כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    פורום

    על סדר היום

    המקום לדון בו בכל הנושאים המשפטיים שנמצאים על סדר היום

    חברים בקהילה (3686)

    בני דון-יחייא
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חדוה ברנר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צ'יקיטיקה...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cleopatra9
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . ארז .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תביעה לסילוק יד בשל רשות מגורים שבוטלה

    23/6/11 20:05
    25
    דרג את התוכן:
    2011-06-30 19:14:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ סילוק יד, רשות במקרקעין, גירושין, בר רשות, רשות בלתי הדירה ]

                              

     

    בפסק דין מעניין, פסק כבוד השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בתמ"ש 9718-04-09 ס.ה. נ' ס.ה. ואח' מיום 29/05/11 (פורסם באתר המשפטי נבו) בעניין רשות מגורים, אשר נתנה אם שרעית לילדיה, אך בוטלה ע"י האב.

     

    מעשה שהיה כך היה, גבר שרעי – התובע, בנה בית בן שתי קומות, על קרקע שקיבל בירושה מאביו. הקומה העליונה בבית הושמשה לבן הבכור מתוך תשעת ילדיהם של הצדדים ובקומה התחתונה התגוררו בני הזוג.

     

    ביום 15/04/04, נכרת בבית הדין השרעי הסכם גירושין, אשר במסגרתו, ויתרו הגבר ואשתו על כל טענה הדדית מכל מין וסוג שהוא זה נגד זו ולהיפך והאישה קבלה זכות שימוש בבית לכל ימי חייה.

     

    במועד מסוים, נכנסו בנו וכלתו של התובע להתגורר בבית. זמן קצר לאחר מכן, הציעה להם האם לגור בקומה העליונה ואמרה שהיא תעשה שימוש בקומה התחתונה.

     

    האב- התובע, הגיש תביעה לסילוק ידם של בנו ושל כלתו מהבית.

     

    השאלות אשר עמדו בפני בית המשפט היו כדלקמן :

     

    "האם רשאית הייתה האם ליתן רשות בלתי הדירה לבן וכלתו להתגורר בקומה העליונה בבית?

     

    האם ניתנה הסכמת ו/או רשות האב למגורי הנתבעים בבית?

     

    האם רשאי האב לבטל את הרשות שניתנה לנתבעים להתגורר בבית?

     

    האם יש להתנות את ביטול הרשות ו/או את סילוק היד של הנתבעים בפיצוי או בתנאים אחרים?

     

    כבוד בית המשפט פסק כדלקמן :

     

    "דומה כי קביעה מקדמית צריכה להיעשות ביחס לזכויות הצדדים במקרקעין שבמחלוקת ;"

     

    על פי נסח לשכת רישום מקרקעין, המקרקעין עליהם בנוי הבית שייכים בלעדית לאב. כמו כן, על האב – התובע ועל האם חלה בטרם גירושין הלכת השיתוף בנכסים ומכוחה קמה לאם הזכות לעתור לפס"ד הצהרתי שיכיר בזכויותיה במקרקעין. אלא שהצדדים חתמו על הסכם גירושין סופי, על פיו האם ויתרה על כל תביעה נגד האב וקיבלה זכות שימוש בבית בלבד.

     

    יוצא איפוא, כי זכותה של האם בבית הינה זכות שימוש בלתי הדירה ללא תמורה.

     

    ומהי איפוא זכותם של הבן וכלתו?

     

    כידוע, במתן רישיון במקרקעין, מוענקת זכות שימוש בלבד בנכס. זכות זו בדרך כלל אינה ניתנת להעברה ואין לה אופי קנייני. זאת ועוד: נותן הרישיון רשאי, בדרך כלל, לחזור בו מהרשות.  

