציר הטיול המרכזי, המקשר בין המצפור המערבי למצפור המזרחי. מתחם הבילוי בכניסה לדרך נוף גלבוע, ליד נורית, נגיש גם הוא לנכים.
   
כיצד מגיעים? בכביש צומת יזרעאל–צומת נבות (כביש 675, בין סימני ק"מ 10–11), פונים מזרחה בדרך נוף גלבוע. נוסעים כ-5 ק"מ ופונים שמאלה לחניוני הר שאול.

2. פארק הירדן

פארק הירדן שוכן בצד האפיק המזרחי של הירדן, מצפון לכנרת. צדי האפיקים והאיים הקטנים שביניהם מכוסים בסבך צפוף של צמחייה, בעיקר של קנה מצוי ועצי ערבה, היוצרים "יער" של גדות נחלים. בפארק יש מדשאות רחבות ידיים, שולחנות בצל עצי איקליפטוס ומתקני שעשועים.
הפארק עבר מתיחת פנים יסודית, וקק"ל, בשיתוף עם ביטוח לאומי, החברה הכלכלית גולן והחברה הממשלתית לתיירות (בסיוע עמותת נגישות ישראל), השקיעה בו תשומת לב מיוחדת לתחום הנגישות. בפארק נסללו 750 מ' שבילים נגישים לטיול. התצפיות על הירדן ואזור עין משפע נגישים. בפארק יש עמדות פיקניק נגישות הכוללות חניות נכים, עמדות מנגלים וברזיות נגישות וכן שלושה מבני שירותים נגישים.
   
כיצד מגיעים? נוסעים מטבריה צפונה בכביש המערבי של הכנרת (כביש 87). חוצים את הירדן בגשר אריק וממשיכים עוד כ-3 ק"מ עד לצומת בית ציידה. פונים צפונה (שמאלה) בכביש 888 ומגיעים לאחר כ-2 ק"מ לכניסה לפארק, משמאל לכביש. אפשר להגיע לצומת בית ציידה גם בכביש הכנרת המזרחי (כביש 92).

3. יער לביא

יער לביא שוכן סמוך לצומת גולני, מהצמתים המרכזיים בצפון. היער משתרע על פני כ-3,000 דונם. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1964, ומאז פיתחה בו שורה של חניונים לבילוי ולשהייה בחיק הטבע.
יער לביא נושא את שמו של היישוב היהודי לוביא, שחורבותיו פזורות בין עצי היער. היישוב התקיים בתקופות המשנה והתלמוד. במקום פעל אז פונדק, ששירת את העוברים בדרך מעכו לטבריה. פונדק דרכים בשם ח'אן לוביא פעל במקום גם בתקופה הממלוכית (המאה ה-13).
חניון נופש פעיל, החניון הגדול והמרכזי ביער לביא, כולל מבנה שירותים מוסדר, מי שתייה ומתקני שעשועים לילדים. בחניון פועלות קרוסלות ונדנדות המותאמות גם למוגבלים בתנועה. בחניון הוכשר שביל סלול ובצדו שולחנות פיקניק, שבחלקם הוסדרה הגישה לנכים בכיסאות גלגלים. גם במבנה השירותים התקינה קק"ל מתקנים מיוחדים לנכים.

כיצד מגיעים? יער לביא שוכן ממזרח לצומת גולני. אפשר להיכנס אליו בשלוש דרכים:
א. הכניסה הראשית, העוברת בחניון הנופש הפעיל, מסתעפת מכביש צומת גולני-טבריה (כביש 77), בין סימני ק"מ 68–69. יש לבוא מצומת גולני.
ב. כניסה נוספת נמצאת ליד חניון דרום אפריקה, כקילומטר מזרחה מהכניסה הראשית. יש לבוא מצומת גולני.
ג. מכביש צומת גולני-עפולה (כביש 65), כ-300 מ' מדרום לצומת גולני. בגלל קו הפרדה לבן, ניתן להיכנס ליער מכניסה זו רק מכיוון דרום. הדרך לחניון פחות כבושה. אנא, סעו בזהירות ואותתו זמן רב מראש.

4. פארק גורן

פארק גורן שוכן בגליל המערבי, מצפון לערוץ העמוק של נחל כזיב, המכוסה כולו בחורש ים תיכוני סבוך. מדרום לפארק שוכן המבצר הצלבני המפורסם מונפורט, שאליו מוליך שביל טיולים מהפארק. פארק גורן מנצל חורש ים תיכוני טבעי המורכב ברובו מעצי אלון מצוי, הנוטים ליצור סבכים בלתי עבירים לאדם. קק"ל טיפלה בעצים ועיצבה אותם כך שאפשר יהיה להציב בצלם שולחנות פיקניק, דבר נדיר בישראל.
קק"ל הקימה בפארק גורן כמה חניונים גדולים, מבנה שירותים, מצפורים ואמפי – כולם נגישים לבעלי כיסאות גלגלים.
   
כיצד מגיעים? מכביש שלומי–אילון, כקילומטר אחרי כביש הגישה לקיבוץ אילון (כביש מס' 899, בין סימני ק"מ 11–12).

