אני מזמינה אתכם לקבוצה חדשה בפייסבוק שמטרתה לאיחוד חולי הכליות ומשפחויתיהם 

http://www.facebook.com/home.php?sk=group_155965641138881&ap=1

 

תודה על הלינק יקירה!

תודה שאישרתם לי להצטרף לקהילה. לפני כ12 שנים חיינו עברו מהפך, כאשר בני חלה באי ספיקת כליות. מסכת הייסורים של חייו הכילה דיאליזות,פריטוניליות,המו דיאליזה, ו2 השתלות כליה. אחת מוצלבת, השניה מן המת.למחלה הארורה הזו יש השלכות רבות על חיי המשפחה. נפשנו התרסקה,חווינו קשיים רבים, נפשיים רגשיים וכלכליים. למרות זאת השתדלנו ללגום מדי פעם מכוס האופטימיות והתקווה. כיום למרות ההשתלה, בני עדיין מגיע לכלא הפתוח בית החולים.....מתאשפז לעיתים קרובות, ובמיוחד בחודשים האחרונים עובר ייסורים קשים.אשמח מאוד לדעת יותר על זכויות המגיעות לו ובכלל כיצד אפשר להתמודד מול הקשיים שנערמים מיום ליום. הרשו לי לשתף אתכם מדי פעם בתכנים שכתבתי אודות מסכת חיינו. מקווה שאלוהים ישמע את בכי ליבם של הממתינים לחיים חדשים. אני מצרפת תוכן שכתבתי אחרי השתלת הכליה השניה של בני. רק בריאות לכולכם, יותר מזה לא צריך.

אלוהים שומע את בכי הלב... במשך כ-10 שנים שמע אלוהים את בכי הלב של בני ושלי. שמע והמשיך לבחון אותנו. הציב עוד ועוד משוכות שעלינו לעבור. הוא היה הבמאי והעניק לנו תפקידים שעברנו אותם בהצלחה וצברנו לנו קהל תומכים ומאמינים. אולם, מספר ימים לפני חג מתן-תורה החליט היושב במרומים שבני עבר תהליך של זיכוך, ושבמסכת הייסורים של חיינו ויפתח סוף-סוף דף חדש. בני עבר עליות ומורדות במסכת זו. היה משועבד לכלא הדיאליזה שנים רבות, וכשהאזיקים לחצו עליו והשאירו עליו צלקות, ועצב וייאוש חלחלו בי ובו, הוא החליט שזה זמן מתאים למתן כליה. ההכנות נעשו במשך שנים. בכל חג וחג מחגי ישראל בני חיכה לה. פעם היא הייתה שתיל צעיר, משלוח מנות, אפיקומן, דגל ביום העצמאות ועוד. וכאשר היושב במרומים חש את כאבנו ואת בכיינו המיוסר והמלא תחנונים הוא קטף פרח מלבלב ושלח לבני כליה צעירה ובריאה. לבי מלא הערכה למשפחה האצילה שגילתה תעצומות נפש והעניקה לבני חיים חדשים. בלילה אחד הוסרו האזיקים, ובלילה הזה התאחדו רוב חגי ישראל והעניקו לבני את האפשרות במה לבחור: בשתיל כליה צעיר, משלוח מנות בצורת כליה, אפיקומן כלייתי, נר בצורת כליה בחנוכייה... . אך אלוהים הנדיב העניק לו את כולם. הוא רוצה שהכליה תשגשג בגופו לעד, שגופו הצנום ייהנה ממשלוח מנה זה כל הזמן, שהאפיקומן הכלייתי יישאר ויוצפן בגופו תמיד, ושהנר הכלייתי לא יכבה וידלוק לעד!! זהו!!! בני יצא מהכלא הארור. עכשיו עליו למלא את תנאי השחרור. קציני המבחן הם הצוות הרפואי בבית החולים. עליו לשתות כמויות גדולות של מים, להקפיד על לקיחת אינספור תרופות, לבצע מעקבים רפואיים תכופים... והוא תלמיד מצטיין!! הוא יכין את שיעורי הבית ויעבור את המבחנים בהצלחה. כי יש מי שמחזיק לו אצבעות ונושא תפילה למענו. אתם! אתם האנשים הטובים, שדאגתם, התפללתם, ותמכתם בו ובי ובילדיי ברגעי הכאב והקושי. אולם, גם בשעות הקשות ביותר, כנראה שאפסה כל תקווה, האמינו!!! הצער הייסורים והכאב הם רבים מנשוא. אך אלוהים אכן שומע את בכי הלב, הוא דואג, ולבסוף הוא גם מקל וגורם למהפך לשינוי מבורך. יש לו שליחים עלי אדמות, בדמות אנשים בחלוקים לבנים, ואנשים טובים שהם "מלאכים בדמות אדם", הם העוזרים, מסייעים ומביאים מרפא, מזור והקלה. אך עליכם לא לוותר!!! לעזור לעצמכם, ולדרוש מעצמכם ולא להיכנע לקשיים ולייאוש. זהו התנאי שעליכם למלא בכדי לזכות ביד מושטת. אסור לאבד תקווה!! שנו את גישתכם לחיים, תנו לנשמתכם להאיר גם בימים האפלים, היאחזו בתקווה ובאופטימיות, והשינוי יתקיים. הביטו בבני ובילדיי הם המודל, הסמל לאמונה הזו. כי בסופו של דבר: אלוהים שומע את בכי הלב... אסתר יעקובי.