     

    במאמרה של פרופ' זלצמן, רישיון במקרקעין, הפרקליט מב(א), (1995) 24, נרשם בהקשר זה כי: 

     

    "רשיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס. "רשות במקרקעין" באה להבחין מהענקת זכות במקרקעין שמאפייניה הם החזקה ושימוש בנכס, או שימוש בלבד.....רשות גרידא אינה מעניקה לבעליה זכות כלשהי כלפי בעל המקרקעין. היא בגדר היתר של רצון טוב שנותנו רשאי לבטלו בכל רגע"

     

    קבע השופט, כי "במקרה דנן, גם אם נקבל גרסתם של הנתבעים במלואה, עדיין ברור, כי מדובר ברשות ללא תמורה אשר ניתנה להם על ידי האם, בהסכמה מכללא של האב, אשר ניתנת לביטול בכל עת."

     

    כאמור, "ההלכה הפסוקה על כי רשות השימוש במקרקעין הינה זכות אישית (IN PERSONAM) ולא זכות על הקרקע (IN REM ), אלא אם כן הוסכם אחרת, חוזרת כחוט השני בפסיקה שיצאה מלפני בית המשפט העליון במספר בלתי מבוטל של פסקי דין (ע"א 103/89 מזל אזולאי נ' פנינה אזולאי ואח', פ"ד מה(1), 477  ; ע"א 566/89 דב שטיין נ' דבורה סופר ואח', פ"ד מז(4)). מכל מקום, דומה שאין חולק כי : מן האמור לעיל עולה, כי לאם לא היתה זכות לתת לבן ולכלה רשות להתגורר בבית."

     

    "ייתכן ומכוח שיקולי צדק ויושר, היה מקום לקבל טענת האם כי היא זכאית להתיר מגורי בני משפחתה בבית יחד עמה על מנת שיסעדו אותה ויטפלו בה, אך טענה זו יפה למגורים באותה דירה של האם ולא בקומת העמודים. זאת ועוד, האם העידה, כי היא מטופלת בידי שתי בנות אחרות שגרות וחיות עמה, כך שלא ניתן להכשיר הרשות שניתנה לנתבעים בחסות "הסיעוד" של האם."

     

    לאור כל זאת, סבור כבוד ביהמ"ש, כי על הנתבעים היה לקבל הסכמת האב לעשות שימוש במקרקעין.

     

    נשאלה שאלה נוספת, האם האב נתן לבנו וכלתו "רשות גרידא" במקרקעין? כבוד בית המשפט החליט, כי האב בהחלט נתן רשות לבן ולכלה להתגורר בבית.

     

    האם רשאי האב לבטל הרשות שנתן לבן ולכלה?

     

    התשובה לכך הינה חיובית. .... האם, הבן והכלה העידו בעצמם שמדובר ברישיון זמני הניתן לביטול בכל עת;

     

    שנית, הדין קובע במקרה זה, כי ניתן לבטל הרשות בכל עת והמשמעות של הפסקת הרשות ו/או ביטולה הינה קבלת העתירה לסילוק יד, אלא אם כן ישנם טעמים שביושר או בצדק המצדיקים התניית הביטול של הרשות.

     

    כאמור לעיל, במקרה דנן, ניתנה רשות (חינם) מכללא של האב מכח שנים של מגורים בבית.

     

    על פי הדין, די בהגשת התביעה כדי להביא לביטול הרשות במפורש. למעניק הרשות הזכות לבטלה, בעיקר כשמדובר ברשות חינם, אשר מקורה במחדל של בעל המקרקעין מלדרוש את השבת החזקה לידיו (ראה, ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית הכנסת ובית המדרש לחסידים, פ"ד לא(3) 210, 216).

     

    העובדה שעסקינן ב"רשות מכללא חינם" מקלה על התובע בביטול הרישיון, בנסיבות המקרה שלפנינו. בענייננו, מלבד העובדה שמדובר ברישיון שלא ניתן בתמורה, מדובר ברישיון מכללא, אשר אינו נובע מהסכם בין הצדדים אלא מהסכמה שבשתיקה מצד בעל המקרקעין לכך שבעל הרשות מחזיק בשטח. בנסיבות אלו הוא רשאי לבטל הרישיון בכל עת.

     

    סולקה ידם של הילדים מהנכס.

     

    לדעתי, פסק הדין נכון והוגן.

     

    מה דעתכם חברים?

