ראשית אני חייב להדגיש שלדעתי הדברים האלה מאוד אישיים ושונים מאדם לאדם אבל אענה לשאלות שלך מנקודת המבט המאוד אישית שלי(אני באמת יכול לדבר רק בשם עצמי):
כמה זמן לוקח לאהבה...לדעוך...?
לדעתי זה תלוי במשך הקשר אבל גם בעומק הקשר הזוגי.
ככל שהאהבה חזקה וממושכת יותר כך לוקח לה יותר זמן לדעוך.
לשמחתי לפחות במערכות היחסים הארוכות והמשמעותיות של חיי צעד הפרידה לא היה פשוט ולכן האהבה דעכה עוד לפני שהקשר הסתיים ואז גם הפרידה עצמה הייתה קלה יותר.
כמה זמן לוקח לכם עד שאתם מוכנים לקשר חדש..ולאפשר מגע פיזי...?
מבחינתי,ברגע שכבר אין שם רגשות חזקים לאקס אני מאפשר קשר חדש כולל מגע פיזי.
לא יודע אם זה בגלל שאני גבר אבל אני בהחלט נהנה ממגע פיזי גם לפני שנוצרים רגשות חזקים כי חום אנושי זה דבר שאני זקוק לו לאורך כל הקשר.
לכן נדמה לי שהייתי מאוד מתקשה להיות בקשר עם מישהי שיכולה לחבק ולגעת פיזית רק אחרי שהיא מרגישה רגשות מאוד עמוקים של אהבה.
האם אתם ממשיכים לפנטז ולהתגעגע לבן/בת זוג הקודמים...?
לפנטז במובן של לרצות לחזור די מהר זה עובר לי אבל להתגעגע... שמע,אני מתגעגע לכל כך הרבה אנשים שלא שמרתי איתם על קשר.
ממש אתמול חשבתי על זה שבעולם המהיר של היום אנחנו יוצרים כל כך הרבה קשרים חברתיים ומתקשים לשמור עליהם לטווח הארוך וכך אני מוצא עצמי לעתים קרובות חושב לעצמי "מזמן לא שמעתי מפלוני,מעניין מה הוא עושה היום?"
ולכן אני חושב שהגעגועים במיוחד לאדם כמו בת זוג שתרמה לי רגעי אושר רבים כל כך...איך אפשר שלא להתגעגע לפעמים?!
האם אתם מחכים...ומנסים להתחשב ברגשות של הבן זוג הקודם לפני שאתם מתחילים בחיפוש בן זוג חדש? כאמור במעט הפעמים בהם הקשר הסתיים לפני שהרגשות נרגעו גם הפרטנרית מיהרה לבן זוג אחר כך שלא היו לי התלבטויות כאלה ואם הקשר הסתיים כשכבר לא היו רגשות חזקים אז כמובן לא הייתה כל בעיה להמשיך הלאה מיד לקשר חדש.
האם הגעגוע, אם בכלל, נותן לכם לראות את פעולותיכם בעבר לגבי הפרידה באור שונה מבחינת האחריות שלכם לפרידה או שאתם נותרים מקובעים בתחושות ומסקנות שהובילו אליה?
כגישה לחיים אני עומד מאחורי כל דבר שקורה לי ולא מנסה לחפש חרטות.
מותר לתקן כשאתה חושב שטעית אבל אם אתה מבין שהפרידה הייתה הכרחית אין מקום להתייסר ויש לקבל את הצעד הזה כחלק מהחיים עם כל הכאב ולא להיתקע שם ולשקוע ברחמים עצמיים.
האם אתם שוקלים/ רוצים חזרה? יש חרטה? עניתי בסעיף הקודם
האם אתם סולחים/ חומלים?
לא רלוונטי כי אני ממילא לא אדם נוטר טינה אם כי לפחות פעם אחת בחיי הרגשתי ממש בגידה באמון שנתתי ועל כך עם כל המאמץ קשה לי לסלוח עד היום!!!
/null/text_64k_1#