5. פארק אדמית ומערת הקשת

פארק אדמית שוכן בקצה המצוק התלול המשקיף על המרחבים הפרושים לאורך חוף הגליל המערבי, בין ראש הנקרה לכרמל. קק"ל פיתחה את הפארק, שתלה ערוגות צמחי תבלין ועצי בוסתן, בנתה חניונים ופינות לפיקניק ושביל נגיש למערת הקשת המרהיבה.
דרך הנוף הראשית בפארק היא חד-סטרית. כשעוברים את שער הכניסה הדרך פונה שמאלה  ומקיפה את חורבת אדמית ממזרח ומגיעה לחניון הקרוי "חניונוף", בשל חלון הנוף הרחב הנראה ממנו. בחניון הוצבו שולחנות נגישים לנכים, ברזים למי שתייה ושירותים. בקצה המערבי של החניון נמצאת נקודת תצפית המשקיפה אל המרחב שבין רכס הסולם והכרמל.
מהחניון יוצאים שני שבילים מעגליים. שביל אחד, נגיש לנכים, מוליך למערת קשת, השוכנת במרחק של חמש דקות הליכה מהחניון. השביל יוצא מהחניון מערבה ועובר דרך מעבר מנע בקר. פונים מערבה (ימינה) בשביל המסומן בירוק ומגיעים לאחר כ-70 מ' למצפור על שם חמשת הנופלים במארב החיזבאללה שהצית את מלחמת לבנון השנייה. החניון צופה על הנוף המרהיב שבין ראש הנקרה ועד חיפה.
תוך דקתיים משם נמצא את עצמנו מעל התהום העמוקה של מערת קשת. תקרת המערה התמוטטה ורק רצועה צרה של סלע נשארה תלויה באוויר כקשת. המערה היפה והמיוחדת משמשת גם אתר סנפלינג מאושר ומתוחזק.

כיצד מגיעים? נוסעים כ-4 ק"מ מזרחה משלומי בכביש הצפון (כביש  899). מעט לפני מושב יערה פונים צפונה בכביש המעפיל בעיקולים חדים לעבר קיבוץ אדמית (כביש 8993). הכניסה לפארק אדמית נמצאת בראש הרמה, כ-4 ק"מ מהצומת, מעט לפני הכניסה לקיבוץ אדמית.

6. מצודת ביריה

מצודת ביריה שוכנת ביער ביריה, הוא יער נטע האדם הגדול בגליל. היער, המשתרע על פני כ-20 אלף דונם, מכסה את המדרונות היורדים מצפת שבמרומי הגליל אל חצור הגלילית וראש פינה שבעמק החולה. יש כאן הכול. מעיינות ובוסתנים, חלקות עצי ארז, אתרי עתיקות וקברי קדושים. במרכז היער עומדת מצודת ביריה, אתר התיישבות חשוב המשמש כמרכז מבקרים של קרן קימת לישראל.
מצודת ביריה ניצבת בלב היער. המצודה הוקמה כחוליה בשרשרת יישובי "חומה ומגדל" והיא מסמלת את מאבקו של העם היהודי על אדמתו. היישוב במקום נוסד ב-8 בינואר 1945 על ידי הפלוגה הדתית של הפלמ"ח, חניכי בני עקיבא. אנשי הפלוגה עבדו בשירות קק"ל ועסקו בהכשרת קרקע ונטיעת יערות. בפברואר 1946 גילו הבריטים בקרבת ביריה נשק שהחביאה יחידת פלמ"ח לאחר פשיטה בלתי מוצלחת על הבסיס הבריטי בהר כנען. הבריטים אסרו את 32 חברי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על הנקודה.
היישוב בארץ סער כולו. שבועות אחדים אחר כך, בחצות הליל של י"א באדר, עלו 3,000 איש עמוסי משא וציוד והקימו את ביריה ב' – נקודה עברית חדשה. המבצע התארגן בחשאיות ונקרא "מבצע גידם", על שמו של יוסף טרומפלדור, משום שנערך ביום השנה לנפילת תל חי. משתתפי המבצע, שיצאו בארבעה טורים מארבעה מקומות שונים, היו חברי ההתיישבות העובדת לצד יוצאי מחנה ההשמדה "בוכנוואלד" וחברי תנועות הנוער החלוציות. המבצע נערך במזג אוויר סוער ובגשם שוטף. הבריטים המופתעים המתינו להתפזרות האלפים ואז תקפו את ההיאחזות החדשה, הרסו את המבנים וכלאו את 50 המגינים שנותרו בה.
בהישמע הדבר העפילו לביריה מאות מאנשי האזור והחלו בהקמת ביריה בשלישית. הגדילו לעשות חסידי צפת, שעלו לביריה במשאיות בעצם יום השבת. לנוכח העקשנות של היישוב העברי נסוג הצבא הבריטי והתיר למתיישבים להישאר במקום.
במצודת ביריה הקימה קק"ל מוזאון המתעד את תולדות המקום. במבנה המשחזר את חדר האוכל של ההתיישבות מוקרן סרטון על תולדות המקום. האתר נגיש כולו לבעלי מוגבלויות בתנועה.

כיצד מגיעים? נוסעים לכניסה הראשית לצפת (כביש 89), ובמקום לפנות לעיר פונים צפונה בכיוון הנגדי, בדרך סלולה הנכנסת ליער ביריה (יש שילוט). נוסעים כ-1.5 ק"מ ופונים ימינה למצודה.
שעות פתיחה: ימים א'-ה' 9:00– 16:00. טל' 04-6972186.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה באדיבות: רונן טלמור, אגף הייעור קק"ל
מידע באדיבות: יחיאל כהן, פנינה צייזלר, שלי בן ישי, לאה פדידה, ישי סוקר, מיכאל ויינברגר ואבירם צוק