               

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "תביעה לסילוק יד בשל רשות מגורים שבוטלה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    23/6/11 20:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 20:26:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לא ממש מבין בדברים הללו בטח המומחים יגיבו. תודה סוף שבוע טוב ושבת שלום

    --
    לא איכפת לי מה תכתוב עלי, כל זמן שתאית את שמי נכון
    23/6/11 20:40
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 20:40:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מעניין:) שבת שלום.

    --
    האמנות הגדולה היא חיינו - מ. ס. ריצ'ארד
    23/6/11 20:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 20:54:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ידי אינה משגת די מידע על מנת להביע דעה בנושא. אני מציע שתכתבי קצת חומר רקע ...שמסייע

    --
    יועץ עסקי וארגוני - חבר הנהלת בלשכת היועצים העסקיים בישראל.
    אם כולם חושבים באופן דומה, סימן שאף אחד לא חושב
    23/6/11 21:13
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 21:13:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אם החוק קובע שבעל המקרקעין רשאי לשנות דעתו, הרי שנעשה צדק. אני מניחה שהייתה לו סיבה טובה לכך, שכו זה גם בנו בכורו. יעל, אנא, אם יש מושגים שאינם שגורים בפי הציבור, כדאי אולי בסוגריים לתת להפ פירוש למען תקל ההבנה על הקורא הפשוט (למשל: מכללא). תודה על הפוסט סופ"ש נעים אילת
    23/6/11 21:25
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 21:25:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קטונתי תודה לך
    23/6/11 22:23
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-23 22:23:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד תוצאה של שעטנז הסמכויות בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט.

    השיטה המשפטית הדתית, בין זו המוסלמית, ובין זו הרבנית, רואה את הרכוש המשפחתי קודם כל כרכושו של הבעל.

    ובכן, "הצדדים מוותרים אהדדי על תביעות", משמעותו שהאישה נותרת בלא רכוש.

    חסד עשה עמה הבעל, שהרשה לה להמשיך ולגור בדירה.

    כאשר מתעוררת עתה השאלה אם הבן והכלה יכולים להשתמש בחלק מן הנכס - עומד בית המשפט בפני מערכת זכויות שכבר נסגרה והוחלטה.

    בית המשפט מציין שלאשה היו זכויות במחצית הנכס, לו רק לא היתה מוותרת עליהן בבית הדין השרעי, אבל היא ויתרה.

    ומשוויתרה, ולא נותרה לה אלא הרשות להתגורר - אין לו לבית המשפט אלא לפסוק כפי שפסק.

    24/6/11 00:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-24 00:02:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אם הבינותי נכון האם קיבלה זכות שימוש על הבית ולא על הקרקע לכן לא הייתה ראשית , את הקומה לבנה ללא אישור האב ..
    24/6/11 00:04
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-24 00:04:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יעלוש אנחנו בסופו של דבר נהפוך לדיינים ומשפטנים את מחדדת לנו את החשיבה המשפטית בסוגיות שונות ,,, כל הכבוד לך שבת שלום .
    24/6/11 00:56
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-24 00:56:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יעל ואריאל , אם האשה היתה רוצה להכניס בן זוג שיגור עימה האם גם אז היה הבעל לשעבר רשאי לתבוע את סילוקו ?
    24/6/11 02:09
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-24 02:09:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לכל בעל רכוש ונכס רשות לעשות בו שימוש ככל העולה על רוחו אפילו אם מדובר במשפחה. זה טבעי, לא ?

    אכן פסק דין צודק ונאור.
    תודה שהעלת נושא חשוב זה *


    --
    I'm nobody. Nobody is perfect. Therefore I'm perfect
    24/6/11 03:21
    0
    דרג את התוכן:
    2011-06-24 03:37:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דנה דייגי 2011-06-24 00:56:25

    יעל ואריאל , אם האשה היתה רוצה להכניס בן זוג שיגור עימה האם גם אז היה הבעל לשעבר רשאי לתבוע את סילוקו ?


    דנה, לדעתי בודאי שהבעל היה רשאי לדרוש סילוקו. אני לא רואה הבדל בין המקרה של הבן והכלה למקרה של בן הזוג. האישה היא ברת רשות בלבד בבית וככזו אין לה זכות במקרקעין, המאפשרת לה לתת רשות למישהו אחר לשבת בהם. 

    במקרים מסוימים, עושים הסכמים קצת אחרים, על פיהם נותנים זכות שימוש בדירה לאישה עד סוף ימיה, אבל מאפשרים לה להכניס לשם בן זוג כבר רשות בלבד.

    אני עשיתי לאחרונה הסכם, בו אישה הכניסה גבר לדירה שלה והייתי צריכה להגן עליה הגנה מאוד דווקנית לבל ישאר בדירה, מהרגע בו היא תהיה מעוניינת שיצא. כמובן כתבתי בין השאר, שהוא בעל רשות הדירה בלבד לשבת בדירה ושתוך 14 ימים ממועד הפרוד ביניהם, הוא חייב לצאת מהדירה ושניתן לו בזאת צו פינוי מהדירה וכו'. ההסכם שהוא הסכם בין ידועים בציבור ולא חייב אישור בימ"ש, יאושר בבימ"ש, כדי לתת לו משנה תוקף ובפרט לסעיפים כמו סעיף צו הפינוי.


     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    24/6/11 03:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-24 03:30:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אריאל, חיפה 2011-06-23 22:23:13

    עוד תוצאה של שעטנז הסמכויות בין בתי הדין הדתיים לבתי המשפט.

    השיטה המשפטית הדתית, בין זו המוסלמית, ובין זו הרבנית, רואה את הרכוש המשפחתי קודם כל כרכושו של הבעל.

    ובכן, "הצדדים מוותרים אהדדי על תביעות", משמעותו שהאישה נותרת בלא רכוש.

    חסד עשה עמה הבעל, שהרשה לה להמשיך ולגור בדירה.

    כאשר מתעוררת עתה השאלה אם הבן והכלה יכולים להשתמש בחלק מן הנכס - עומד בית המשפט בפני מערכת זכויות שכבר נסגרה והוחלטה.

    בית המשפט מציין שלאשה היו זכויות במחצית הנכס, לו רק לא היתה מוותרת עליהן בבית הדין השרעי, אבל היא ויתרה.

    ומשוויתרה, ולא נותרה לה אלא הרשות להתגורר - אין לו לבית המשפט אלא לפסוק כפי שפסק.

     

     

     

    אריאל, זה מאוד לא מדויק לדבר על היחס של בית הדין הדתי היהודי בהקשר הזה, כי כידוע מאז הלכת בבלי,

    בית הדין הרבני, מחויב לפסוק בהתאם לדין האזרחי, ככל שזה נוגע לרכוש.


    במקרה נשוא תביעה זו, גם עפ"י הדין האזרחי, לא בטוח שהאישה היתה מקבלת חצי מהרכוש, שהרי היה מדובר בקרקע שהבעל ירש מאביו ובנה עליה. השופט העלה זאת, כי ניתן לתבוע חצי מהבית, אבל לא בהכרח לזכות. רק לפני כמה חודשים, ביטל בית המשפט המחוזי מרכז פסק דין, על פיו, פסק ביהמ"ש לענייני משפחה, כי אישה תקבל מחצית מזכויות הבעל בדירה שהיתה שלו מלפני הנישואין. בפסק דין מצוין ומנומק קבע בית המשפט המחוזי מרכז, כי הדירה כולה שייכת לבעל.


    בניגוד לטענות שמידי פעם עולות, הרי הפסיקות הללו שניתנות בניגוד לחוק המפורש, על פיהן, מחצית מרכוש שהביא צד מלפני הנישואין, עוברת לצד השני, פועלות לשני הכיוונים. אתה העברת אלי פסק דין, בו אישה חויבה להעביר חצי מדירתה מלפני הנישואין לגבר. כך שהדברים פועלים לשני הכיוונים ובכל כיוון שזה לא יהיה, זו פסיקה שהיא מנוגדת לחוק, לצדק ולמוסר והיא לא ראויה בעיני. יש גבול וחובה שיהיה גבול לפגיעה בזכות הקניין של הבן אדם, שהיא זכות מוגנת בחוק יסוד.

     


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "תביעה לסילוק יד בשל רשות מגורים שבוטלה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה